הצעת חוק הכנסת (תיקון - נוכחות חברי כנסת בשעת הצבעות), התשס”א-2001 הכנסת הינה הרשות המחוקקת. מכאן נובעת אחריותם של חברי הכנסת, לעיצוב פניה של החברה הישראלית, במובן זה של עיגון נורמות במסגרת חקיקה, והוקעת התנהגויות שאינן מקובלות ומסכנות את שלמות החברה, על ידי הוצאתם מן החוק. אחריות כבדת משקל זו, עומדת ללעג ולקלס בעיני הציבור, ברואו את שיעורי הנוכחות הנמוכים של חברי הכנסת בעת ההצבעות על הצעות החוק במליאה. לא יתכן כי הליך החקיקה, החשוב כל - כך לשמירת שלמותה של החברה הישראלית, יתבצע על ידי קומץ אנשים, ופעמים רבות, ללא ייצוג אמיתי ומלא של המגזרים השונים באוכלוסיה. כנציגיהם הנבחרים של אזרחי ישראל, עלינו לתת את הדעת לתופעה מדאיגה זו ולעקור אותה מן השורש, על ידי קביעת חובת נוכחות מינימלית בעת הצבעה בקריאה שניה ושלישית על הצעות החוק. צעד זה הנו נדבך חשוב בחתירתינו למיסוד מנהל תקין וצודק יותר. הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת הארבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זאב בוים ומספרה פ/1513. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בטבת התשס"א - 1.1.2001 1. בחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, בפרק ה', לפני סעיף 9 יבוא: 8א. (א) מנין חברי הכנסת הנדרש לשם קיום הצבעות בהצעות חוק, בקריאה השניה ובקריאה השלישית, לא יפחת משלושים; לענין זה יימנו גם הנמנעים בהצבעה. (ב) לא השתתפו בהצבעה חברי הכנסת במספר הדרוש לפי סעיף קטן (א), תדחה ההצבעה על הצעת החוק למועד אחר. (ג) לענין סעיף זה, "קריאה שניה" - למעט הצבעה על הסתייגות, אך לרבות הצבעה על סעיף בנוסח הסתייגות שהתקבלה." הצעות חוקחברי כנסתכנסת ישראל