הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - אי מתן פיצויי פיטורין), התשס”א-2001 על פי פסיקה אחרונה של בית הדין הארצי לעבודה, (דב"ע 76-3 שגרירות ארצות הברית של אמריקה נ' עזבון המנוח מאיר מנשק, עבודה ארצי, כרך ל(1)383) חייב מעביד בתשלום פיצויי פיטורין לעובד שפוטר על ידו, אפילו שעובד זה הורשע בגניבה ממעבידו, ובסכומים ניכרים. לאחרונה קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי עובד שביצע בזמן עבודתו אצל מעביד עבודות פרטיות, בלא ידיעת והסכמת המעביד, תוך שימוש ברכוש המעביד - זכאי גם כן, לפיצויי פיטורין. תוצאות כאלה אינן מתקבלות על הדעת. פיצויי הפיטורין נועדו לאפשר לעובד המפוטר למצוא עבודה אחרת - תוך תשלום שכר של חודש עבור כל שנת עבודה. לא יתכן שעובד, בזמן שהוא מועסק אצל מעביד, ינהל משא ומתן עם מעביד מתחרה תוך שהוא עובד אצל מעבידו הקודם. גם העברת סודות מסחריים למתחרה - צריכה לשלול את זכותו של העובד לפיצויי פיטורים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באב התשס"א - 24.7.2001 בחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963, אחרי סעיף 16 יבוא: 16א. לא יהיה עובד זכאי לפיצויים, אם פוטר בנסיבות בהן הוכח לפני בית הדין כי העובד מעל באמון מעבידו; לענין זה מעילה באמון לרבות גניבה מן המעביד, העברת סודות מסחריים של המעביד לצדדים שלישיים, שימוש שלא בהרשאת המעביד ברכוש המעביד וניהול מו"מ עם מעביד אחר בתקופת העבודה אצל המעביד הקודם". הצעות חוקפיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים