התובע, עובד משרד החוץ, הגיש תביעה לחייב את הנתבעים להעניק לו דרג אישי (נוסף על הדרג התקני) החל מיום 1.1.2004, בשל היותו בעל תואר שני בשיא וותק במועד זה. רקע: על עובדי משרד החוץ חלים כללים אלה: בעת שירות בארץ: בעת שירותם בארץ משולם שכרם של עובדי משרד החוץ על פי "דירוג שירות החוץ" אשר נוצר בשנת 1993 במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד בין הממשלה לבין ההסתדרות (להלן - ההסכם הקיבוצי; נספח א' לתצהיר גב' מרקוביץ). דירוג שירות החוץ הוא דירוג ייחודי, "דירוג מפעלי" למשרד החוץ. דירוג זה מורכב מ"דרגים" כאשר הדרגים הם - לשכן, מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר יועץ, ציר ושגריר. בעת שירות בחו"ל: בעת שירות בחו"ל מקבלים כל השליחים עובדי המדינה (בין אם מדובר בעובדי משרד החוץ ובין אם מדובר בעובדי משרדים אחרים שנשלחו לחו"ל) "משכורת חו"ל" על פי טבלת שכר אחידה לכל המשרדים, שנקבעה על ידי הועדה הבין משרדית לשכר ותנאי שירות בחוץ לארץ שבמשרד האוצר) (להלן- הטבלה). הטבלה בנויה כך שלצד כל דרגה בדירוג עובדי חו"ל מפורטות הדרגות בדירוגים השונים המקבילים לה. למשל, בדרגה 10 בדירוג עובדי חו"ל ידורגו עובדים המדורגים בדרגה 16 בדירוג המינהלי, דרגה 37 בדירוג מח"ר, מהנדסים וטכנאים, דרגה ב1 בדירוג משפטנים ודרגה 5 בדירוג רופאים. (הוראות שכר ותנאי שירות בחו"ל - נספח א' לכתב ההגנה, הטבלה בע' 2 להוראות). בטבלה לא נקבע לוח תיאומים בין דירוג שירות החוץ לבין דירוג עובדי חו"ל. כפועל יוצא מכך, לכל דרג בדירוג שירות החוץ יש "דרגת צל" בדירוג המח"ר, דהיינו דרגה בדירוג המח"ר שעל פיה נקבעת דרגתו בדירוג עובדי חו"ל ומשולם לו שכרו בעת שירותו בחו"ל. כך למשל, לדרג ציר - יועץ בדירוג שירות החוץ צמודה דרגה 39 - 41 בדירוג המח"ר. העובד מתקדם במתח הדרגות של "דרגת הצל" בהתאם לותק. עם צאתו לחו"ל של עובד שירות החוץ מותאמת ל"דרגת הצל" בדירוג המח"ר הדרגה מקבילה בדירוג עובדי חו"ל על פי הטבלה, ועל פי דרגה זו משולם השכר לעובדי שירות החוץ בעת שירות בחו"ל. בהתאם לסעיף 21.133 לתקשי"ר (להלן - הוראת התקשי"ר), עובד המדורג בדירוג המח"ר, או בדירוג המהנדסים, או בדירוג העיתונאים, או בדירוג השירות המשפטי, או בדירוג הפרקליטים, והוא בעל תואר שני והגיע לשיא הוותק בדרגת השיא, יועלה בדרגה אחת מעל דרגת השיא כדרגה אישית, לאחר ששהה שנה בדרגת השיא. הוראת התקשי"ר מיושמת על "דרגת הצל" של עובדי משרד החוץ. דהיינו, בעת קביעת "דרגת הצל" בדירוג המח"ר של עובד משרד החוץ לצורך עריכת התיאום לדרגתו בדירוג עובדי חו"ל, ככל שמתקיימים תנאי הוראת התקשי"ר העובד ידורג בדרגה אחת מעל דרגת השיא בדירוג המח"ר הצמודה לדירוגו בשירות החוץ. כך למשל, אם מדובר בעובד שירות החוץ שהוא בדרג ציר-יועץ אליו צמודה הדרגה 39 - 41 בדירוג המח"ר, ומתקיימים לגביו תנאי הוראת התקשי"ר, הוא ידורג בדרגה 42, ודרגתו בדירוג חו"ל תהיה הדרגה המקבילה לדרגה 42 בדירוג המח"ר על פי הטבלה. הוראת התקשי"ר לא מיושמת על דירוג שירות החוץ. כלומר, לא ניתן קידום בדרג אחד נוסף מעל הדרג בו מדורג העובד בשירות החוץ, גם אם הגיע לשיא הוותק בדרג וגם אם הוא בעל תואר שני. סעיף 21.141 לתקשי"ר קובע כי בעל תואר שלישי