הצעת חוק סיוע לענף התיירות (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשס”ב-2001 המשבר בענף תיירות הפנים בעקבות המצב הביטחוני במהלך השנה האחרונה (החל מראש השנה תשס"א) הינו מן הקשים בתולדות המדינה בעיקר משום שהינו נמשך תקופה ארוכה ביותר. מוצע לקבוע מספר הוראות שתהיינה בתוקף למשך כשנה (הוראת שעה) ובכך להקל על משבר תיירות הפנים: מע"מ בשיעור אפס על לינה בבית מלון של תושב הארץ; הכרה בהוצאות בפועל של עד 5,000 ש"ח בשנה בגין נופש בארץ, כניכוי במס; הנחה בתשלום ארנונה על בתי מלון כך שבפועל מחזיק בית מלון ישא בשליש מתשלום הארנונה; הארכת תקופת קבלת דמי אבטלה מחצי שנה לשנה למי שבתכוף להיותו מובטל עבד 24 חודש בענף תיירות הפנים. בתקופת תוקפו של החוק לא תועלה פרמיית הביטוח החלה על רכב להסעת תיירים. תקציב נוסף למשרד התיירות בסכום של 250 מיליון ש"ח לשנת 2001, 500 מליון ש"ח בשנת 2002 לעידוד התיירות לרבות לצורך סבסוד של תיירות לישראל. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בחשון התשס"ב - 22.10.2001 חוק זה בא לתקן חוקים שונים בהוראת שעה במטרה לסייע לענף התיירות אשר נקלע למשבר עקב המצב הביטחוני במדינת ישראל. בפקודת מס הכנסה - (1) בסעיף 17, אחרי פיסקה (13) יבוא- "נופש (13א) (א) סכומים ששילם יחיד בעד רכישת שירותי נופש על ידו ועל ידי בן זוגו וילדיו הנופשים ביחד עימו ובלבד שלא יותר ניכוי סכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בשנה. (ב) לענין פיסקה זו - "שירותי נופש" - אירוח בבית מלון, לרבות שירות הניתן בו ועסק הנמצא בתחומו ומיועד בעיקר לאורחיו, שירותי הוראת דרך שניתנו על ידי מי שמוסמך לנותנם על פי חיקוק, ושירותי הסעה והטסה הכרוכים בכל אלה, והכל בישראל ושלא לשם ייצור הכנסה; "בית מלון" - כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975"; (2) בסעיף 30, אחרי "17-27" יבוא "זולת לפי סעיף 17(13א)"; (3) בסעיף 31, בסופו יבוא "ובלבד שיותר ולא יופחת סכום הניכוי המירבי לפי סעיף 17(13א)"; (4) בסעיף 32, בפסקה (1), בסופה יבוא "זולת הוצאות כאמור בסעיף 17(13א)"; (5) בסעיף 32, בפסקה (2), בסופה יבוא "זולת תשלומים או הוצאות כאמור בסעיף 17(13א)". 3. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בסעיף 30(א), בפסקה (8), המילים "של תייר" - יימחקו. 4. בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, אחרי סעיף 12 יבוא - "תשלום ארנונה בגין בית מלון 12א. (א) על אף האמור בסעיף 12(ג) תקבע מועצה הנחה בתשלומי הארנונה הכללית בשיעור 30% למחזיק נכס המשמש כבית מלון ובקשר לאותו נכס. (ב) בתשלומי הארנונה הכללית, שהוטלה על נכס המשמש כבית מלון, ישאו המחזיק ואוצר המדינה בחלקים שווים. (ג) לענין סעיף זה "בית מלון" - כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975." 5. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 - (1) בסעיף 161 (ג), אחרי "בתקופת האכשרה של מובטל" יבוא "ובתקופה האמורה בסעיף 171(א2)". (2) בסעיף 162, אחרי "לא הושלמה תקופת האכשרה" יבוא "או התקופה האמורה בסעיף 171(א2)" ואחרי "בסעיף 161" יבוא "או את 720 הימים כאמור בסעיף 171(א2)". (3) בסעיף 171(א), במקום הרישה המסתיימת במילים "בחודש פלוני" יבוא "לא ישולמו בחודש פלוני דמי אבטלה למובטל שסעיף קטן (א2) אינו חל עליו". (4) בסעיף 171(א1), אחרי "(2) ו-(3)" יבוא "ובסעיף קטן (א2)". (5) בסעיף 171 אחרי סעיף קטן (א) יבוא - "(א2) לא ישולמו בחודש פלוני דמי אבטלה למובטל אם קיבל דמי אבטלה בעד 360 ימים באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש ואם בתכוף לתאריך הקובע היה עובד בענף התיירות במשך 720 ימים לפחות ובעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה - "עובד בענף התיירות" - עובד בבית מלון, מורה דרך שהוסמך על פי חיקוק, עובד בסוכנות נסיעות שעוסקת בתיירות פנים; "בית מלון" - כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975." 6. בנוסף לסכומים שהוקצו בחוק תקציב המדינה לשנת הכספים 2001, התשס"א-2001 לרשות משרד התיירות, תעמיד המדינה לצורך עידוד התיירות בישראל את הסכומים להלן- בשנת הכספים 2001 - 250 מליון ש"ח. בשנת הכספים 2002 - 500 מיליון ש"ח. 7. בתקופת תוקפו של חוק זה לא תעלה חברת ביטוח את הפרמיה המשולמת בגין רכב להסעת תיירים. 8. חוק זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום פרסומו עד יום כו' בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002). הצעות חוקנופששירותי תיירותתייר