1. זוהי תביעתן של אחיות העובדות בבית חולים ברזילי באשקלון, המבקשות מבית הדין להצהיר כי תואר ה- B.A שלהן, כל אחת במסלול או חוג אחר, אותו למדו במכללת אשקלון והוענק להן על ידי אוניברסיטת בר אילן - מוכר לצרכי גמול, שכר, השמה וקידום בדירוג האחיות. העובדות הצריכות לעניין: 2. נקדים ונציין כי התביעה דנן הוגשה מטעמן של 6 תובעות אולם במהלך ניהול התיק, הושג הסכם פשרה בין הנתבעת לבין התובעות 3,4,5 וניתן פסק דין בעניינן. לאור האמור לעיל, פסק דין זה יתייחס לתובעות 1,2 ו - 6 בלבד (להלן: "התובעות"). 3. התובעות הינן אחיות מוסמכות העובדות בבית חולים ברזילי באשקלון. 4. התובעות מחזיקות בתארים אקדמיים מאוניברסיטת בר אילן כדלקמן: 4.1 התובעת מס' 1 בעלת תעודת בוגר אוניברסיטת בר אילן בחוג המשולב למדעי החברה (סוציולוגיה, קרימינולוגיה ופסיכולוגיה). 4.2 התובעת מס' 2 בעלת תעודת בוגר אוניברסיטת בר אילן במסלול רב תחומי במגמת חברה וחינוך. 4.3 התובעת מס' 6 בעלת תעודת בוגר אוניברסיטת בר אילן במדעי החברה (סוציולוגיה אנתרופולוגיה) (ראשי) ומדעי החיים (משני). 5. התובעות טוענות כי הנתבעת סירבה להכיר בתואר האקדמי אליו הוסמכו לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי לאחיות וזאת שלא כדין. 6. לטענתן, הנתבעת הטעתה אותן ללמוד את התארים הנ"ל וגרמה להן להאמין כי התארים יוכרו לצורך קידומן ודירוג שכרן, וזאת בין היתר, על ידי הוצאת חוזרים מטעים, או למצער, אינם בהירים אודות הקריטריונים הנדרשים לצורך הכרה בתואר אקדמי. 7. כן טענו התובעות כי הנתבעת הפלתה אותן, שעה שהכירה בתארים זהים של אחיות אחרות לצרכי שכר וקידום. 8. מנגד, טענה הנתבעת כי התארים בהם אוחזות התובעות הינם תארים שלא הוכרו לצורכי שכר, שכן הם אינם מופיעים בחוזרי הועדה הבין מוסדית, ואינם עונים על הקריטריונים המנויים בהם. 9. כן טוענת הנתבעת כי לא הציגה בפני התובעות מצג כלשהו לפיו לימודיהן האקדמיים יוכרו לצרכי שכר, ואף לא התחייבה בפני התובעות להכיר בתואר לצרכי שכר. 10. התובעות הגישו תצהיריהן ונחקרו עליהם, ומטעם הנתבעת1 הוגש תצהירו של מר הרולד בר, מנהל תחום בכיר שכר ויחסי עבודה במשרד הבריאות. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. 11. יצוין כי הנתבע 2, לא הגיש כתבי טענות מטעמו ,לרבות סיכומים ואף לא הופיע בדיונים שהתקיימו בתיק. ב"כ התובעות, מלבד בקשה למתן פסק דין בהעדר הגשת כתב הגנה שלא נענתה, לא העלה כל טענה כנגד הנתבע 2 ובסיכום טענותיו התייחס לנתבעת 1 בלבד. בנסיבות אלה יש לראות בנתבעת 2 כנתבע פורמאלי בלבד. דיון והכרעה הסדרי ההכרה בתואר אקדמי לשיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות 12. הכרה בתארים אקדמיים בדירוג האחיות, מקורה בהסכם קיבוצי מהשנים 1978- 1980 שנחתם בין מדינת ישראל, קופת חולים כללית וההסתדרות מדיצינית "הדסה" לבין ההסתדרות הכללית והסתדרות האחים והאחיות בישראל (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). הוראות ההסכם הקיבוצי נועדו לממש מדיניות של אקדמיזציה של מקצוע הסיעוד, במטרה להביא לקידום הרמה המקצועית של האחים והאחיות ושיפור השירות לציבור. במסגרת זו הוכרו לימודים במגוון של חוגים אקדמיים נוספים לסיעוד. 13. הגוף המוסמך להכיר בתארים אקדמיים נוספים לסיעוד לצורך שיבוץ בסולמות השכר האקדמיים במגזר הסיעודי הינו הוועדה הבין מוסדית (להלן: "הוועדה הבין מוסדית"), אשר חברים בה נציגים מטעם משרד האוצר, משרד הבריאות, קופ"ח כללית, בית החולים שערי צדק, הדסה, מרכז השלטון המקומי, ושלוש הערים הגדולות. 14. הועדה הבין מוסדית מתכנסת מדי כמה חודשים ודנה בענייני כוח אדם ושכר במערכת הבריאות. יו"ר הועדה הוא נציג הממונה על השכר. הועדה הבין מוסדית קבעה במרצות השנים הוראות שונות והחלטתויה התפרסמו בחוזרים שונים ועל פיהם הכירו המעסיקים בתארים האקדמיים השונים לצרכי דירוג בשכר של האחים והאחיות. ( סע' 5,8,9 לתצהיר הרולד בר). 15. בשנים 1995-1998 פורסמו שורה של חוזרים בעניין דירוג שכרם של האחיות והאחים. להן נפרט את הוראות החוזים הרלוונטים לתובעות שבפנינו: חוזר מיום 28.2.1995 - שכותרתו "שיבוץ אחים/יות בסולם שכר אקדמי - הבהרה", בחתימת הרולד בר (נספח 1 לתצהיר הרולד בר): "לאור אי בהירות נושא שיבוץ העובדים שבדירוג האחיות בסולם שכר אקדמי, אני מעביר לידיעתכם מערכת כללי הבהרה המאפשרים את תיגמולם של האחים/יות בהתאם להשכלתם ולתחום הלימודים המזכה בשיבוץ בטבלת שכר אקדמית. אוכלוסיית העובדים המדורגים בדירוג האחיות אשר ניתן לשבץ בסולם שכר אקדמי מורכבת ממספר אוכלוסיות עיקריות וניתן לשייכה לשלושת הסעיפים הר"מ: בוגרי המסלול האקדמי (הנמשך 4 שנים) בביה"ס לסיעוד, ישובצו בסולם השכר האקדמי B.A.. ב. החל מ- 1.3.95 אחים/יות מוסמכים אשר רכשו השכלה אקדמית ישובצו בסולם שכר אקדמי בהתאם לתוארם (BA; MA; PHD ), במידה ובתעודה האקדמית שרכשו רשום אחד החוגים הבאים: סיעוד פסיכולוגיה סוציולוגיה חינוך חוג