אחוזי נכות כתף

אחוזי נכות כתף 1. בפני ערעור המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המערער") כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים תחום נפגעי עבודה מיום 20/08/08. העובדות: 2. המשיב יליד 1946 נפגע בתאונת דרכים ביום 16/12/05. 3. המשיב הגיש בקשה לקביעת דרגת נכות בעקבותיה התכנסה הוועדה הרפואית מדרג ראשון וקבעה 27% נכות הכוללים חמישה אחוז נכות לפי סעיף 39 (3) בגין הפגיעה בכתף ימין. 4. המשיב ערער על החלטה זו וטען כי היה מקום לקבוע אחוזי נכות גבוהים יותר בגין הפגיעה כתף ימין. 5. ביום 25/06/08 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים ובהחלטתה קבעה כי הנכויות אשר נקבעו למשיב יוותרו בעינן, למעט הנכות בגין כתף ימין לגביה התבקשה בדיקת אולטרה סאונד טרם תגבש החלטתה. 6. בישיבת הוועדה לעררים מיום 20/08/08 קבעה הוועדה למשיב עשרה אחוזי נכות בגין הפגיעה בכתף ימין לפי סעיף 42 (1) (ד) (I), יתר הנכויות נשארות ללא שינוי. כתוצאה מהחלטה זו ניתנו למשיב אחוזי נכות עבור הפגיעה בכתף ימין על פי סעיף 39 (ד), חמישה אחוז ועל פי סעיף 42 (1) (ד) (I) עשרה אחוז. טענות המערער: 7. המערער טוען כי לא ברור האם מדובר בטעות סופר של הוועדה או החלטה שגויה שכן לא ברור מדוע הוענקו למשיב אחוזי נכות עבור הפגיעה בכתף ימין הן על פי סעיף 39 (ד) והן על פי סעיף 42 (1) (ד) (I). 8. לטענת המערער על הוועדה להעניק למשיב אחוזי נכות עבור הפגיעה בכתף ימין על פי סעיף ליקוי אחד. שעה שהעניקה למשיב אחוזי נכות בהתבסס על שני סעיפי ליקוי שונים היה עליה לנמק החלטתה. 9. המערער מבקש כי עניינו של המשיב יוחזר לוועדה על מנת שזו תקבע במנומק אחוזי נכותו בהתייחס לפגימה הנטענת בכתף ימין. טענות המשיב: 10. הנכויות אשר הוענקו למשיב בגין הפגימה בכתף ימין אינן חופפות, מעידים על כך מספרי הסעיפים השונים. עיון בתקנות מלמד כי חמישה אחוזי נכות ניתנו בגין הפגיעה בעצמות הכתף ועשרה אחוזים ניתנו בגין הפגיעה בגידי הכתף. 11. כמו כן טוען המשיב כי עסקינן בשאלה שעניינה בממצאים רפואיים המצויים בסמכותה הבלעדית של הוועדה. משאין כל טעות משפטית בעבודת הוועדה, מתבקש בית הדין לדחות הערעור. דיון והכרעה: 12. בית דין זה מוסמך לדון, בערעורים על החלטות ועדות רפואיות לעררים, בשאלות משפטיות בלבד. בית הדין אינו משים עצמו מומחה לרפואה, וככלל, קביעותיה של ועדה רפואית בדבר דרגת הנכות מחייבות את בית הדין, והוא נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות ו/או להמיר את שיקול דעתה הרפואי של הועדה הרפואית בשיקול דעתו (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"); דב"ע נו /27-01 יואב אלקסלסי נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך כט(4) 112). 13. ידועה ומוכרת ההלכה לפיה בית הדין במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד, פד"ע לד' 213). כלומר, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. 14. ביום 24/01/08 קבעה הוועדה מדרג ראשון כדלקמן: "וועדה מקבלת חוות דעת א.א.ג מיום 26/12/07 אין נכות בתחום א.א.ג וכן חוות דעת אורטופדית ונוירולוגית. נכות לצמיתות 10% לפי 29 (5) (א), 5% לפי 39 (3), 5% לפי 37 (9). כן וועדה עיינה בחוות דעת רפואית מ 10/09/07 פרופסור א. בנטל, יש להעביר לתקנה 15 מכיוון שמדווח על ירידה בהכנסות". 15. בישיבתה מיום 20/08/08 קבעה הוועדה הרפואית כדלקמן: "הוועדה מקבלת את הערר. לגבי כתף ימין וקובעת 10% לפי סעיף 42 (1) (ד) (I). יתר הנכויות כפי שנקבעו בדרג ראשון". 16. בעניין חובת ההנמקה נפסק לא אחת כי הוועדה היא גוף מעיין שיפוטי וככזאת מוטלת עליה חובה לנמק החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין החלטתה היטב (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המוסד פד"ע כז 474). 17. קביעת הוועדה נשוא ערעור זה אינה מנומקת ואינה ברורה דיה. הוועדה אינה מסבירה מדוע בחרה להעניק למשיב עשרה אחוזי נכות לפי סעיף 42 (1) (ד) (I) בגין הפגימה בכתף ימין. יתכן כי החלטתה מבוססת על ממצאי בדיקת האולטרה סאונד שנערכה למשיב אולם בכך אין כדי לפטור הוועדה מהחובה לנמק החלטתה. חובת ההנמקה נועדה לאפשר למבוטח לדעת מהי הסיבה בגינה נקבעה לו דרגת נכות לפי שיקול דעתו המקצועי של הטריבונל הרפואי. בנוסף ההנמקה מאפשרת לבית הדין לדעת האם נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה אם לאו. 18. הוועדה ממלאת את חובת ההנמקה כשקיים שוני בין הממצאים העובדתיים שמצאה (דב"ע נא/122-99 חיים רייזלר נ' המל"ל, עבודה ארצי, כרך כד (2), 71) שונה המצב בענייננו. הוועדה לא הציגה חוות דעת חדשה או ממצאים רפואיים אחרים אשר יש בהם כדי להחליף את ממצאי הוועדה מיום 24/01/08 בה נקבע כי למערער חמישה אחוזי נכות נכות בשל הפגיעה בכתף ימין. הוועדה לא פירטה באופן ברור במה שונים ממצאיה כעת מממצאי הוועדה הקודמת שהתכנסה בעניינו של המערער ובפרט מדוע יש להעניק בגין אותה פגיעה אחוזי נכו לפי סעיפי ליקוי שונים. סוף דבר: 19. לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח בפני, באתי לכלל מסקנה כי נפל פגם בעבודת הוועדה הרפואית לעררים, אשר לא עמדה בחובת ההנמקה. החלטת הוועדה אינה ברורה ונהירה ואינה מאפשרת לבית הדין להתחקות אחר הלך מחשבתה. לפיכך, יוחזר עניינו של המשיב לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתנמק החלטתה לעניין אחוזי הנכות אשר הוענקו למשיב בגין הפגימה בכתף ימין. הוועדה תנמק החלטתה. ערעור על פסק דין זה הינו ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בקשת רשות ערעור יש להגיש תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. ניתן ביום י' בטבת, תשס"ט (6 בינואר 2009) בהעדר הצדדים. רוית צדיק, שופטת נכותאחוזי נכותכתפיים