הצעת חוק עבירות שיש עמן קלון

הצעת חוק עבירות שיש עמן קלון, התשס”ב-2001 התפתחות בולטת, משמעותית וברוכה, אשר חלה בשנים האחרונות בתרבות השלטון בישראל וב"היגיינה הציבורית" של הממשל, הינה בתחום הקלון. הקלון, אותו כתם מוסרי, הדבק לעיתים באדם שהורשע בביצוע עבירה, גם לאחר שריצה את עונשו, הפך לגורם משמעותי שיש בו כדי למנוע מאדם להציג את מועמדותו למינוי או לבחירה לתפקיד או למשרה מסוימים, להתמנות לתפקיד או למשרה כאמור או להמשיך ולכהן בהם, והכל בין ל"תקופת צינון" מוגדרת ובין לצמיתות. זאת, הן עפ"י חיקוקים מפורשים והן עפ"י פסיקת בית המשפט העליון, ההולכת אחר מגמת המחוקק. מוצע, איפוא, לקבוע סוגים של עבירות, אשר אדם המורשע בביצוען יראה כמי שעבר עבירה שיש עמה קלון, אלא אם יקבע בית המשפט אחרת, בעוד שאדם שהורשע בביצועה של עבירה שאיננה נמנית על סוגי העבירות הנ"ל לא יראה כמי שעבר עבירה שיש עימה קלון, ואולם אף זאת כל עוד לא יקבע בית המשפט אחרת. כפועל יוצא מכך הוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה מחד, ולאדם המורשע מאידך, הרשות לבקש את הכרעת בית המשפט בעניין הקלון, וזאת בכל עת בה הכרעה כאמור תהא רלוונטית ולצורכי כל עניין שיעמוד אותה עת על הפרק. נוכח היותו של הקלון, מטבעו, "יצור חי ונושם", האמור ליתן ביטוי, בין היתר, להעדפותיה המוסריות של החברה בישראל בעתות המשתנות, והואיל ובמקרים רבים תלויה ההכרעה באשר לקלון בנסיבותיה המיוחדות של העבירה, כמו גם במהות התפקיד אליו מתבקש המורשע להתמנות או להציג את מועמדותו (ואף בשילוב בין אלה) - מותיר החוק המוצע לבית המשפט, בכל המקרים, שיקול דעת, ובכך נמצאת משתמרת ומוגנת גמישותו ה יחסית, המתחייבת, של מושג הקלון. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בכסלו התשס"ב-10.12.2001 1. בחוק זה - "בית משפט" - לרבות בית דין משמעתי, הפועל על פי חוק. 2. הורשע אדם בעבירה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם התקיים אחד מאלה: (1) העבירה נמנית על העבירות המפורטות בתוספת, ובית המשפט לא קבע, לגבי אותה הרשעה, כי חרף היות העבירה נמנית על העבירות כאמור, אין עמה קלון; (2) העבירה איננה נמנית על העבירות המפורטות בתוספת, ואולם בית המשפט קבע, לגבי אותה הרשעה, כי יש עמה קלון. 3. בבואו לקבוע אם בעבירה בה הורשע אדם יש קלון, כאמור בסעיף 2, ישקול בית המשפט, בין היתר את מהות העבירה, הקשרה ואת הנסיבות בהן בוצעה העבירה. 4. (א) בית המשפט רשאי להפעיל סמכותו לפי סעיף 2 ביוזמתו או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או לפי בקשת המורשע. (ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתוגש לאחר הכרעת הדין או בכל עת לאחר תום ההליך בו נקבעה ההרשעה, ואף לאחר הפיכתו של פסק הדין לחלוט. (ג) החלטה של בית משפט כאמור בסעיף זה ניתנת לערעור באופן שבו ניתן היה לערער על פסק הדין. 5. חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. 6. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר סדרי דין להגשת בקשה כאמור בסעיף 4. 7. חוק זה לא יחול על מורשע, שבית המשפט קבע, קודם הכנס חוק זה לתוקפו, כי העבירה בה הורשע נושאת עמה קלון או שאיננה נושאת עמה קלון. תוספת [סעיף 2] (1) עבירות בגידה, לפי סימן ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (2) עבירות ריגול, לפי סעיפים 111 עד 114 לחוק העונשין; (3) עבירות סרסרות, לפי סעיפים 199 עד 208 לחוק העונשין; (4) שיבוש עשיית משפט, לפי סעיפים 236 עד 249 לחוק העונשין; (5) הפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין; (6) עבירות שוחד, לפי סעיפים 290 עד 297 לחוק העונשין; (7) עבירות רצח, לפי סעיף 300 לחוק העונשין; (8) עבירות סיכון הבריאות, לפי סעיף 329, 330, 333, 335 לחוק העונשין; (9) עבירות אונס, לפי סעיפים 345, 348, 351 לחוק העונשין; (10) עבירות נגד קטינים, לפי סעיפים 368ב, 368ג לחוק העונשין; (11) עבירות תקיפה, לפי סעיף 382 לחוק העונשין; (12) עבירות מרמה וסחיטה, לפי סעיפים 415, 421, 427, 428 לחוק העונשין; (13) עבירות סמים, לפי סעיפים 13, 14, 15, 21 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; (14) עבירות פגיעה בטוהר הבחירות, לפי סעיפים 117, 124 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ"ט-1969. הצעות חוקקלון