הצעת חוק-יסוד: מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי כנסת ישראל בתוקף היותה האסיפה המכוננת חוקקה מספר חוקי-יסוד המעגנים זכויות אדם בסיסיות כמקובל בחוקותיהן של מדינות דמוקרטיות. בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק עיגן המחוקק את ערכי היסוד של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שנקבעו במגילת העצמאות. חוקי יסוד אלה, יצקו תוכן לערכים ההומניים שבאו לידי ביטוי בהכרזה על הקמת מדינת ישראל. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל מפרטת את הקשר בין העם היהודי לארצו, את זיקתו של העם היהודי לארץ ישראל במשך אלפיים שנות גלות ואת המחיר ששילם העם היהודי על שהותו בגלות שהגיע לשיאו המחריד בשואה. לאור אלה התכנסו חברי מועצת העם נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית ובתוקף הזכות הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות הכריזו על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל. לאחר שמגילת העצמאות קבעה את תכלית המדינה להיות מדינה יהודית -בית לאומי לעם היהודי, היא הניחה את העקרונות ההומניסטים שהיו נר לרגליה של המדינה היהודית. עקרונות הומניים אלה תורגמו על ידי המחוקק לשורה של חוקי יסוד הנוגעים לזכויות האזרחים, ללא הבדל גזע דת או מין. חשוב מאד שגם הרישא של מגילת העצמאות, כלומר אותו חלק הקובע את אופיה היהודי של המדינה יעוגן בחוק יסוד. חוק היסוד המוצע נועד ליצוק תוכן ולהעניק אותו משקל לערך "יהודית" בביטוי "יהודית ודמוקרטית" בדומה למשקל שלו זכו העקרונות המשקפים את הערך "דמוקרטית" באותו צירוף מילים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בסיון התשס"א - 18.6.2001 לאחר אלפיים שנות גלות ורדיפה שהגיעו לשיאן הנורא בשואת העם היהודי שלא היתה כמוה בדברי ימי עולם, קמו בניו של העם היהודי מתוך אפרם, כמצוות נביאיהם בימים קדמונים: "ואומר לך בדמייך חיי" ובהקרבה ומסירות אין קץ הקימו את מדינת ישראל, כאמור במגילת כינונה - מגילת העצמאות. חוק יסוד זה, מטרתו לעגן את תכלית קיומה של מדינת ישראל להיות מדינתו של העם היהודי. מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי מכוח מורשתו הדתית והלאומית והקשר ההיסטורי שבין העם היהודי למולדתו - ארץ-ישראל. בחוק-יסוד זה - "יהודי" - כהגדרתו בסעיף 4ב לחוק השבות, התש"י-1950. זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, לאומית ומדינית מתמצית בקיומה של המדינה היהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל. מדינת ישראל תפעל ותשאף להוות את מרכזו הקיומי, הלאומי, הדתי הרוחני והגיאוגרפי של העם היהודי לתפוצותיו, ותשים עצמה לפה למפלט למגן לסמל ולאבן שואבת לכל יהודי באשר הוא. מדינת ישראל תפעל להנציח את זכר השואה והגבורה ואת מורשת תקומת העם היהודי במולדתו ואת מערכות ישראל ואת חלליה, ותעמוד כסלע איתן כנגד פושעי המלחמה, משמידי העם היהודי בעבר, הדוגלים בהשמדתו בכל זמן שהוא וכנגד מכחישי השואה למיניהם. (א) מדינת ישראל תחרוט על דגלה את העקרונות של שיבת ציון וקיבוץ גלויות ושל שמירת הגחלת של העם היהודי, תוך עידוד העלייה היהודית וקליטתה בארץ-ישראל. (ב) כל יהודי באשר הוא זכאי לאזרחות ישראלית ולסיוע בקבלתה ובמימושה. 9. מדינת ישראל תטפח את החינוך היהודי ותפעל להנחלת ערכים של מורשת ישראל, תורת ישראל, דברי ימי העם היהודי וטיפוח השפה העברית במערכות החינוך. 10. אין לפעול לשינוי דגל המדינה, סמלה או הימנונה באופן שיש בו כדי לפגוע בביטוי תכלית הקמתה וקיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. 11. מדינת ישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית ותעניק שוויון זכויות מלא לכל אזרח ואזרח, ללא הבדל דת גזע ומין. מדינת ישראל תשאף לכך שנטל החובות האזרחיות של אזרחיה יוטל ויחולק באופן שוויוני; אמות מידה של התחשבות, סובלנות וזהירות יופעלו בדרישה למילוי חובות צבאיות ובטחוניות, כלפי קבוצות אנשים שמחמת מגבלות שבהכרתם הלאומית או הדתית מנועים מלמלא את חובתם או עלולים להיכשל במילויה. 12. כל פעולה של אזרח ישראלי כנגד זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי או כנגד אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל מנוגדת לחוקי המדינה; הכנסת תקבע בחוק את התוצאות הנובעות מהפרת סעיף 8. 13. אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של 80 חברי הכנסת. 14. אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד. 15. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את העקרונות שבחוק-יסוד זה. הצעות חוקחוקי יסוד / משפט חוקתייהדות