מצורף/משולב של מדעי ההתנהגות/חברה הכולל לפחות אחד החוגים המפורטים לעיל (4 - 1). בריאות הציבור ביולוגיה ו/או מדעי החיים ... ב. חוזר מיום 4.6.1996 - שכותרתו "שיבוץ אחים/יות בסולם שכר אקדמי - הבהרה", בחתימת הרולד בר (נספח 2 לתצהיר הרולד בר). בחוזר זה נקבע, כי החל מיום 1.7.96 אחים/יות מוסמכים אשר רכשו השכלה אקדמית ישובצו בסולם שכר אקדמי בהתאם לתוארם (BA, MA PHD) במידה ובתעודה האקדמית שרכשו רשום אחד החוגים הבאים: סיעוד פסיכולוגיה סוציולוגיה חינוך לימודי עבודה - בתנאי שהאחות מועסקת בתפקיד אחות אחראית מחלקה/יחידה ובתפקידים בכירים יותר בסולם התפקוד של האחיות. מדעי ההתנהגות בריאות הציבור מדעי החיים פיזיולוגיה ...... כן נקבע כי חוזר זה מבטל את החוזר מיום 28.2.95. ג. חוזר מיום 14.4.1997 - שכותרתו "אחיות- השכלה אקדמית לצורך שיבוץ שכר אקדמי",בחתימת הרולד בר (נספח 4 לתצהיר הרולד בר). בחוזר זה נקבע כי עובדים שמדורגים בדירוג אחיות ישובצו בסולמות שכר אקדמאיים בהתאם להשכלתם ולתיפקודם המקצועי. כן נקבע בחוזר כי בסולם שכר אקדמי B.A. לאחיות ישובץ, בין היתר, עובד שמציג תעודת סיום לימודים אקדמיים באחד ממוסדות ההשכלה המוכרים על ידי משרד החינוך, באחד החוגים הר"מ: סיעוד; פסיכולוגיה; סוציולוגיה; חינוך; מדעי ההתנהגות; מדעי הרפואה; פיזיולוגיה; ניהול מערכות בריאות; ...... כן נקבע כי חוזר 97 מבטל את החוזר מיום 26.11.96. ד. חוזר מיום 5.4.98 - שכותרתו "אחיות - השכלה אקדמית לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי", בחתימת הרולד בר (נספח 11 לתצהיר הרולד בר). בחוזר זה הובהר כי נושא החוגים האקדמיים המזכים שיבוץ עובדים שבדירוג האחיות נדון לאחרונה מחדש במסגרת דיוני הועדה הבין מוסדית. בהתאם לסיכום הועדה, החל מ-1.5.98 אחים/אחיות מוסמכים/ות אשר ירכשו השכלה אקדמית ישובצו בסולמות שכר אקדמיים לאחיות רק אם העובד הוא בוגר חוג לימודים אקדמי, שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בחוג סיעוד או מינהל מערכות בריאות. כן הובהר כי חוזר זה מבטל את החוזר מיום 14.4.97. 16. יצויין כי לאחר הוצאת החוזר מיום 14.4.1997, הבהיר משרד הבריאות, באמצעות מכתבה מיום 16.6.1997 של גב' רחל ששון, מנהלת המחלקה להסמכה (בפועל), למנהלות בתי ספר לסיעוד, כי לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות לא יוכר תואר אקדמי בחוגים מסוג - BA כללי, החוג המשולב והחוג הרב תחומי לתלמידים אשר יחלו את לימודיהם בשנת הלימודים תשנ"ח, המתחילה בחודש אוקטובר 1997 (נספח 5 לתצהיר הרולד בר). 17. עניין זה הובהר גם במכתב נוסף מיום 21.12.1997 של גב' שושנה ריב"א, ראש מינהל הסיעוד ואחות ראשית ארצית (נספח 6 לתצהיר הרולד בר). 18. המדינה אף פרסמה ביום 20.2.1998 מודעה בעיתון, בה הובהר כי התוכניות האקדמיות שלB.A כללי, החוג הרב תחומי והחוג המשולב לא מוכרות להשמה לשכר ולקידום לאחיות, לסטודנטים שהחלו לימודיהם באוקטובר 1997 (נספח 7 לתצהיר הרולד בר). 19. לסיכום, מהוראות החוזרים ומכתבים הרבים שיצאו לאחר מכן עולה כי בשנים 1995-1998 חלו שינויים במדיניות הועדה הבינמוסדית בנוגע לחוגים המוכרים לצורך שיבוץ אחים ואחיות בסולם השכר האקדמי. המגמה היתה לצמצמם את רשימת החוגים והתארים המוכרים לצורך זכאות לשיבוץ בסולם השכר האקדמי לחוגים מקצועיים מוגדרים ולהימנע מלהכיר בלימודים "כללים" (רב תחומיים). בקשר לענייננו, יש לציין, בין היתר , כי: א. עד חוזר 96' הוכר תואר אקדמי במסלוול חוג מצורף/ משולב הכולל את אחד החוגים : סיעוד, סוציולוגיה, פסיכולוגיה או חינוך. ב. בחוזר 97' ובמכתבים שהוצאו בעקבותיו הובהר כי החל משנת הלימודים תשנ"ח שתחילתה בחודש אוקטובר 1997, לא מוכר תואר B.A כללי או B.A רב תחומי או B.A משולב כמזכה בשיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג אחיות. בנוסף לכך נקבע כי בסולם שכר אקדמי ישובצו עובדים שלמדו במוסד המוכר על ידי משרד החינוך. ג. על פי חוזר 98', החל מיום 1/5/98 , מוכר רק תואר B.Aבחוג סיעוד או מינהל מערכות בריאות כמקנה זכאות לשיבוץ שכר אקדמי בדירוג האחיות אשר הוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. 20. השאלה בדבר ההכרה בתארים האקדמיים בדירוג האחיות הובאה לפיתחם של בתי הדין ו/או בית המשפט במספר לא מועט של מקרים. כך למשל, סוגיה דומה הוכרעה על ידי כב' השופטת גליקסמן במסגרת תיק עב' 3660/05 ענבל אברג'ל נ' משרד הבריאות, ניתן ביום 30/7/07, בקובעה כי התואר אותו למדו האחיות מוכר לצורך שיבוץ בסולם השכר האקדמי בדירוג האחיות לצרכי שכר וקידום מקצועי. פסק דין זה אושר לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את הערעור שהוגש מטעם המדינה וקבע כי האחיות זכאיות להכרה בתואר מכוח עקרון ההסתמכות (ע"ע 128/08 מדינת ישראל- משרד הבריאות- ענבל אברג'יל ואח' , מיום 2/8/11).