הצעת חוק ההסגרה (תיקון - סייג להסגרת אזרח), התשס”א-2001 סעיף 1א (א) לחוק ההסגרה קובע כי אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה ובעת הגשת בקשת ההסגרה הוא אזרח ישראל ותושב ישראל לא יוסגר אלא אם כן התקיימו התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2). החוק בנוסחו הקיים מאפשר להסגיר אזרח ישראלי לצורך העמדתו לדין באותה מדינה, ולהחזרתו לישראל לריצוי עונשו של אדם שבמועד הגשת הבקשה להסגרה הוא אזרח ישראל ותושב ישראל, כאשר שני תנאים אלה, אזרחות ותושבות ישראלית, הם תנאים מצטברים. התיקון המוצע על ידי, מאפשר שלא להסגיר אזרח ישראלי, שמשך שהותו בישראל, עובר להגשת הבקשה, אינה עולה עד כדי משך הזמן שיוכר כתושב, וביום הגשת בקשת ההסגרה אינו תושב ישראל, אם במועד זה מלאו לו 70 שנה, אלא להעמידו לדין בישראל בגין העבירות המיוחסות לו בבקשה להסגרה, שכן המבחנים מתי נעשה " תושב ישראל" אינם ברורים דיים. התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם הזכות של מדינה להתחשב באזרחיה, גם אם בעת הגשת בקשת ההסגרה לא היו מוכרים כתושבי המדינה, ולהגן על אזרחיה במסגרת דיני ההסגרה, אם במועד זה הם נמצאים בישראל והם בגיל מבוגר, 70 שנה ומעלה שקשה להם לשאת בנובע מהליכי ההסגרה. היכולת של אנשים בגיל זה, 70 שנה ומעלה, לעבור את כל הליכי ההסגרה ועמידה בהליכים המשפטיים במדינה המבקשת היא קטנה יותר מאשר של אנשים בגיל צעיר יותר. בנסיבות אלו גובר הצידוק בהתחשבות עם אותם אזרחים מבוגרים מסיבות הומניטריות, שבמועד הגשת הבקשה להסגרתם הם כבר בני 70 שנה, ומתגוררים בפועל בישראל באותו מועד. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בשבט התשס"א - 19.2.2001 תיקון סעיף 1א 1. בחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 בסעיף 1א בסופו יבוא: "(ד) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יוסגר אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה אם בעת מועד הגשת בקשת ההסגרה הוא אזרח ישראלי ומלאו לו 70 שנים, גם אם ביום הגשת הבקשה להסגרתו לא היה תושב ישראל." הצעות חוקמעצרהסגרה