בדירוג המח"ר או בדירוג המהנדסים או בדירוג העיתונאים זכאי לקבל, מיום כניסתו למשרה, דרגה אחת גבוהה יותר מהדרגה הנמוכה ביותר הצמודה למשרתו, ולאחר שהשלים את תקופת הניסיון הוא זכאי לקבל למפרע מיום כניסתו למשרה, דרגה אחת גבוהה יותר מדרגת השיא במתח הדרגות הצמוד למשרה, ודרגה זו תיחשב כדרגה אישית. ככל שהדרגה האישית הופכת לדרגה תקנית, הוא זכאי לקבל מיד דרגה אישית נוספת. על פי מכתבו של מוטי אהרוני מיום 16.7.01 (נספח ב' לתצהיר גב' מרקוביץ) הוראה זו מוחלת גם עובדים המדורגים בדירוג שירות החוץ. בעת הגשת תצהיר התובע, התובע היה מדורג בדירוג שירות החוץ בדרג ציר - יועץ. לתובע תואר שני בתקשורת ובמדעי המדינה, עם וותק מחושב של 43 שנים בשירות המדינה. בפני בית הדין העידו התובע וגב' הניה מרקוביץ, מנהלת אגף בכיר (תכנון ובקרה) בנציבות שירות המדינה. התביעה וטענות הצדדים: תביעתו של התובע היא להחיל את הוראות התקשי"ר גם על דירוג שירות החוץ. דהיינו, התובע עותר כי יקודם בדרג אחד נוסף, דרג אישי, וזאת בשל היותו בעל תואר שני ובשיא הוותק בדרג בו הוא מדורג בדירוג שירות החוץ. במקרה של התובע, משמעות בקשתו היא להיות מדורג בדרג של "ציר" במקום "ציר יועץ". עיקר טענות התובע הן: בהסכם קיבוצי לא ניתן לשלול זכויות מוקנות של עובדים; על מנת לשלול זכות מוקנית לעובדים נדרשת הוראה מפורשת, כפי שקיימת למשל לעניין כוננות מבצעית, ואין הוראה כזו בהסכם הקיבוצי; בהסכם הקיבוצי לא נשללה הזכאות לקבלת דרגה אישית לבעלי תואר שני בשיא הוותק, כפי שהיה עד לחתימת ההסכם הקיבוצי; פרשנותו הנכונה של סעיף 12 להסכם הקיבוצי הקובע כי "על אף האמור בכל הסכם או הסדר קיבוצי או התחייבות אחרת עובדים יקודמו בדרג אך ורק על פי הכללים הקיימים בשירות החוץ" היא כי יוסיפו לחול הכללים הקיימים במועד חתימת ההסכם, לרבות הכלל של הענקת דרג אישי לעובד בעל תואר שני שהגיע לשיא הוותק; קיימת זיקה בין דירוג שירות החוץ לבין דירוג המח"ר; הוראות התקשי"ר הקובעות הטבות לבעלי תואר שני ולבעלי תואר שלישי הן מקשה אחת, ואין מקום ליישם אותן חלקית; בנוסף, ההסדר מפלה בין עובדי משרד החוץ בעלי תואר שני לבין עובדי משרד החוץ בעלי תואר שלישי, וכן מפלה בין עובדי משרד החוץ בעלי תואר שני לבין עובדי שירות המדינה בדירוגים האחרים בעלי תואר שני. עיקר טענות המדינה הן: הוראת התקשי"ר קובעת על אלה דירוגים היא חלה. מדובר ברשימה סגורה של דירוגים, והיא אינה חלה על כלל עובדי המדינה. דירוג שירות החוץ אינו נמנה עם הדירוגים עליהם חלה הטבלה; סעיף 12 להסכם הקיבוצי מוציא במפורש את דירוג שירות החוץ מתחולת התקשי"ר; ככל שיש סתירה בין ההסכם הקיבוצי לבין מסמכים אחרים גוברות הוראות ההסכם הקיבוצי; גם העובדה שנדרש אישור מפורש מהנציבות להחלת ההטבה לבעלי תואר שלישי מעידה כי הוראות התקשי"ר לא חלות על דירוג שירות החוץ; גם התנהגות הצדדים מאז חתימתו של ההסכם הקיבוצי מעידה על פרשנותו; הוראת התקשי"ר אינה חלה גם על דירוגים אחרים בשירות המדינה, כגון דירוג עובדי הוראה. לפיכך, אין מדובר בהפליה, אלא בקבוצות עובדים שונות כאשר לכל קבוצה ההסכמים וההסדרים הייחודיים לה; גם האבחנה בין בעלי תואר שני לבין בעלי תואר שלישי אינה מהווה הפליה, לנוכח העובדה שהפער