הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות הצעת חוק יסוד זכויות חברתיות הינה לבנת יסוד בפילוסופיה של מדינת הרווחה מודרנית. הצעת החוק באה להבטיח ארבעה עקרונות חברתיים ראשונים במעלה: א. שלכל תושב במדינה תהיינה זכויות חברתיות בסיסיות בהן: הזכות לקיום אנושי בכבוד, הזכות לעבודה ולשכר הוגן, הזכות לחינוך מתקדם, בטחון סוציאלי, בריאות ורווחה חברתית. זאת בכפוף למגבלות כלכליות סבירות ובלבד שעקב מגבלות אלו לא יווצרו במדינה פערים חברתיים שאינם סבירים. ב. זכות ההתאגדות של העובדים שהיא זכות דמוקרטית ובסיסית. ג. זכות השביתה, שהיא לבנת יסוד בזכויות העובדים. ד. עקרון השוויון בעבודה - ללא הבדל גזע, לאום, מין ודת. חוק יסוד זה חיוני כשלעצמו וחיוני עוד יותר במירקם החקיקתי בישראל, בה קיים "חוק יסוד: חופש העיסוק" המגן על זכויות המעסיקים ואילו הזכויות החברתיות וזכויות העובדים אינן מוגנות כלל מאחר והן אינן מעוגנות עדיין בחוק יסוד. עובדה זו יוצרת במדינת ישראל מצב חוקתי א-סימטרי שיש בו פגם חקיקתי וסכנה ממשית להפרת האיזון בין העובדים והמעסיקים ובין השכבות החלשות והחזקות. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת ה-14, ומספרה פ/1933. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת ה-15 ומספרה פ/75. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י' באדר התשס"א - 5.3.2001 זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. חוק יסוד זה מטרתו להגן על הזכויות החברתיות של האדם, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לכל תושב הזכות לקיום בכבוד אנושי, ובכלל זה הזכות לעבודה ולתנאי עבודה ושכר הוגנים, לחינוך חינם עד גמר תיכון, להשכלה, לרמה הולמת של בטחון סוציאלי, בריאות ורווחה חברתית; זכויות אלה ימומשו בכפוף למגבלות של סבירות ובכפוף ליכולתה הכלכלית של המדינה, ובלבד שעקב מגבלות אלה לא יווצרו פערים חברתיים בין שכבות האוכלוסיה אשר אינם הולמים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית השואפת לחברה צודקת. עובדים זכאים להתאגד, בארגוני עובדים כארגון יציג, לפי בחירתם, לשם הגנה על זכויותיהם, או התקשרות בהסכמים קיבוציים, או לקידום עניניהם החברתיים והכלכליים ותנאי עבודתם. לעובדים הזכות לשבות, על פי החלטת האיגוד המקצועי שלהם, ולארגוני העובדים הזכות להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה. לכל אדם הזכות לשוויון תעסוקתי; אין מפלים בעבודה, להוציא הודעה שנועדה לתקן אפלייה קיימת או לקדם שוויון בפועל של קבוצה שקופחה בעבר. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. כל רשות מרשויות השלטון וכל הפועל מטעמה חייבים לכבד את הזכויות שלפי חוק יסוד זה. אין לעשות שימוש בזכות מהזכויות שלפי חוק יסוד זה שיש בו משום פגיעה לרעה בקיום המדינה, במשטר הדמוקרטי. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות יסוד לפי חוק יסוד זה, אם מצב החירום מחייב זאת, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (1) השלילה או ההגבלה הולמות את ערכיה של מדינה דמוקרטית הנמצאת במצב חירום; (2) השלילה או ההגבלה יהיו לתקופה ובמידה שלא תעלה על הנדרש. 11. חקיקה, חקיקת משנה תקנה או צו אשר באים לממש את המטרות בחוק זה או את הזכויות המנויות בו, לא ייפסלו על שום פגיעתם בחוק יסוד אחר, אלא אם הפגיעה אינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית השואפת לחברה צודקת. 12. אין לשנות חוק יסוד זה אלא על-ידי תיקונו במפורש או על ידי תיקון בחוק יסוד אחר שנאמר בו שתקפו הוא על אף האמור בחוק יסוד זה, ובלבד שנתקבל במליאת הכנסת ברוב של חברי הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; לעניין זה "שינוי" - למעט הוראה הבאה להוסיף על זכויות היסוד המנויות בחוק יסוד זה. 13. הוראות חיקוק שאלמלא חוק יסוד זה היו תקפות עקב תחילתו של חוק יסוד זה יעמדו בתוקפן עד תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אם לא בוטלו או תוקנו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק יסוד זה. הצעות חוקחוקי יסוד / משפט חוקתי