(להלן:"פרשת אברג'יל") פסק דין נוסף שניתן לאחרונה בעניין זה הוא ע"ע 115/10 פרומה אלתר ו-8 אח' - מדינת ישראל - משרד הבריאות, ניתן ביום 30/8/11)( להלן:"פרשת פרומה אלתר"), בו בית הדין הארצי הכיר בזכאותן של האחיות להכרה בתואר האקדמי שקיבלו מאוניברסיטת בר אילן לצורך דירוגם בסולם השכר האקדמי מכוח עקרון ההגנה על ציפיה לגיטימית של בעל עניין על בסיס מידע ומצג הניתנים לו. בעניין מיכל אורן דויטש(ע"ע 480/09 מיכל אורן דויטש- מדינת ישראל- משרד הבריאות, ניתן ביום 11/9/11)(להלן:"פרשת מיכל אורן דויטש"), לעומת זאת נקבע כי העותרת אינה זכאית להכרה בתואר אקדמי לצורך שיבוץ בסולם השכר האקדמי מן הטעם כי תביעתה חרגה מכל גבול הגיוני וסביר של עקרון ההסתמכות או הציפיה, בשים לב לעובדה כי לימודיה נמשכו למעלה מ-11 שנים, במהלכן היתה יכולה להתעדכן בשינויים שחלו בעניין סולמות השכר ולהתאים לימודיה למסלול המוכר לצורך זכאות לדירוג אקדמי. ומן הכלל אל הפרט 21. לאחר שסקרנו את הוראות המדינה והחוזרים באשר להכרה בתארים אקדמיים בדירוג האחיות, יש לבחון לגבי כל אחת מהתובעות האם התואר אותו למדה, יכול ויוכר לצרכי קידום ושכר, וזאת בהתחשב בסוג התואר הנלמד, מועד תחילת הלימודים ותנאי החוזר הרלוונטי החל בעניינן. על התובעות מוטל הנטל להוכיח עמידתן בתנאי החוזר הרלוונטי לעניינן, בהתאם לשם התואר הנלמד ומועד התחלת הלימודים. התובעת מס' 1 - סיגל אטיאס 22. אין חולק כי התובעת החלה את עבודתה בשירות הנתבעת בינואר 1992. 23. על מנת לקבוע מהו החוזר הלרוונטי לעניינה של התובעת, יש לבדוק, בין היתר, מתי החלה התובעת את לימודיה. 24. בתביעתה ובמסגרת התצהיר שהגישה, טענה התובעת מס' 1 כי החלה את לימודיה בחודש אוקטובר 1997 (סעיף 10 לתצהירה), אולם במסגרת עדותה בפני בית הדין, טענה לראשונה כי התחילה ללמוד לתואר כבר בשנת 1988, הפסיקה את לימודיה וחידשה אותם בשנת 1997, כלשונה: "בשנת 1997 אני המשכתי את הלימודים לתואר מאותה נקודה שהפסקתי כשלמדתי בבית הספר לאחיות. אני מדברת על התואר, התחלתי עם קורסים להתחלת התואר בבית הספר לאחיות והמשכתי בשנת 97. ... התחלתי ללמוד בשנת 88, הבאתי את אישור הלימודים מהאוניברסיטה עצמה. (מפנה לת/1), כשראיתי לנכון שהשנים הרלוונטיות להכרה בתואר, התקשרתי לאוניברסיטה וביקשתי אישור מאיזה שנה התחלתי ללמוד וזה מה שנתנו לי, וזה אכן משנת 2010" (עמ' 29 לפרוטוקול מול השורות 13-15, ומול השורות 18-20). 25. בדיון מיום 25/4/10 הגישה התובעת אישור לימודים שהונפק ביום 3/1/10 (ת/1), בו צוין כי התובעת "למדה במכללת אשקלון כתלמידה מן המניין, לקראת התואר הראשון במסלול החוג המשולב במדעי החברה פרט- מורחב בשנים: תשמ"ט(1988-1989), תש"ן (1989- 1990), תשנ"ח(1997-1998), תשנ"ט (1998-1999) תש"ס (1999-2000)" 26. התובעת סומכת טענותיה בסיכומיה על מסמך זה וטוענת כי החלה את לימודיה לתואר בשנת 1988. התובעת העידה בעניין זה כי "חשבתי שחוסר ההכרה בתואר זה היה בגלל התחום שלמדנו ולא בגלל השנים... לא חשבתי שיש רלוונטיות לשנים , לכן ציינתי בתצהיר שהתחלתי בשנת 1997. התחלתי ללמוד בשנת 1988, הבאתי את אישור הלימודים מהאוניברסיטה עצמה. כשראיתי לנכון שהשנים רלוונטיות להכרת התואר , התקשרתי לאוניברסיטה וביקשתי אישור מאיזה שנה התחלית ללמוד וזה מה שנתנו לי וזה אכן משנת 2010"( עמ' 29 לפרוטוקול). 27. הנתבעת טענה בסיכומיה כי אין ליתן לאישור הלימודים משקל ראייתי שכן האישור הונפק רק ביום 3/1/10 בהתאם לבקשת התובעת ולצרכי התביעה ויש לקבוע כי התובעת החלה לימודיה בשנת 1997 ולא קודם לכן , כפי שטענה בתחילה. 28. אכן, טענת התובעת כי החלה לימודיה לתואר כבר בשנת 1988, הועלתה בשלב מאוחר ובמהלך עדותה בפנינו. עם זאת, התובעת הסבירה כי לא סברה שיש חשיבות למועד תחילת הלימודים ולפיכך ציינה המועד בו החלה ללמוד ברציפות, שכן חלה הפסקה של למעלה מ-7 שנים ממועד תחילת הלימודים ועד לחידושם ב-1997. התובעת צרפה לתמיכה בטענה זו, אישור רשמי של אוניברסיטת בר אילן בו צוין במפורש כי התובעת החלה לימודיה לתואר בשנת 1988. אין בעובדה כי האישור הוצא בשנת 2010 בכדי לפגוע במשקלו הראייתי. 29. זאת ועוד. הנתבעת צרפה לתצהירו של הרולד בר רשימת תלמידים לפי מכללות ( נספח ה' לתצהיר), בה צוינו שם התלמיד, מס' ת.ז, מסלול הלימודים ושנת לימודים התחלתית. שמה של התובעת נכלל ברשימה זו ואף בה צוין מפורשות כי התובעת החלה לימודיה בשנת תשמ"ט (מס' 22 ברשימה). 