הצעת חוק למימוש תביעות, התשס”א-2001 בתובענות אזרחיות שבהן נתבעים אינם מגישים כתבי הגנה, לעתים קרובות התובע זוכה בפסק דין לטובתו, מבלי שקודם לכן נדרש דיון בפני שופט. מציאות זו נפוצה במיוחד בתביעות המוגשות בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום, בהן לרוב כלל לא מוגשת בקשת רשות להגן, ופסק הדין ניתן באורח חד צדדי על סמך כתב התביעה שהגיש התובע. במקרים אלה, לאחר שהתקבלה ההחלטה העקרונית בבית המשפט, על התובע לגשת ללשכת ההוצאה לפועל כדי לממש את פסק הדין. שם נפתח הליך חדש, ורק בסיומו מקבל התובע את מבוקשו. ההליך בכללותו על שני שלביו - שלב התביעה בבית המשפט ושלב המימוש בלשכת ההוצאה לפועל - הוא הליך חיוני במקרים בהם הנתבע מכחיש את החיוב המיוחס לו, שכן אז נדרש דיון עקרוני בבית המשפט באשר לעצם תוקפו של החיוב. אולם במקרים בהם הנתבע איננו מגיש כתב הגנה, יש בהליך משום כפילות מיותרת, וניתן לייעלו ולקצרו מבלי לפגוע בזכויותיו של הנתבע. הצעת החוק נסמכת על הנסיון החיובי שהצטבר עד כה, מן הסמכויות שהועברו ללשכות הוצאה לפועל בתחום השטרות. בתחום זה, בדומה לתביעות בסדר דין מקוצר, חייבים בדרך כלל אינם מכחישים את חיוביהם, ולפיכך כפל ההליכים בבית המשפט ובלשכת ההוצאה לפועל - מיותר. בהתבסס על מערכת הדינים הנוהגת כיום בתחום השטרות, נוסחה וגובשה גם הצעת החוק הזו, על מנת להמשיך ולייעל את הליכי אכיפת החיובים. להלן עיקרי העקרונות המונחים בבסיס הצעת החוק: בתביעות בנות סדר דין מקוצר המצויות בתחום סמכותו של בית משפט השלום, שבהן נתבעים בדרך כלל נמנעים מלהגיב לכתב התביעה, הטוען לזכות יגיש את בקשתו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, וינסחה כפסיקתא המפרטת את מרכיבי החיוב. לראש ההוצאה לפועל יינתן שיקול הדעת האם לחתום על הפסיקתא, ומשעשה כן, יוחל הליך ההוצאה לפועל. במסגרת ההליך השגרתי של ההוצאה לפועל תימסר לחייב התראה, שלאחריה יוכל להגיש בקשת רשות להגן. אם ביקש החייב להתגונן, יעביר ראש לשכת ההוצאה לפועל את הטיפול בתיק לידי בית המשפט המוסמך, ושם ייפתח הליך זהה להליך המתקיים בבית המשפט במסגרת הדין הנוכחי. כלל זה מבטיח כי זכויותיו המהותיות של הנתבע לא תיפגענה עקב קיצור ההליך. ייעול הטיפול בתיקים אלה יתבטא בכך שאדם המבקש לאכוף את זכותו יגיש את תביעתו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל. על פי הדין הנוכחי, על תובע המבקש לאכוף את זכותו, לעבור את שרשרת הפעולות המנהלתיות הבאה: א. פתיחת תיק אזרחי ותשלום אגרה. ב. רישום התיק. ג. שליחת ההזמנות לנתבע (בדרך כלל על ידי שליחים). ד. קבלת אישורי המסירה ותיוקם, (והמתנת הזמן הקבוע בחוק לתגובתו של הנתבע). ה. הבאת התיק לרשם לקבלת פסק דין וקביעת שכר טרחה והוצאות עבור ההליך. ו. רישום פסק הדין. ז. אישור פסק הדין. ח. פתיחת תיק הוצאה לפועל ותשלום אגרה נוספת. ט. שליחת התראה, הודעת חיוב ושאלות. י. הליכי הוצאה לפועל (שבסופם תשלום נוסף של שכר טירחה). על פי ההצעה יקוצר ההליך לשלשת השלבים הבאים בלבד: א. פתיחת תיק למימוש תביעה בהוצאה לפועל, ותשלום אגרה להליך זה בלבד. ב. שליחת כתב תביעה ופסיקתא, הודעת חיוב ושאלון . ג. בהיעדר התנגדות - הליכי הוצאה לפועל. אם יש התנגדות, העברה לדיון בבית משפט השלום. לפיכך הכפילות נמנעת בפעולות המנהלתיות הבאות: א. פתיחת תיקים - גם בבית המשפט וגם בהוצאה לפועל. ב. שליחת ההזמנות - הזמנה לדין בבית המשפט והתראה מטעם ההוצאה לפועל (וההמתנה הדרושה לקבלת תגובת הנתבע להזמנה). ג. רישום מסמכים - בבית המשפט ובהוצאה לפועל. ד. טיפול הרשם בתיק - גם בעת מתן פסק הדין וגם בעת הוצאתו לפועל. במסגרת זו מוצע להעניק לראשי ההוצאה לפועל כמה סמכויות פרוצדורליות נוספות, הנדרשות לשם ניהול התיק. סמכויות אלה כוללות אישור של הסכמי פשרה, העברת תובענות לבית המשפט אם היה עליהן מלכתחילה להיות מוגשות לבית המשפט, למחוק תביעה או לדחותה לפי בקשת הזוכה, למחוק תביעה בשל היעדר פעולה מצד הזוכה, ולפטור את הזוכה מתשלום אגרה, לדחות את תשלומה או להורות על תשלומה לשיעורין. ההצעה עשויה להקל הן על בעלי הדין שיזכו להליך מהיר ויעיל יותר, והן על מערכת בתי המשפט שנאלצת לטפל בתיקים בהם נתבעים אינם מגיבים לכתבי תביעה. מעבר לכך, קיצור הפרוצדורה למימוש חיובים, עשויה לשפר את מוסר התשלומים, ואת רמת אכיפת החיובים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בטבת