הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות רפואיות, התש”ס-2000 פרק א': פרשנות 1. בחוק זה - "תאונה רפואית" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף, נוסף למחלתו הבסיסית, תוך כדי מתן טיפול רפואי; "נזק גוף"-מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת ארוע תאונה רפואית; "טיפול רפואי"- כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940, ופקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976; "נפגע"- אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונה רפואית. פרק ב': פיצויים על נזקי גוף 2. (א) מטפל הגורם לתאונה רפואית חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו כתוצאה מטיפול רפואי. (ב) האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד המטפל ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים. 3. בתאונה רפואית שבה היו מעורבים מספר מטפלים, תחול על כל מטפל האחריות לנזקי הגוף של מי שמטופל על ידו, ביחד ולחוד. 4. (א) על כוונתו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות סעיפים 19 עד 22, 76 עד 83, 86, 88 ו-89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן פקודת הנזיקין) ואולם - (1) בחישוב הפיצויים בשל אובדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר המוצע במשק (להלן - הכנסה מרבית); היה שיעור אובדן השתכרותו ואובדן כושר השתכרותו של הנפגע פחות ממאה אחוזים, תופחת גם ההכנסה המרבית שתובא בחשבון בחישוב הפיצויים, בשיעור שבו פחת ממאה אחוזים; לענין פסקה זו, "השכר הממוצע במשק"- השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי, הכל לפי הגבוה יותר; (2) היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לעניין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה יחושבו פיצויים אלה; (3) הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על הסכום שיקבע בתקנות; שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ראשי להגדיל סכום זה. (ב) הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)(3), יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין; שר הבריאות רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה, והבריאות של הכנסת לקבוע בתקנות מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים באותה פיסקה. (ג) בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של הנפגע לפיצוי לפי חוק זה, אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר. פרק ג: קרן לפיצוי נפגעי תאונות רפואיות 5. מוקמת בזה קרן לפיצוי נפגעי תאונות רפואיות. 6. הקרן תהא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית; היא תהא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958[נוסח משולב]. 7. תפקידה של הקרן הוא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה. 8. (א) הנהלת הקרן תהיה בידי מינהלה של שבעה חברים שימנו שרי האוצר והבריאות לתקופה של שלוש שנים, רובם נציגי הממשלה ומיעוטם נציגי ציבור ובהם מי שעוסקים בביטוח; שרי הבריאות והאוצר ימנו אחד מנציגי הממשלה ליושב ראש המינהלה. (ב) המינהלה הראשונה תתמנה לא יאוחר מששה חודשים מיום קבלת חוק זה בכנסת. (ג) קיום הקרן, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו חבר המינהלה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. 9. (א) המינהלה תתקין, תוך ששה חודשים מיום מינויה, את תקנון הקרן ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, הנוהל בהגשת תביעות לקרן והטיפול בהן ודרכי הבאת שינויים בתקנון. (ב) התקנון וכל שינוי או תיקון בו טעונים אישור שר הבריאות וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ויפורסמו ברשומות. 10. לשם מימון פעולות הקרן והבטחת יציבותו יקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות עם שר הבריאות- (1) אחוז מדמי הביטוח הרפואי ותקבולי המס המקביל שתעביר כל קופת החולים לקרן במועדים שנקבעו בצו; (2) שיעורי השתתפותם של גופים אחרים הפועלים בשטח הרפואה הציבורית שלא למטרות רווח. 11. לענין תשלום מיסים, דין הקרן כדין המדינה. פרק ד': תשלומים תכופים 12. (א) בפרק זה- "תלויים"- מי שזכאי לפיצויים לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין; "דרישה"-כפי שנקבע בתקנות. (ב) מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב- (1) הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות תוצאות אשפוז בבית חולים; (2) תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי המחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונה רפואית, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המירבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד. (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מבטח שביטח חבות לפי חוק זה, לרבות ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) לפקודת הביטוח. (ד) תשלום לפי סעיף קטן (ב) ייקרא להלן "תשלום תכוף". 