הצעת חוק התיישנות לתובע עם ליקוי שכלי

הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - חישוב תקופת ההתיישנות לתובע עם ליקוי שכלי), התשס”א-2001 חוק ההתיישנות קובע בסעיף 11, כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין, הזמן שבו התובע היה חולה נפש ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במניין, הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה. סעיף זה נועד למנוע מצב שבו ינעלו שערי בית המשפט בפני אדם חולה נפש, אשר לא יכול היה לפעול להגשת תובענה, כמו כל אדם אחר. הואיל ואדם עם פיגור שכלי אינו מסוגל לדאוג לענייניו, ממונה לו אפוטרופוס שיעשה כן במקומו. גם אדם כזה לא יכול, ללא האפוטרופוס, להגיש תביעה בפרק הזמן הרגיל לסיום מרוץ ההתיישנות . לפיכך מוצע להחיל דין זהה לגבי תובע המוגדר כאדם עם פיגור שכלי, לזה הקיים ביחס לתובע שהוא אדם חולה נפש. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בתמוז התשס"א - 16.7.2001 תיקון סעיף 11 1. בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן - "החוק"), בסעיף 11 - (1) במקום כותרת השוליים יבוא "מחלת נפש או ליקוי שכלי"; (2) לאחר המילים "חולה נפש" יבוא "או לוקה בשכלו". הצעות חוקהתיישנות