30. משכך יש לקבוע כי התובעת החלה לימודיה לתואר בשנת 1988. עם זאת, כפי שעולה מעדותה של התובעת עצמה, התובעת החלה את לימודיה לתואר במקביל ללימודים בבית הספר לסיעוד אך הפסיקה אותם בסמוך לתחילתם. רק ב-10/97 החליטה התובעת לחדש את לימודיה והמשיכה ממועד זה בלימודי התואר עד לסיומו בשנת 2001, היינו לימודי התובעת נפרשו על פני תקופה ארוכה של למעלה מ-12 שנים. 31. סבורים אנו כי בנסיבות אלה, בהם שבה התובעת ללימודיה בחלוף 7 שנים ממועד תחילתם היה עליה לבדוק מחדש זכאותה להכרה המבוקשת בתואר טרם חידוש הלימודים בשנת 1997, בהתאם לחוזר הרלוונטי באותה העת, היינו החוזר מיום 14/4/97. בעניין זה יצוין כי התובעת טענה בתצהירה ובסיכומיה כי החוזר הרלוונטי החל בעניינה הוא חוזר 96', אך לא כך הוא. כפי שציינו לעיל, בכדי לקבוע מהו החוזר הרלוונטי לתובעת, יש לבחון מהו החוזר האחרון שהוצא לפני מועד תחילת הלימודים. לפיכך, הרי שלשיטת התובעת מכיוון שהחלה לימודיה בשנת 1988, הרי שהחוזר שיש להחיל בעניינה הוא החוזר משנת 79' - האחרון שהיה בתוקף במועד שקדם לתחילת לימודיה , ולא חוזר 96' כפי שטענה. התובעת לא פרטה ואף לא הסבירה מדוע יש להחיל לגביה חוזר 96', גם כאשר טענה כי החלה לימודיה ב-10/97 ויש לדחות טענה זו מכל בכל, שכן החוזר הרלוונטי למועד תחילת הלימודים ב-10/97 הוא החוזר מיום 14/4/97. 32. בחוזר 97' ובמכתבים שהוצאו בעקבותיו הובהר כי החל משנת הלימודים תשנ"ח שתחילתה בחודש אוקטובר 1997, לא מוכר תואר B.A כללי או B.A רב תחומי או B.A משולב כמזכה בשיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג אחיות. 33. התובעת, כאמור המשיכה בלימודיה בשנת הלימודים תשנ"ח (10/97) לתואר בחוג המשולב במדעי החברה, כשבמועד זה ובטרם תחילת שנת הלימודים, כבר הובהר כי התארים בחוג משולב אינם מוכרים לצרכי שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג אחיות. בנסיבות אלה, לא ניתן להכיר בתואר אותו למדה כמזכה בהכרה המבוקשת על ידה מכח עקרון ההסתמכות, כפי שטענה בסיכומיה. 34. בהקשר זה יצוין כי הפסיקה קבעה במקרה שנסיבותיו דומות לאלה שבפנינו, כי יכול ונסיבות עובדתיות מסוימות יביאו לחריגה מכל גבול הגיוני וסביר של תחולת עקרון ההסתמכות או הציפיה ולא יהיה צידוק ענייני להחילו. בפסק הדין בפרשת מיכל אורן דויטש, המערערת אף היא אחות בהכשרתה, החלה את לימודיה בחוג למדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה ב- 1/95 ואלה נמשכו למעלה מ-11 שנים, זאת כשכבר ב-3/95 בוטלה ההכרה בלימודיה כמקנים זכאות להחהחלת סולמות השכר האקדמיים. נקבע כי בנסיבות בהן לימודי המערערת נמשכו על פני שנים ארוכות, שלא ברציפות תוך הפסקות רבות כשברקע חלו שינויים רבים במדינות הנתבעת בכל הנוגע להכרה בתארים לצרכי שיבוץ בסולם השכר והמערערת לא טענה כי לא ידעה עליהם , זאת מבלי שניסתה להתאים לימודיה לתנאים החדשים שנוצרו, לא ניתן ל הכיר בלימודי התואר לדירוג בשכר אקדמי, שכן הכרה כזו חורגת מכל מסגרת הגיונית ומכל הסדר אלמנטרי וסביר של הוראות מעבר. 35. כך גם בנסיבות המקרה שלפנינו. הכרה בתואר התובעת לצרכי שיבוץ בסולם בשכר האקדמי, תביא גם במקרה דנן לחריגה מגבולות תחולת עקרון ההסתמכות. גם במקרה שלפנינו, התובעת לא טענה כי לא ידעה על השינויים שנעשו ברשימת התארים המוכרים ואף העידה כי במהלך לימודיה הודיעו לה כי אלה כנראה שלא יוכרו לתואר ומסיבה זו אף התבקשה ללמוד קורס נוסף של מנהל מערכות בריאות ( עמ' 30 לפרוטוקול). 36. זאת ועוד. התובעת אף לא ניסתה להתאים את לימודיה לתנאים החדשים שנוצרו בעקבות השינויים שנערכו בהתאם לחוזרים שהוציאה המדינה, זאת למרות שהנתבעת הודיעה לתובעת, עוד בטרם חידשה לימודיה ב-10/97 כי נושאי הלימוד לא יוכרו והמליצה על החלפתם. 37. הנתבעת צרפה למוצגיה טופס בקשת מועמד לאישור יציאה ללימודי תואר מיום 4/9/97 (נ/2), שהגישה התובעת לצורך השתתפות בשכר לימוד, עליו חתומה התובעת. בטופס זה, תחת חוות דעת הממונה צוין מפורשות כי "רצוי שנושאי הלימוד יוחלפו כדי שהתואר יוכר". לפיכך, יש לקבוע כי התובעת ידעה כבר במועד זה כי לימודיה לתואר אינם מוכרים לצרכי שכר. 38. משכך ולאור כל האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע כי התובעת אינה זכאית להכרה בתואר בו היא מחזיקה לצרכי שיבוץ בסולם השכר בדירוג האחיות, בהתאם לחוזרים הרלוונטים ולהוראותים במועד לימודיה. 39. התובעת הוסיפה וטענה כי זכאותה להכרה בתואר האקדמי לצורץ שיבוץ בסולם שכר האחיות, נובעת גם מהסדר הפשרה בבג"צ 2780/98 נעמי ליפשיץ ואח' נ' מ"י- משרד הבריאות( להלן:"פרשת ליפשיץ") ( נספח ב' לתצהיר הרולד בר), שכן שמה נכלל ברשימת הזכאים והיא עונה על כל תנאיו. 40. פסק הדין בפרשת ליפשיץ נתן תוקף להסדר פשרה שנערך בין הצדדים. פסק הדין קבע ארבעה תנאים מצטברים, אשר רק בהתקיימם יחד תינתן הכרה בתואר לצרכי שכר: א. העובד סיים לימודיו בתארים B.A רב תחומי חברה וחיים, חברה טבע/ מיקרו בחוג משולב במכללות שבחסות אוניברסיטת בר אילן ומציג תעודת בוגר המעידה על כך. ב. העובד החל לימודיו לא יאוחר משנת הלימודים תשנ"ז (כולל), תוך הדגשה כי אחים ואחיות שהחלו לימודיהם באוקטובר 1997 לא נכללים בהסדר. ג. העובד נמנה ברשימת העותרים בבג"צ ליפשיץ. ד. העובד למד קורס "מבוא למינהל מערכות בריאות" בהיקף של 56 שעות אקדמיות באוניברסיטת בר אילן. 41. אין חולק בעניינו, כי שמה של התובעת נכלל ברשימת הזכאים לתואר במסגרת הסכם הפשרה. אין אף חולק כי התובעת השתתפה בקורס מינהל מערכות בריאות שנערך במכללת אשקלון בהיקף של 56 שעות ( נספח 4 לתצהיר