13. (א) עברו 60 ימים מיום שהוגשה לחייב דרישה לתשלום לפי סעיף 12 והדורש לא קיבלו ,רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לתשלום תכוף, אך בנפרד מהתביעה ליתר הפיצויים בשל אותה תאונה רפואית (להלן התביעה העיקרית). (ב) על אף האמור בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תוגש בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום שיש לו סמכות מקומית לדון בענין, אולם אם הוגשה כבר התביעה העקרית לבית משפט השלום פלוני או בית משפט מחוזי, תוגש לאותו בית משפט גם הבקשה לתשלום תכוף. 14. (א) סבר בית המשפט כי לכאורה זכאי המבקש לפיצויים לפי חוק זה, ראשי הוא להחליט שישולם לו תשלום תכוף; בהחלטה כאמור יקבע בית המשפט את המועד האחרון להגשת התביעה העיקרית (להלן - המועד האחרון), אולם אין בקביעה כאמור כדי לפגוע בהוראת סעיף 5 לחוק ההתישנות, התשי"ח-1958. (ב) לא הגיש המבקש את התביעה העקרית עד המועד האחרון, יופסק התשלום התכוף מאותו מועד; הגיש המבקש את התביעה העיקרית וביטלה לאחר מכן, יופסק התשלום התכוף מיום ביטול התביעה. 15. החלטת בית המשפט בבקשה לתשלום תכוף לא תהווה מעשה בית דין לגבי התביעה העיקרית. 16. ריבית פיגורים חייב שלא שילם תשלום תכוף על פי דרישה במועד, ישלם על הסכום שהושהה תוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור של 12% לשנה, שיחושבו החל במועד האמור עד יום התשלום בפועל, זולת אם מצא בית המשפט נסיבות המצדיקות שיעור ריבית נמוך מזה; בסעיף זה- "הפרשי הצמדה"- כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961. 17. (א) נתן בית המשפט החלטה בבקשה לתשלום תכוף , לא ייזקק לבקשה נוספת לתשלום תכוף או לבקשה בדבר שינויה של ההחלטה הקודמת , אלא אם כן עברו ששה חודשים מיום שנתנה ההחלטה הקודמת והנסיבות השתנו במידה המצדיקה מתן החלטה חדשה; בקשה להחלטה נוספת או בקשה לשינוי החלטה קודמת שיש להגישה לבית משפט שלום תוגש לאותו בית משפט שבו הוגשה הבקשה הקודמת. (ב) לא יפסוק בית משפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונה רפואית שבגינה הוגשה הבקשה לתשלום תכוף. (ג) בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לשנות את התקופות הקבועות בסעיפים קטנים (א) ו- (ב). 18. שר הבריאות ראשי לקבוע בתקנות - (1) סדר דין מיוחד בבקשה לתשלום תכוף; (2) הגדרות של "צרכי מחייה" ו"צרכי סיעוד" לענין סעיף 12(ב)(2). 19. (א) בנסיבות האמורות בסעיף 14(ב) וכן אם נדחתה התביעה העיקרית לאחר שהנתבע כבר שילם לתובע תשלום תכוף, יהא הנתבע זכאי להחזר התשלום מאת אחד מאלה: (1) התובע; (2) מי שאחראי לנזק לפי כל דין; (3) הקרן כמשמעותה בפרק ג' (להלן-הקרן); הוא הדין לענין סכום ששילם הנתבע לתובע כתשלום תכוף, והעולה על הסכום שנפסק לטובתו בתביעה העקרית. (ב) שילמה הקרן לתובע תשלום תכוף כאמור בסעיף קטן (א) או החזירה תשלום כאמור לנתבע, תהא לה זכות חזרה על התובע או על מי שאחראי לנזק לפי כל דין, וחובתם כלפיה על פי חוק זה תהא ביחד ולחוד; לענין תקופת ההתישנות בתביעות לפי סעיף קטן זה, יראו את היום שבו שולם או הוחזר תשלום כאמור ביום שבו נולדה עילת התובענה. (ג) החזירה הקרן לנתבע תשלום לפי סעיף קטן (א), חייב הנתבע להושיט לה כל עזרה שתבקש ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לה במימוש זכותה לפי סעיף קטן (ב), ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכות האמורה או למנוע בעד מימושה. (ד) כספים שיש להחזירם לפי סעיף קטן (א) ו-(ב) יוחזרו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. פרק ג': שונות 20. שר הבריאות רשאי , באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לקבוע בתקנות - (1) סמכות בית המשפט לפסוק, שהפיצויים בשל הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, כולם או מקצתם, ישולמו בתשלומים עיתיים שיהיו צמודים למדד המחירים לצרכן; (2) מקרים שבהם רשאי הנפגע לבקש הגדלת תשלומים שנפסקו; (3) זכותם של תלויים בנפגע שנפטר לאחר שנפסקו לו תשלומים עיתיים. 21. (א) שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לאחר דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה. (ב) מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: (1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית משפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של המומחה לענין הנדון אלה ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; (2) כל צד יהיה ראשי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן; (3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעל הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט. 22. נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונה רפואית, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל הדין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. 23. מי שגרם לתאונה רפואית במתכוון אינו זכאי לפיצויים לפי חוק זה. 24. תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף 21. 25. (א) מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור למי שאינו זכאי לפיצויים כאמור בסעיף 23. (ב) חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף קטן (א), תהיה לפי פקודת הנזיקין. פרק ד': הוראות שונות 26. (א) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תקבע, באישור שר הבריאות, תעריף מקסימלי לשכר טרחה של עורך דין בעד הטיפול בתביעות הצעות חוקרפואהפיצויים