הצעת חוק פניות ציבור, התשס”ב-2001 ההכרח בחשיבותן של פניות ציבור גברה במדינה, בדומה למתרחש בכל המדינות המתקדמות בעולם. מטרת חוק זה היא לעגן בחקיקה את דרכי הטיפול הנאות בפניות ציבור בגופים ממלכתיים וציבוריים, הנתמכים על ידי המדינה והמוגדרים כ "גוף מבוקר" בחוק מבקר המדינה. החוק מתכוון להתוות קווים בסיסיים לטיפול בפניות ציבור גם במגזרים שאינם כלולים בו. המייחד את הצעת החוק הזאת, הוא הקביעה כי " הנציב" הינו "נאמן הציבור", אשר עם מינויו לתפקיד חיוני זה, יקדיש את כל מיומנותו ומרצו לטיפול בפניות ציבור, ולא יעסוק בכך לצד עיסוקים נוספים העלולים להשפיע על עמדותיו ועל החלטותיו ובכלל לפגום ביעודו. הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת ה-14 ומספרן פ/816 ו-פ/1663. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בכסלו התשס"ב - 19.11.2001 1. בחוק זה - "פניה" - (א) בקשה למתן מידע באשר לפעולות הארגון; (ב) תלונה בדבר מעשה או מחדל של הארגון או של עובד מטעמו, המצביעה על פעולה בניגוד למנהל התקין או על ליקויים בטיב השרות וביחס לפונה, על ליקויים בתהליכי עבודה או בסדרי נוהל פנימיים. "ארגון"- כל גוף מבוקר כהגדרתו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התש"ח-1958 [נוסח משולב]; "נציב פניות הציבור" - עובד הארגון שמונה לאחראי על הטיפול בפניות ציבור (להלן - "הנציב"). 2. בכל ארגון ימונה נציב עליו תוטל האחריות לבירור פניות הציבור ומתן תשובה לפונים; הנציב יצביע על ליקויים שיתגלו וימליץ המלצות לתיקונם. לנציב יהיו סמכויות של מבקר פנימי לפי סעיף 4 ל חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. 3. פעילותו של הנציב וצוותו תמומן מתקציב הארגון באופן שיאפשר את פעילותו העצמאית. 4. (א) הממונה הארגוני על הנציב יהיה יושב ראש הדירקטוריון או המנהל הכללי. (ב) הנציב לא יפוטר אלא באישור הדירקטוריון ברוב של שני שלישים מחבריו, לאחר שנשלחה הודעה שדבר הפיטורים ידון באותה ישיבה. 5. (א) לא ימונה ולא יכהן אדם כנציב אלא אם נתקיימו בו שני תנאים: (1) הוא בעל תואר אקדמי של מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או של מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהמועצה הכירה בו בהתאם לכללים שקבעה; (2) הוא בעל ניסיון של שנתיים לפחות בטיפול בפניות ציבור, או בתפקיד דומה. (ב) אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בכהונתו של מי שמילא בפועל תפקיד נציב בארגון ערב פרסום חוק זה. 6. תוך תקופת כהונתו לא יהיה הנציב רשאי לקיים פעילות שיש בה כדי לפגוע בביקורת או שיש בה חשש לניגוד עניינים. 7. כל אדם רשאי לפנות אל הנציב. 8. תשובה לפניה תינתן בכתב בתוך 45 ימים מיום הגשתה; ואולם רשאי פונה לוותר על קבלת תשובה בכתב ולקבל במקומה תשובה בעל פה; תשובה בעל פה אין בה כדי למנוע מפונה לשוב ולפנות לשם קבלת תשובה בכתב לפנייתו. 9. (א) דווחי הנציב והמלצותיו ימסרו להנהלת הארגון באופן שוטף, ויסוכמו בדוח השנתי, עליו תשיב ההנהלה תוך 90 ימים מיום הגשת התלונה. (ב) יושב-ראש ועדת המשנה לפניות ציבור של הכנסת יקבל, על פי דרישתו, תמצית מהדין וחשבון של הנציב להנהלת הארגון. 10. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. 11. אין בחוק זה כדי לפגוע במעמדו ובסמכויותיו של הנציב לפי כל דין. הצעות חוקמבקר המדינה