התובעת). עם זאת, התובעת לא הוכיחה כי היא עומדת בנתאי הראשון שנקבע בהסדר הפשרה. התובעת הינה בעלת תואר בוגר בחוג המשולב למדעי החברה (סוציולוגיה, קרימינולוגיה ופסיכולוגיה) בעוד שהתארים המופיעים בהסדר הם B.A רב תחומי חברה וחיים ו/או חברה טבע/מיקרו בחוג משולב. לא הוכח כי התובעת הינה בעלת תואר שהסדר הפשרה חל עליו ודי בכך בכדי לדחות טענתה כי ההסדר בבג"צ ליפשיץ חל עליה. 42. זאת ועוד. לא ניתן אף להתעלם מן העובדה כי התובעת אמנם החלה את לימודיה בשנת 1988- 1989, אולם לאחר מכן חלה הפסקה בת למעלה מ-7 שנים , שרק ב-10/97 חידשה את לימודיה עד למועד סיומם בשנת 2001. בנסיבות אלה , סבורים אנו כי התובעת אף לא ענתה על התנאי השני הקבוע בהסדר הפשרה שעניינו מועד תחילת הלימודים. 43. לפיכך, יש לדחות טענת התובעת ולקבוע כי היא אינה זכאית להכרה בתואר אף בהתאם להסדר הפשרה בבג"צ ליפשיץ. 44. לפיכך ולאור כל האמור לעיל, דין תביעת התובעת 1- להידחות. התובעת 2- אילנה ספורטה 45. אין מחלוקת כי התובעת החלה לעבוד בשרות הנתבעת ביום 28/10/81 . 46. התובעת מחזיקה בתואר ראשון של אוניברסיטת בר אילן במסלול רב תחומי במגמת חברה וחינוך. 47. התובעת הצהירה כי החלה את לימודיה באוקטובר 1995. התובעת צרפה לתצהירה דו"ח לימודים מיום 14/10/98, המפרט את רשימת הקורסים בהם השתתפה וממוצע ציוניה. מעיון בדו"ח עולה כי התובעת החלה את לימודיה בשנת תשנ"ו (10/95) ואילך. (נספח 3 לתצהיר התובעת). 48. הנתבעת טענה בעניין זה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח מועד תחילת לימודיה ומשכך לא ניתן לקבוע איזה חוזר רלוונטי לעניינה ורק מטעם זה יש לדחות תביעתה. טענה זו אין בידינו לקבל. 49. התובעת העידה בפנינו , כמו גם בתצהירה כי החלה את לימודיה באוקטובר 1995, היינו בשנת הלימודים תשנ"ו וכי נרשמה ללימודיה זמן קצר לפני תחילתם. התובעת כאמור צרפה לתצהירה דו"ח לימודים ממנו עולה כי למדה במסלול רב תחומי במדעי החברה משנת תשנ"ו ואילך. די בכך בכדי לקבוע כי התובעת החלה את לימודיה ב-10/95. 50. לפיכך החוזר הרלוונטי החל בעניינה של התובעת הינו החוזר מיום 28/2/95 שכותרתו "שיבוץ אחים ואחיות בסולם שכר אקדמי- הבהרה". 51. חוזר זה קבע כי: " ב. החל מ- 1.3.95 אחים/יות מוסמכים אשר רכשו השכלה אקדמית ישובצו בסולם שכר אקדמי בהתאם לתוארם (BA; MA; PHD ), במידה ובתעודה האקדמית שרכשו רשום אחד החוגים הבאים:. סיעוד פסיכולוגיה סוציולוגיה חינוך חוג מצורף/משולב של מדעי ההתנהגות/חברה הכולל לפחות אחד החוגים המפורטים לעיל (4 - 1). בריאות הציבור ביולוגיה ו/או מדעי החיים ... " 52. לטענת הנתבעת התואר במסלול הרב תחומי בו מחזיקה התובעת אינו מופיע בחוזר זה ולפיכך אין להכיר בתואר בו מחזיקה התובעת לצורכי שיבוץ בסולם השכר האקדמי. הנתבעת הוסיפה וטענה כי לשון החוזר ברורה וחד משמעית ואין לפרשו באופן אחר שאינו מתיישב עם לשונו ותכליתו. לטענתה לשון החוזר קובעת כי רק תואר חוגי או משולב הכולל לפחות אחד מחוגי הלימוד המפורטים ברשימה , מוכר לצרכי שכר, בעוד שהתובעת מחזיקה בתואר במסלול רב תחומי במגמת חינוך ואין המדובר בחוג לימודים נפרד כדרישת החוזר. 53. עוד טענה הנתבעת כי התואר שרכשה התובעת הוא תואר אשר דומה בתכניו לתכנים שמועברים בתואר B.A כללי , היינו אין זה תואר בדיסציפלינה מסוימת אלא תואר המאגד נושאים שונים מתחום מדעי החברה. בלימודים מסוג זה הסטודנט אינו מתמחה בחוג אקדמי מסוים. בשל "אופיו" של תואר זה, הוא מעולם לא הוכר על ידי הועדה הבין מוסדית לצרכי השמה בשכר. 54. מר בר העיד בעניין זה כי :" הלימודים הרב תחומיים לא היו מוכרים גם לפני 1995. וגם ציינתי שאחרי 1995 למיטב זכרוני המכללות ביקשו להכיר במסלול הרב תחומי שנושאי שכר הועלו לוועדה הבין מוסדית שהיא הגוף המוסמך להחליט ואותה ועדה סירבה להכיר בלימודים אלה כהשמה לשכר" (עמ' 18 לפרוטוקול) ובהמשך: "רב תחומי לא הופיע בחוזר בסעיף 5 ולתובעת אין תעודה אקדמית בוג לחינוך, זאת אומרת שלא חל עליה לא ב.4 ולא ב.5" (עמ' 24 לפרוטוקול) 55. טענה זו יש לדחות. 56. בפרשת פרומה אלתר, אשר עובדות המקרה שם דומות לאלה במקרה שלפנינו, נדונה השאלה האם אחים ואחיות שלמדו במכללות בחסות אוניברסיטת בר אילן וקיבלו תואר בוגר במסלול רב תחומי במגמת "חברה וסוציולוגיה" או "חברה וחינוך" היו זכאים להכרה בתארים שקיבלו לצורך שיבוצם בסולם השכר האקדמי בדירוג האחיות. גם בפרשה זו טענה המדינה, בין היתר, כי אין להכיר בתארי האחים והאחיות לצרכי שכר שכן לא קיימו את תנאי החוזרים, לפיהם על הלימודים האקדמיים להתקיים במסגרת "חוג". בית הדין האזורי קיבל טענה זו וקבע כי המערערים למדו במסגרת "מסלול רב תחומי במגמת חברה וסוציולוגיה או חברה וחינוך", בעוד דרישת החוזרים היתה ללימודים במסגרת של "חוג "או "חוג משולב". 