הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש בגין גרימת מוות ברשלנות), התשס"א-2001 אירועי הימים האחרונים העלו לתודעתנו בחריפות רבה את עוצמת האסונות העלולים לנבוע ממעשי רשלנות. חוק העונשין מבחין, הבחנה קיצונית בין העונש המקסימלי הקבוע לעבירה של גרימת מוות ברשלנות - שלוש שנות מאסר, לבין העונש המקסימלי הקבוע לעבירת ההריגה - עשרים שנות מאסר. השוני בין שתי העבירות טמון בעובדה כי להרשעה בעבירת ההריגה (סעיף 298 לחוק העונשין) יש צורך בהוכחת מחשבה פלילית כהגדרתה בסעיף 20(א) לחוק העונשין, בעוד שלהרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304 לחוק העונשין) די ברשלנות כיסוד נפשי. עם זאת, על מנת להרשיע בעבירת ההריגה ניתן להסתפק במחשבה פלילית העולה לדרגת פזיזות כהגדרתה בסעיף 20(א)(2), היינו, מצב נפשי בו קיימת מודעות לתוצאה האסורה, אך אין רצון בתוצאה זו, כאשר הפזיזות יכולה להיות אדישות לתוצאה או קלות דעת. על כן, נוצר מצב בו המרחק בין שתי עבירות אלה מבחינת ה- Malice Aforethought , היינו כוונת הרוע והרצון להזיק איננו רב כל כך. בשל הצורך החיוני ליצור מציאות של יתר מודעות אצל אזרחי המדינה ותושביה לתוצאות האפשריות של מעשיהם ולהתעלות מעל לדרך התנהלות של "יהיה בסדר" ו-"סמוך" - מוצע להחמיר את הענישה המקסימלית בגין העבירה של גרימת מוות ברשלנות ולהעמידה על חמש שנים. מסר זה היוצא מבית המחוקקים יאמר לכל אדם בישראל, יהא מקצועו אשר יהא, כל אימת שאתה פועל בדרך העלולה להביא לתוצאות הרות אסון בין בנהיגתך ברכב, בין בהיותך מהנדס בניין ובין בכל עיסוק אחר - שווה לנגד עיניך את האנשים העלולים להיפגע ממעשיך וכלכל מעשיך במודעות. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בסיון התשס"א - 18.6.2001 תיקון סעיף 304 1. בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בסעיף 304, במקום "שלוש שנים" יבוא "חמש שנים". הצעות חוקמקרי מוותגרימת מוות ברשלנות