הצעת חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית (תיקון - הצורך בהסכמה), התשס”א-2001 חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית קובע, כי "אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי חלופי אם בחר בכך". החוק לא מתייחס למצב בו לא הביע האדם את העדפתו לגבי מקום קבורה, ולא מתיר שיקול דעת של בני המשפחה הקרובה באשר למקום קבורתו. הצעת החוק באה לתקן מצב זה לפי הקריטריונים הבאים: 1. אם ביקש אדם בכתב להיקבר בבית עלמין אזרחי חלופי - יקבר שם; אם התנגד לכך בכתב - לא יקבר שם. 2. אם לא הביע האדם את רצונו בכתב - תקבע המשפחה היכן יקבר; אם תביע המשפחה הקרובה את רצונה לקבור את האדם בבית עלמין אזרחי - יקבר שם - אלא אם הביע אחד מאותם בני משפחה את התנגדותו לכך. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בתמוז התשס"א - 16.7.2001 1. בחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996, במקום סעיף 2 יבוא: 2. (א) אדם זכאי להיקבר בבית עלמין אזרחי אם התקיים אחד מאלה: (1) הוא הביע בחייו ובכתב את רצונו להיקבר בבית עלמין אזרחי חלופי; (2) הוא לא הביע את רצונו כאמור בפיסקה (1) ומשפחתו הקרובה הביעה בכתב את רצונה בקבורתו בבית עלמין אזרחי; הביע אחד מבני המשפחה הקרובה את התנגדותו לקבורת אדם בבית עלמין אזרחי חלופי, לא ייקבר בו המת. בפיסקה זו - "משפחה קרובה" - בן זוג, לרבות ידוע בציבור וידוע בציבור בן אותו מין, הורה, לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס, בן, בת אח או אחות. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא ייקבר אדם בבית עלמין אזרחי חלופי אם הביע לכך התנגדות בכתב בחייו. הצעות חוקקבורה אזרחיתקבורה