57. בית הדין הארצי קבע בעניין זה כי: "המושגים "חוג", "מסלול", "תחום", "מגמה", יכולים להיות בעלי משמעות דומה או זהה. הדבר תלוי במסגרת הלימודים ובתוכן הלימודים. השם של מסגרת הלימודים הוא לעלום טפל לתוכנם. בית הדין מפנה למכתבה של גב' ריב"א מיום 25/3/96 לפיו התואר המועדף מבחינת המשרד הוא B.A ב"חוג המשולב" למדעי החברה, אך חוזר 79 עצמו מדבר על "תחומים(חוגים) מוכרים.." , כך שמדובר למעשה במושגים חליפיים בעלי זהות דומה או זהה." ובהמשך: "באין עדות מפורשת המצביעה על אי התאמה בין תואר מסגרת הלימודים לבין תוכנם- קל וחומר כשקיימת עדות להתאמה שכזו- לא ניתן להסיק משמה של מסגרת הלימודים על תוכנם. לאור כל זאת נראה לנו שההבחנה שעושה בית הדין האזורי בין "חוג", "מסלול" או "תחום" אינה מהותית ואינה עניינית ועל כל פנים הוכח שבחינת התוכן למדו המערערים במסגרת אקדמית מוכרת ומסודרת ואין לשלול מהם את זכותם לשכר על בסיס לימודים אלה רק בשל אי התאמה שמית בהגדרת מסגרת הלימודים" (פסקאות 34,36 לפסק הדין) 58. דברים אלה, כוחם יפה אף לעניינו. התובעת המחזיקה בתואר במסלול הרב תחומי במגמת חברה וחינוך, כדוגמת האחים והאחיות בפרשת פרומה אלתר, למדה אף היא במוסד אקדמי מוכר ומסודר (מכללת אשקלון בחסות אוניברסיטת בר אילן). הנתבעת אף לא הוכיחה הטענה כי התוכן המהותי של תוכנית הלימודים השתנה עם שינוי שם התוכנית ולפיכך אין לשלול זכאותה להכרה בתואר רק בשל אי התאמה שמית בהגדרת מסגרת הלימודים. 59. זאת ועוד . התובעת העידה בתצהירה כי בתחילה נרשמה ללימודי ים במגמת מדעי החיים, אך אז התברר לה כי ייתכן ומסלול זה לא יוכר לצרכי שכר ולפיכך "בעצת מחלקת כח אדם בבית חולים ברזילי , החלטתי בטרם החלו הלימודים , לשנות את תחום הלימודים למסלול רב תחומי במגמת חברה וחינוך". (סעיף 3 לתצהיר התובעת) 60. התובעת חזרה על עדותה זו גם בחקירתה הנגדית:"אני רכשתי בעקרון תואר בחינוך בסופו של דבר קבלתי תואר בחינוך זה היה הראשי שלי בגלל שהיתה רשימה מטעם משרד הבריאות היה כתוב תואר, זה מוכר לצרכי שכר וקידום ולכן שיניתי באותה שנה 1995 ממדעי החיים לחינוך כי רציתי שכן יוכר לי" (עמ' 6 לפרוטוקול) 61. התובעת העידה כי הבינה וכך גם הוסבר לה על ידי מחלקת כח אדם אצל הנתבעת 2, כי התואר אותו התכוונה ללמוד יוכר כמזכה לשיבוץ בסולם שכר אקדמי. נטען כי פרסום החוזרים הרבים ואי בהירותם , תוך עירוב המושגים "חוג", "מסלול", "תחום" ו"מגמה" יצר בלבול רב גם בקרב נציגי הנתבעת 2 עצמה ובטח שבקרב האחים והאחיות אשר הובטח להם במועד בו החלו את לימודיהם כי אלה יוכרו לצורכי שכר, בעוד שבסיומם התנערה המדינה מהבטחה זו. נטען כי יש להכיר בזכאותה להכרה בתואר גם מכח עקרון הציפייה וההסתמכות. 62. צודקת התובעת בהעלותה טענה זו, שכן אין ספק, כפי שצוין אף בפרשת פרומה אלתר כי נוצרה מציאות בלתי מתקבלת על דעת בכל הנוגע למדיניות המדינה והתנהלותה בעניין זה: חוזרים לא ברורים המשתנים ומתבטלים חדשות לבקרים; תוכנית לימודים שהוכנה במיוחד כדי לענות על מדיניות הוועדה הבינמוסדית; אי בהירות בקרב מנהלי מוסדות הלימוד; עידוד ואישור גורמי השטח לעובדים לצאת וללמוד או לשנות ולהתאים את מסלול לימודיהם למסלול המזכה בדירוג השכר; השתתפות המוסדות בשכר לימוד, נסיעות והיעדרות בשכר לצורך לימודים. כל אלה משקפים מציאות של אי בהירות ושל תוהו ובוהו. 63. בנסיבות אלה, לא ניתן לטעון כי התובעת לא קיבלה אישור ללימודים מאת הגורם המוסמך לכך, הוא מר הרולד בר אשר פעל מטעם הועדה הבינמוסדית. התובעת פעלה על יסוד ההנחיות שניתנו להן על ידי גורמי כח האדם המוסמכים בנתבעת 2, בעידודם ובתמיכתם ולפיכך זכאית להכרה בתואר גם מכח העקרון המעניק נפקות משפטית לציפייה לגיטימית של בעל עניין על בסיס מידע ומיצג הניתנים לו, כפי שנקבע בפרשת פרומה אלתר. 64. בנוסף לכך, התובעת זכאית להכרה בתואר לצרכי שכר גם מכוח עקרון ההסתמכות, אשר נקבע לגביו בפרשת אברג'יל, כי זהו העקרון המנחה לפיו יש לבחון את שאלת הזכאות לשיבוץ בסולם שכר אקדמי על בסיס לימודים אקדמיים. נקבע כי עקרון זה בא לידי ביטוי לאור התשובה לשאלה האם העובד היה יכול לצפות באופן סביר כי לימודיו יוכרו על ידי המדינה כבר בעת פתיחת ההרשמה לחוג , בהתאם להוראות החוזר הרלוונטי באותה עת. ככל שהעובד נרשם לחוג שאושר על ידי המדינה על פי הוראות החוזר הרלוונטי בעת שנרשם וככל שלא היתה הפסקה של ממש במהלך לימודיו או בין סיום לימודיו לבין תחילת עבודתו בשירות המדינה, הרי שיש להכיר בלימודיו באותו חוג , מכח עקרון ההסתמכות, גם אם ייצא בינתיים חוזר חדש ששינה את החוגים המאושרים. (ההדגשה שלי- י.ה) 65. לפיכך ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו בדעה כי דין תביעת התובעת 2 להתקבל וכי יש להכיר בתואר האקדמי שקיבלה מאוניברסיטת בר אילן לצורך דירוגה בסולם השכר האקדמי של דירוג האחים והאחיות מיום קבלת התואר ועד כה. התובעת מס' 6- ולריה פילקוביץ' 66. אין חולק כי התובעת החלה לעבוד בשרות הנתבעת בשנת 2001. 67. התובעת מחזיקה בתואר בוגר במדעי החברה במקצוע הראשי: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמקצוע המשני: מדעי החיים. 