בין שני התארים הוא משמעותי ביותר. דיון והכרעה: לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. הוראת התקשי"ר אינה חלה על דירוג שירות החוץ: הוראת התקשי"ר קובעת כמפורט להלן: "עובד המדורג בדירוג האקדמאים במדעי החברה והרוח, או בדירוג המהנדסים, או בדירוג העיתונאים, או בדירוג השירות המשפטי, או בדירוג הפרקליטים, והוא בעל תעודה בלימודי תעודה או בעל תואר שני, והגיע לשיא הוותק ולדרגת השיא, יועלה בדרגה אחת מעל דרגת השיא כדרגה אישית כמפורט להלן:" מהוראת התקשי"ר עולה באופן ברור ומפורש כי היא אינה חלה על דירוג שירות החוץ, ולכן ברור כי מכוח הוראת התקשי"ר עצמה התובע אינו זכאי לקידום בדרג אחד מעל הדרג בו הוא מדורג. כפי שציין ב"כ המדינה, הוראת התקשי"ר אינה חלה על דירוגים נוספים בהם מדורגים עובדים בעלי השכלה אקדמית - מורים, אחיות, רופאים. לכל דירוג ההסכמים הקיבוציים והסדרי השכר הייחודיים לו. מכאן, כי אין לקבל את טענת התובע כי אי הכללת דירוג שירות החוץ בהוראת התקשי"ר מהווה התנהלות הנגועה בחוסר תום לב. אין זכאות לקידום בדרג על פי הוראות ההסכם הקיבוצי: ההסכם הקיבוצי בו נוצר דירוג שירות החוץ הוא הסכם ייחודי, הקובע "דירוג מפעלי" לעובדי משרד החוץ, דירוג המובחן מהדירוגים המקצועיים הנהוגים בשירות המדינה החלים על כלל העובדים באותו מקצוע במשרדי הממשלה השונים (דירוג המח"ר, דירוג המהנדסים וכו'). כעולה מהמבוא להסכם הקיבוצי, היה מוסכם על הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים כי "השינויים במבנה משרד החוץ ותנאי העבודה הייחודיים מחייבים ביצוע רפורמה במבנה השכר של עובדי השירות המדיני ושירות החוץ המינהלי". בהסכם הקיבוצי נקבע כי "הרפורמה במבנה השכר כאמור לעיל תתבצע באמצעות שיבוץ ממלאי התפקידים בשירות המדיני ושירות החוץ המינהלי שבמשרד החוץ בטבלת שכר חדשה על פי מדרג תפקידים שקבעה הנהלת המשרד". כמו כן, הוסכם בין הצדדים להסכם הקיבוצי "להוציא את ממלאי התפקידים כאמור לעיל ("עובדי שירות החוץ") מתחולתם של ההסכמים הקיבוציים הכלליים החלים על יתר עובדי המדינה בדירוגים המקבילים". מהמבוא להסכם הקיבוצי עולה איפוא בבירור כי הצדדים להסכם הקיבוצי התכוונו ליצור טבלת שכר חדשה, המנתקת את עובדי משרד החוץ מהסדרי השכר החלים על יתר עובדי המדינה בדירוגים המקבילים. זאת, בניגוד מוחלט לטענת התובע לפיה נשמרה הזיקה בין דירוג שירות החוץ לבין דירוג המח"ר. נכון, כי לצורך קביעת דרגתו של עובד שירות החוץ בעת שירות בחו"ל נקבעת דרגתו בדירוג עובדי חו"ל על פי "דרגת צל" בדירוג המח"ר, וזאת מטעמים טכניים של היעדר לוח תיאומים בין דירוג שירות החוץ לבין דירוג עובדי חו"ל. אולם, אין בעובדה זו כדי לשלול את המסקנה החד משמעית העולה מההסכם הקיבוצי כי עם חתימתו נוצר נתק בין דירוג שירות החוץ לבין הדירוגים המקבילים בשירות המדינה. כאמור, במבוא להסכם הקיבוצי נקבע כי תיערך רפורמה במבנה השכר של עובדי שירות החוץ המדיני ושירות החוץ המינהלי שבמשרד החוץ, שתתבצע באמצעות שיבוצם של העובדים בטבלת שכר חדשה על פי מדרג התפקידים שקבעה הנהלת המשרד, וכי ממלאי התפקידים האמורים יוצאו מתחולתם של ההסכמים הקיבוציים הכלליים החלים על יתר עובדי המדינה בדירוגים המקבילים. בסעיף 