התשס"א - 1.1.2001 1. בחוק זה - "תקנות סד"א" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; "בית המשפט המוסמך" - בית משפט השלום, שלו נתונה הסמכות המקומית על פי פרק ב' לתקנות סד"א; "זוכה" - התובע סכום כסף; "חייב" - הנתבע לתשלום סכום כסף; "כתב בי דין" - כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי חוק זה או על פי תקנות המותקנות על פיו; "לשכת ההוצאה לפועל", "מוציא לפועל", "ראש ההוצאה לפועל"-כמשמעם בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967; "פסיקתא" - פירוט החיוב, או החיובים, שעל החייב לשלם לזוכה אם החייב לא יתגונן כדין; "תביעה בת סדר דין מקוצר"- תביעה שניתן להגישה לבית המשפט לפי סעיף 202 לתקנות סד"א; "תקנות" - תקנות לסדרי הדין במימוש תביעות על ידי לשכת ההוצאה לפועל. 2. בתביעה בת סדר דין מקוצר, ואשר הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט השלום, רשאי הזוכה להגישה ללשכת ההוצאה לפועל. 3. (א) החייב רשאי להתגונן מפני התביעה אם ביקש וקיבל רשות לכך מבית המשפט המוסמך או מרשם של בית המשפט המוסמך. הוגשה בקשת רשות להתגונן, יחולו הוראות פרק ט"ז לתקנות סד"א בשינויים המחוייבים. (ב) יתגונן החייב - יועבר הדיון לבית המשפט המוסמך. (ג) לא יתגונן החייב - יהיה דין הפסיקתא כדין פסק דין שניתן על ידי בית משפט מוסמך, לפיו על החייב לשלם לזוכה את החיובים המפורטים בפסיקתא. 4. זוכה המיוצג על ידי עורך דין זכאי לשכר עורך דין בשל הגשת התביעה כאמור בתעריף המינימלי נקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל שכר אחר על פי בקשה שהוגשה לו. 5. פסיקתא ניתנת לביצוע על ידי לשכת ההוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט, בכפוף לשינויים הקבועים בתקנות. 6. החל מיום הגשת התביעה ללשכת ההוצאה לפועל ייגבה כל סכום הנקוב בפסיקתא בתוספת הפרשי הצמדה או לפי ערכו במטבע זר, ובתוספת ריבית, הכל בהתאם למוסכם בין הזוכה והחייב, אם הסכימו ביניהם על כך לפני הגשת התביעה, ובהעדר הסכמה - בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, זולת אם החליט ראש ההוצאה לפועל אחרת מטעמים שיירשמו. 9. הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967, יחולו על מימוש תביעות לפי חוק זה משעה שהתביעה ניתנת לביצוע. 8. (א) ערעור על פסיקתא יידון בבית המשפט המוסמך. (ב) הערעור יידון בפני שופט דן יחיד אלא אם בית המשפט יחליט לדון במותב של שלשה. (ג) החלטה של ראש ההוצאה לפועל שניתנה בענין המובא לפניו לפי חוק זה או לפי התקנות ניתנת לערעור בפני בית המשפט המוסמך בהרכב של דן יחיד. 9. הסמכויות של ראש ההוצאה לפועל תהיינה כאמור בחוק זה, וכן יהיה מוסמך: (א) לאשר פשרה בין זוכה וחייב; (ב) להעביר לבית המשפט המוסמך תביעה שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל שלא בהתאם לחוק זה או לתקנות; (ג) למחוק תביעה, או לדחותה, לפי בקשת הזוכה; (ד) למחוק תביעה בשל העדר פעולה מצד הזוכה; (ה) לפטור את הזוכה מתשלום האגרה במלואה או בחלקה, לדחות את תשלומה או להורות על תשלומה לשיעורין. 10. (א) דין פשרה בין זוכה וחייב שאושרה על ידי ראש ההוצאה לפועל כדין פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המוסמך באשרו פשרה בין תובע לנתבע. (ב) פשרה כאמור בפיסקה (א) ניתנת לביצוע כפסק דין. 11. תביעה למימוש תוגש ללשכת הוצאה לפועל שעל יד בית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי: (א) מקום השיפוט שהוסכם עליו בין הזוכה והחייב; (ב) אם לא היתה הסכמה - התביעה תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שעל יד בית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב; (2) מקום יצירת ההתחייבות; (3) המקום שנועד או היה מכוון לקיום ההתחייבות. (ג) היו חייבים אחדים, יכול שתביעה תוגש לכל לשכה של ההוצאה לפועל שבה ניתן היה להגישה נגד אחד מהם. 12. חוק זה איננו מונע הגשת תביעה בת סדר דין מקוצר לבית המשפט המוסמך, על פי תקנות סד"א. 13. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות לענין - (1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן. (2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה. (3) סדרי דין לביצוע הפסיקתא כפסק דין בלשכת ההוצאה לפועל. 14. תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת. הצעות חוקסדר דין מקוצר