68. התובעת הצהירה כי החלה את לימודיה באוקטובר 1997. התובעת צרפה לתצהירה גיליון ציונים בכל המבחנים בהם נבחנה בתואר מיום 18/1/04, ממנו עולה כי החלה את לימודי התואר ב- 2/11/97 ואלה נמשכו עד ליום 6/9/01. (נספח 3 לתצהיר התובעת). 69. הנתבעת טענה אף בעניינה של תובעת זו, כי לא עמדה בנטל להוכיח מועד תחילת לימודיה שכן לא הציגה כל מסמך או ראייה התומכת בגרסתה ודי בכך בכדי לדחות תביעתה שכן לא ניתן לקבוע מהו החוזר הרלוונטי החל בעניינה . 70. טענה זו יש לדחות גם לגבי התובעת 3, אשר הצהירה ואף העידה בפנינו כי החלה ללמוד בשנת הלימודים תשנ"ח (10/97). התובעת צרפה את נספח 3 לתצהירה והגם שאין מדובר באישור שכותרתו מועד תחילת הלימודי במוסד, הרי שמצוין בו מתי החלה התובעת ללמוד את לימודי התואר. לטעמנו, די בכך בכדי להוכיח מועד תחילת הלימודים. 71. משקבענו כי התובעת החלה לימודיה ב-11/97 , יש לבחון איזה חוזר חל בעניינה. לטענת התובעת המועד הקובע לבחינת החוזר הרלוונטי הוא מועד תחילת הלימודים ולפיכך טוענת כי החוזר הרלוונטי החל בעניינה הוא חוזר 96'. לטענת הנתבעת המועד הקובע לבחינת החוזר הרלוונטי הוא מועד תחילת הלימודים או מועד תחילת העבודה, לפי המאוחר. מכיוון שהתובעת החלה לעבוד בשרות הנתבעת בשנת 2001, לאחר שסיימה את לימודיה, הרי שהחוזר הרלוונטי החל בעניינה הוא חוזר 98'. 72. התובעת סמכה טיעוניה במחלוקת זו על פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין ענבל אברג'יל, שאוזכר לעיל, בו נדחתה טענת הנתבעת כי המועד הקובע לבחינת זכאותן של התובעות להכרה בתואר אקדמי הוא מועד תחילת עבודתן בשרות המדינה, בין היתר בשל העובדה כי הועלתה בשלב מאוחר והיוותה שינוי חזית. עם זאת, בית הדין האזורי התייחס לטענה גם לגופה ודחה אותה גם מהטעם שמהתנהלות הנתבעות בעניין ההכרה בתואר עולה כי המועד שנבחן על ידן כמועד הקובע הוא מועד תחילת הלימודים ולא מועד תחילת העבודה. עוד הוסיף וקבע כי הטענה לפיה המועד הקובע הוא מועד תחילת העבודה, אינה סבירה שכן לא יעלה על הדעת שלאחר שסטודנט ישלים את לימודיו על יסוד החלטות הועדה הבינמוסדית כפי שהיו בתוקף במועד תחילת לימודיו, תתקבל החלטה בדבר שינוי הקריטריונים, אף שנים לאחר תום לימודיו ותחול רטרואקטיבית באופן שלימודיו לא יוכרו אם מסיבה כלשהי החל לעבוד לאחר מועד ההחלטה בדבר שינוי הקריטריונים. 73. הנתבעת טענה בעניין זה בסיכומיה כי במקרה שלפנינו אין המדובר בטענה המהווה הרחבת חזית שכן זו נטענה כבר בהזדמנות הראשונה. עוד ציינה כי המדינה הגישה ערעור על פסק הדין בעניין אברג'יל וכי היא סבורה שקביעה זו בפסק הדין בערכאה האזורית יסודה בטעות ואין להסתמך עליה. 74. ביום 2/8/11, ניתן פסק הדין בערעור בפרשת אברג'יל,בבית הדין הארצי מפי כב' הש' פליטמן, אשר קבע בסוגיה זו כי יש תחילה לבחון כשאלה מקדמית, האם תוכנית הלימודים בחוג המשולב שהוכר בעבר והאם המעבר לחוג לסוציולוגיה נערך בתיאום עם משרד הבריאות. נקבע כי אם התשובה לכך חיובית, הרי שהמועד הקובע לא צריך להיות מועד תחילת העבודה שכן לא ייתכן מצב שבו המדינה מציגה בפני האחיות לאחר תחילת לימודיהן, מצג לפיו לימודיהן בחוג לסוציולוגיה יוכרו לצורך השיבוץ ולאחר סיום לימודיהן ותחילת עבודתן בשירות המדינה היא מחליטה בדיעבד כי משהאחיות לא למדו קורסים מסוימים בשנה א' ללימודיהן בחוג המשולב , אין להכיר בתואר כולו. עוד נקבע כי האמור לעיל נכון כל עוד שהאחיות למדו את התואר הראשון ברצף ולא היתה הפסקה של ממש בלימודיהן או בין סיום לימודיהן לתחילת עבודתן בשירות המדינה או להמשכה, באופן שיש בו כדי לסכל את הסתמכותן על מצג המדינה. לעומת זאת, אם ימצא כי המעבר לא נעשה על דעת משרד הבריאות או כי היתה הפסקה של ממש בין מועד סיום הלימודים לבין תחילת עבודתן בשירות המדינה, הרי שהמועד הקובע לצורך בחינת שאלת ההסתמכות צריך להיות המועד עובר לתחילת עבודתן של האחיות בשירות המדינה. נקבע כי בחינה עובדתית של השאלה בנסיבות העניין שם מלמדת כי המעבר לחוג לסוציולוגיה נעשה על דעת משרד הבריאות ובידיעתו, אולם לא ניתנה להן תשובה ברורה כלשהי בעניין ההכרה בתארים שלמדו ומשכך הוכרה זכאותן בתואר לצרכי שיבוץ בסולם האקדמי מכח עקרון ההסתמכות. 75. יישומו של פסק הדין בפרשת אברג'יל בענייננו, מלמד כי גם במקרה דנן יש להכיר בתואר בו מחזיקה התובעת לצרכי שיבוץ בסולם האקדמי, מן הטעמים שיפורטו להלן. אף במקרה שלפנינו, כמו בפרשת אברג'יל, התובעת החלה לימודיה בבית הספר לסיעוד ליד המרכז הרפואי ברזילי אשר פעל בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן בחוג משולב/ מסלול רב תחומי באוקטובר 1997. 