הצעת חוק הבטחת פנסיה וקרן השתלמות לנשים בהריון (תיקוני חקיקה), התשס”א-2001 בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 בסעיף 7 (ג)(1) יסומן "(א)" ואחריו יבוא - "(ב) (1) אשה בשמירת הריון כהגדרתה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כשהיא זכאית לקבל גמל לשמירת הריון לפי החוק האמור, לא תפגענה זכויותיה התלויות בוותק אצל מעבידה, זכויותיה להבטחת פנסיה או זכויותיה לקרן השתלמות. (2) עובדת הזכאית לגמלה לשמירת הריון לפי סעיף קטן זה אשר שילמה עם מעבידה או אשר מעבידה שילם בלבד תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות, והעובדת עבדה אצלו ששה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ימשיך המעביד לשל תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמה גמלה לשמירת הריון ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה. (3) עובדת תשלם את התשלומים החלים עליה לפי פסקה (2) לא יאוחר משלושים ימים לאחר קבלת הגמלה לשמירת הריון ותמסור למעבידה אישור על ביצוע התשלומים. (4) נהג המעביד בלבד לשלם את התשלומים החלים לפי פסקה (2), ימשיך לשלמם במועדים ולפי הכללים החלים עליו, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה שבעדה משלמים לה גמלה לשמירת הריון. (5) נהגו גם המעביד וגם העובדת לשלם תשלומים החלים לפי פסקה (2) ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור תוך 30 יום מהיום שבו המציאה לו העובדת אישור על ביצוע התשומים החלים עליה." בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, בסעיף 59, במקום "שלושים ימים רצופים לפחות" יבוא "שלושים ימים לפחות, בין ברציפות ובין שלא ברציפות", וכן במקום "של 14 ימים רצופים לפחות" יבוא "של ארבעה עשר ימים לפחות, בין ברציפות ובין שלא ברציפות". 1. היעדרות מעבודה בתקופת ההריון עקב שמירת הריון, המתחייבת - על פי אישור רפואי - בשל מצב הנובע מן ההריון והמסכן את האישה או את עוברה, מהווה חלק בלתי נפרד מהווית יחסי העבודה במשק. תקופת היעדרות כאמור זכתה להתייחסות חלקית של המחוקק, אך נותרו עדיין מספר סוגיות הטעונות הסדר. כידוע, תקופת שמירת ההריון אינה מזכה את העובדת בשכר אלא אם הדבר נקבע בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי או בחוזה עבודה אישי. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, מבטיח תשלום גמלה לשמירת הריון אך ורק ל"מבוטחת" כהגדרתה בסעיף 58 אשר אינה זכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה. בהבדל מן הקביעה המפורשת לגבי עובדת בחופשת לידה, המחוקק לא אמר דברו המפורש באשר להמשך הפרשות המעביד להבטחת זכויות העובדת לפנסיה ו/או לקרן השתלמות בתקופת שמירת ההריון. הצעת חוק זו באה להשלים את החסר, להבהירו ולהשוות את הדין, מאחר ומדובר בכל מקרה בתקופת ההריון עצמה. 2. חוק הביטוח הלאומי (סעיפים 58-60) מסדיר תשלום גמלה לשמירת הריון רק למקרים בהם השמירה הייתה משך 30 ימים רצופים ולתקופה נוספת של ארבעה-עשר ימים רצופים לפחות. מאחר ומדובר בשמירת הריון בפיקוח ובאישור רפואי, מן הדין והצדק לתת פתרון למקרים בהם שמירת ההריון הייתה מפוצלת. מוצע איפוא לקיים את הזכאות לגמלה, אם היא עונה למכסות הימים המפורטות עתה בחוק, אולם לאו דווקא ברציפות. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בטבת התשס"א - 1.1.2001הצעות חוקהריוןפנסיהקרן השתלמותהשתלמות