הצעת חוק לאישור אמנות והסכמים בינלאומיים, התשס”א-2001 המצב החוקתי בישראל בנושא חתימה על הסכמים בינלאומיים אינו מניח את הדעת, ושונה מן הנהוג בהרבה מדינות. לפי המצב המשפטי הקיים, מספיקה חתימת הממשלה, ללא אישור הכנסת, כדי לחייב את המדינה בכל סוגי ההסכמים הבינלאומיים. הנוהג שהתפתח במדינת ישראל הוא להביא הסכמים חשובים במיוחד (כמו קמפ דייויד הראשון או אוסלו) לאישור הכנסת, אך זהו נוהג בלבד. מבחינת הצדדים עימם ניהלה מדינת ישראל משא ומתן החתימה של הממשלה הייתה הרגע המכריע מבחינה משפטית. המצב הקיים היום טעון תיקון וזאת על מנת למנוע מצב בו תחתום ממשלה שאינה נהנית מאמון הכנסת על הסכם, שיחייב את המדינה מבחינה פורמלית. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בטבת התשס"א - 1.1.2001 1. בחוק זה: "אמנה" - הסכם שלום שאינו הסכם הפסקת אש או שביתת נשק, העוסק בשינוי גבולות המדינה. 2. הסמכות לנהל משא ומתן לפני חתימה על הסכם בינלאומי או אמנה בשם מדינת ישראל נתונה בידי ראש הממשלה או שר החוץ. 3. הממשלה לא תאשרר אמנה אלא לאחר שהיתה מונחת במשך עשרים ואחת ימים לפחות על שולחן הכנסת ואושרה על ידי הכנסת; אמנה שיש לשמור על חשאיותה תוצג בפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת ותאושר על ידה. 4. אמנה, כאמור בסעיף 3, תאושר ברוב חברי הכנסת. הצעות חוקחוזהמשפט בינלאומיהסכם בינלאומיאמנה בינלאומית