76. התובעת העידה בעניין זה כי בית הספר לסיעוד החליט לערוך שינוי בלימודי התואר בסוף השנה הראשונה, זאת לנוכח העובדה כי על פי חוזרים 96' ו-97' בטלה ההכרה בחוג המשולב כמקנה זכאות לשיבוץ בסולם השכר האקדמי בדירוג האחיות. בסופו של יום התובעת למדה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה כמקצוע ראשי ובחוג למדעי החיים כמקצוע משני, זאת כלשונה: " ש. האם ביצעת שינוי של מלסלול הלימודים בשלב כלשהו ת. אני מיוזמתי לא. ש. המכללה עשתה שינוי ת. בי"ס לסיעוד הוא עשה שינוי בסוף השנה הראשונה. אחרי שרצו שמועות שגם לשנה מעלינו לא יוכר אנחנו ביקשנו מההנהלה שיעבירו אתונו למסלול תלת שנית בלי תואר. רק סיעוד. זה מה שביקשנו כקבוצה. ש. ואז הפסיקו את הלימודים האקדמיים ת.אנחנו היינו כקבוצה שהתואר יוכר אם נהיה בחוג לסוציולוגיה ,אנתרופולוגיה ובמדעי החיים, זה כן יוכר. .... ש. לאיזה לימודים נרשמת ת. אני לא זוכרת אני מאמינה שזה היה רב תחומי ש. אחרי שנה שינו את המסלול לאיזה ת. סוציולוגיה. הם התחילו כלימודים אקדמיים. אנחנו בקשנו, בגלל שהתואר לא מוכר, לא נבזבז את הזמן 4 שנים , ביקשנו שזה יהיה ללא תואר. בקשנו מסלול של 3 שנים כמו שיש עכשיו." ( עמ' 9,10 לפרוטוקול) בחקירתה החוזרת העידה כי בסופו של יום, בקשתם להפוך את הלימודים ללימודי סיעוד ללא תואר לא התבצעה וכי למדו לימודי תואר שכן : "הבטיחו לנו שזה כן יוכר, חבל לכם לעבור עכשיו לתלת שנתי ולקבל רק את מקצוע הסיעוד ללא תואר." ( עמ' 12 לפרוטוקול) בהמשך עדותה ציינה כי הנהלת בית הספר לסיעוד הבטיחה להם כי הלימודים יוכרו לצרכי שכר (עמ' 11,13 לפרוטוקול). 77. מחומר הראיות שצורף לתיק עולה כי שינוי החוג הובא לידיעת משרד הבריאות ונציגה, מר בר. עוד עולה כי נציגי הנתבעת התחייבו לתגמל את האחיות שהחלו ללמוד לפני הוצאת חוזר 98' (שביטל ההכרה בתארים בחוג משולב) בהתאם לתארים שהיו מוכרים אז. כך למשל מכתבה של הגב' ריב"א מיום 11/6/98 אל פרופ' ברבש בעניין מכתבו של ד"ר שרף, וכן מכתבו של הרולד בר מיום 20/5/98 המוזכר שם. ( נספח ה' לכתב התביעה) הנתבעת אף לא השכילה להוכיח כי הבהירה לתובעת בשלב כלשהו במהלך לימודיה כי התואר אליו היא לומדת לא יוכר. התובעת כאמור העידה בעניין זה כי רק לאחר סיום לימודיה ולאחר שנקלטה במקום עבודתה נמסר לה כי התואר אינו מוכר לצורכי שיבוץ בסולם השכר האקדמי ועדותה זו לא נסתרה. 78. בנסיבות אלה, בהן לא ניתנה לתובעת, כדוגמת העותרות בפרשת אברג'יל, כל תשובה ברורה או סופית בדבר ההכרה במעברה לחוג לסוציולוגיה לצורך שיבוץ בסולם השכר האקדמי, היתה לתובעת ציפייה סבירה כי לימודיה בחוג לסוציולוגיה שנעשה תוכנן לצרכי שכר, יוכר. לפיכך יש לקבוע כי יש להכיר בלימודי התובעת לצורך שיבוצה בסולם השכר האקדמי, מכח עקרון ההסתמכות. 79. באשר לשאלת הרציפות אליו התייחס בית הדין הארצי בפסק דינו, הרי שבמקרה שלפנינו, התובעת למדה ברצף מתחילת התואר ועד סופו והחלה לעבוד בשירות המדינה מיד לאחר סיום לימודיה , באוקטובר 2001. משכך יש לקבוע כי יש לראות בתובעת כמי שהחלה את לימודיה בחוג לסוציולוגיה עוד ב-10/97, בעת שהחוג לסוציולוגיה הוכר על ידי משרד הבריאות, בהתאם לחוזר 97'. 80. במאמר מוסגר יצוין כי בפרשת אברג'יל טענו המערערות טענת הפליה, לפיה ללימודים במכללה האזורית באשקלון שנלמדו במתכונת זהה ללימודי האחיות שם, ניתן אישור של הוועדה הבינמוסדית להכרה בתואר לצורך השיבוץ בדירוג האחיות. בית הדין האזורי בפרשה זו אף הפנה למסמכים ותכתובות שיש בהם לחזק טענה זו, אולם אלה לא הובאו בפנינו ולפיכך לא ניתן לקבוע כי הכרה כזו אכן ניתנה לבוגרי מכללת אשקלון. 81. לאור כל האמור לעיל, דין תביעת התובעת 6 להתקבל. 82. טרם חתימת פסק הדין נוסיף ונציין כי הנתבעת, מעבר להתייחסותה לטענות התובעות באופן פרטני, העלתה בסיכומיה טענות כלליות בנוגע לכל התובעות, לפיהן יש לדחות תביעתן גם מן הטעם כי לא ניתנה להם כל הבטחה מינהלית מן הגורם המוסמך לכך, הוא מר הרולד בר וכי לא הוצג מצג שווא בעניין זה. עוד הוסיפה וטענה כי לימודי התובעות אינם מאושרים על ידי המל"ג וכי גם מטעם זה יש לדחות תביעתן. 83. טענות אלה יש לדחות. בפסק הדין בעניין פרומה אלתר דן בית הדין הארצי באריכות בטענה כי ההבטחה להכרה בלימודיהן לתואר לא ניתנה על ידי הגורם המוסמך לכך ודחה אותו בקובעו כי המערערים, כמו גם התובעות בענייננו, פעלו על יסוד הנחיות ברורות שניתנו להם על ידי גורמי כח האדם המוסמכים, בעידודם ובתמיכתם ולא תישמע טענת המדינה כי אלה פעלו בלא סמכות. 84. באשר לטענת הנתבעת כי לימודי התובעות אינם מאושרים על ידי המל"ג, אף טענה זו נדונה בפרשת פרומה אלתר וקביעת בית הדין הארצי בפרשה זו, כי לא הופרכה החזקה לפיה תואר אקדמיה הניתן על ידי אוניברסיטת בר אילן אינו מוכר על ידי המל"ג, יפה אף לעניינינו. סוף דבר 85. דין תביעת התובעת 1- להידחות. 86. דין תביעת התובעות 2 ו-6 דין להתקבל ויש לקבוע כי התואר אותו למדו התובעות מוכר בזאת לצורך השיבוץ בסולם השכר האקדמי בדירוג האחיות, לצורך שכר, קידום מקצועי וכל צורך אחר. 87. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח 88. כל צד רשאי להגיש ערעור בזכות על פסק הדין בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. אחיותקידום עבודה