12 להסכם הקיבוצי נקבע כי "על אף האמור בכל הסכם או הסדר קיבוצי או התחייבות אחרת, עובדים יקודמו בדרג אך ורק על פי הכללים הקיימים בשירות החוץ". מהמבוא והוראת סעיף 12 להסכם הקיבוצי ברור כי אין תחולה להוראת התקשי"ר, שהוא בגדר הסדר קיבוצי, ולכל הוראה אחרת שחלה על קידום בדירוג של עובדי המדינה, וכי קידום העובדים בדרג הוא אך ורק על פי הכללים הייחודיים לשירות החוץ. יש לדחות את טענת התובע כי בביטוי "הכללים הקיימים" הכוונה הייתה לשמר את הוראת התקשי"ר, שכן פרשנות זו סותרת לחלוטין את מהותו של ההסכם הקיבוצי כעולה מהמבוא וממכלול הוראותיו ואת הוראת סעיף 12. גם התנהגות הצדדים מאז חתימתו של ההסכם הקיבוצי בשנת 1993 מעידה כי הפרשנות הנכונה של סעיף 12 להסכם הקיבוצי היא כי אין תחולה להוראת התקשי"ר ולכל הוראה אחרת החלה על עובדי המדינה בנוגע לקידום בדרגות על עובדי שירות החוץ. אין בידינו לקבל את טענת התובע כי לא ניתן היה לקבוע בהסכם הקיבוצי שתבוטל תחולת הוראת התקשי"ר על עובדי שירות החוץ. טענה זו נוגדת את עקרונות משפט העבודה הקיבוצי. התכלית של המשא ומתן הקיבוצי היא שההסכמות בין הצדדים להסכם הקיבוצי יחולו על העובדים והמעבידים אישית. בסמכות הצדדים להסכם הקיבוצי להסכים על הסדרים חדשים, תוך שינוי או ביטול הסדרים שהיו נהוגים בעבר [עע (ארצי) 1406/02 עיריית גבעתיים - ברקוביץ, מיום 4.10.2006]. נציין, כי על פי האמור בסעיף 6 לתצהירה של גב' מרקוביץ שלא נסתר, בהסכם הקיבוצי ניתנו תוספות שכר ניכרות, כך שבחשבון הסופי זכויות עובדי שירות החוץ שופרו. מטבע הדברים, שבמו"מ קיבוצי כנגד קבלת זכויות מסוימות ניתן ויתור על זכויות אחרות. מכל מקום, תוכנו של ההסכם הקיבוצי נתון לקביעתם הבלעדית של הצדדים להסכם הקיבוצי (בכפוף לכך שאינו מנוגד להוראות חוקי המגן או לתקנת הציבור), וכאמור הוראותיו מחייבות כל אחד מהעובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי. טענת ההפליה: אין בידינו גם לקבל את טענת ההפליה. בכל הנוגע לטענת ההפליה בין בעלי תואר שני לבין בעלי תואר שלישי, עליהם הוחל סעיף 21.141 לתקשי"ר וניתן להם קידום בדרג אחד מעבר לדרג על פי תפקידם: לנוכח השוני המהותי בין תואר שני לבין תואר שלישי (משך הלימודים, הדרישות האקדמיות לקבלת התואר וכו') אין מדובר בהפליה בין שווים, אלא קיים שוני רלוונטי שמצדיק קביעת הסדר שונה. בכל הנוגע לטענת ההפליה בין עובדי משרד החוץ בעלי תואר שני לבין עובדי שירות המדינה בעלי תואר שני: לכל דירוג בשירות המדינה הסדרים ייחודיים לו, שככלל נקבעו בהסכמה בין המדינה לבין נציגות העובדים, כאשר העובד נהנה ממכלול הזכויות הייחודיות הנגזרות מהדירוג בו הוא מדורג. שוב, אין מדובר בהפליה בין שווים, כי קיים שוני רלוונטי בין הדירוגים השונים. התובע מבקש למעשה בחסות טענת ההפליה ליהנות מכל העולמות: גם ליהנות מהיתרונות הייחודיים של דירוג שירות החוץ וגם ליהנות מחלק מהזכויות המוקנות לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, התביעה להחלת הוראת התקשי"ר על התובע, דהיינו התביעה לקדם אותו בדרג אחד בשל כך שהוא בעל תואר שני והגיע לשיא הותק נדחית. התובע ישלם למדינה שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. דירוג שכר (דרגה)