הצעת חוק הגנת שכר (תיקון - ניכויים לשמירת זכויות), התשס”א-2001 עובדים מבוטחי המוסד לביטוח לאומי זכאים, בתנאים הקבועים בחוק, לקבל דמי פגיעה בגין תאונות עבודה כמשמעותן בחוק. דמי הפגיעה כאמור הם מעין שכר, כאשר יחסי עובד-מעביד אמנם ממשיכים להתקיים אך המעביד אינו ממשיך לשלם את השכר באופן ישיר אלא באמצעות צינור הביטוח כאמור. במצב החוקי הקיים אין תשובה ברורה לענין רצף זכויות עובד המקבל דמי פגיעה לגבי פנסיה בקרן השתלמות, שיסודן כידוע בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי או בחוזה עבודה. יצויין כי המחוקק היה ער לנושא בהקשר לעבודת נשים המקבלות דמי לידה מאת המוסד לביטוח לאומי (חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954). הצעת החוק מושתתת על עקרון השיוויון בפני החוק ובאה במגמה להסדיר המשך הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות במידה והצדדים קיבלו על עצמם את החובה - גם בתקופת תשלום דמי-פגיעה בגין תאונת עבודה, והכל במתכונת הידועה כבר מן החקיקה הקודמת. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז באדר התשס"א - 12.3.2001 1. בחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, אחרי סעיף 26 יבוא - 27. (א) עובד הזכאי לדמי פגיעה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 והוא ומעבידו או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה, ובלבד שהעובד שילם בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליו, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה בתקופה האמורה ובמידה והתשלומים מתחייבים מהוראות הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה. (ב) עובד ישלם את התשלומים החלים עליו לפי סעיף קטן (א) לא יאוחר משלושים ימים לאחר קבלת דמי הפגיעה וימסור למעבידו אישור על ביצוע התשלומים. (ג) נהג המעביד בלבד לשלם את התשלומים החלים לפי סעיף קטן (א), ימשיך לשלמם במועדים ולפי הכללים החלים עליו, כאילו הוסיף העובד לעבוד בתקופה שבעדה משלמים לו דמי פגיעה. (ד) נהגו גם המעביד וגם העובד לשלם תשלומים החלים לפי סעיף קטן (א), ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור תוך שלושים יום מהיום שבו המציא לו העובד אישור על ביצוע התשלומים החלים עליו". הצעות חוקשמירת זכויות