הצעת חוק חנינת נשיא המדינה, התשס”א-2001 החוק המוצע בא לתת מסגרת של שיקולים ל נשיא המדינה בבואו לחון עבריינים, או להקל בעונשם. החוק מחייב את הנשיא להסתמך על נתונים שהובאו בפניו בבואו להחליט בדבר חנינה, וכן מחייב אותו לפרט את השיקולים שהנחו אותו בכתב החנינה. השיקולים אותם נדרש הנשיא להפעיל בבואו להפעיל את סמכות החנינה הינם אותם שיקולים, בשינויים המחויבים, אותם נדרשת וועדת השחרורים לשקול בבואה להחליט בדבר שחרור מוקדם של אסירים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באב התשס"א - 24.7.2001 נשיא המדינה יחון עבריינים, ויקל בעונשם על ידי הפחתת או המרת עונשם, על פי חוק זה. בבואו לחון עבריינים או להקל בעונשם יהיו בפני נשיא המדינה - (1) בקשה מפורטת הכוללת תצהיר של העבריין; (2) כתב האישום, פרוטוקול המשפט, ופסק הדין בגין העבירה אליה מתייחסת בקשת החנינה; (3) פרוטוקולי דיונים שנערכו בעניין העבריין בוועדת שחרורים או בוועדת שחרורים מיוחדת, וכן חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון; (4) המלצת משרד המשפטים בהתייחס לבקשת החנינה. 3. בבואו לחון עבריינים או להקל בעונשם ישקול נשיא המדינה, בין השאר את השיקולים הבאים: (1) העבירה בגינה הואשם או הורשע העבריין, לרבות נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, וכן תקופת המאסר שנגזרה עליו בידי בית המשפט; (2) תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד העבריין, סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים; (3) הרשעותיו הקודמות של העבריין; (4) התנהגות העבריין במהלך תקופת המאסר, ובכלל זה: (א) התנהגות טובה במהלך המאסר; (ב) גילוי יחס חיובי מצד העבריין לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו; (ג) שימוש בסם מסוכן ו/או גמילה משימוש בסם מסוכן; (ד) עבירה פלילית שנעברה ע"י העבריין בזמן שהותו במאסר; (ה) התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית הסוהר; (ו) בריחה מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד; (5) נסיבותיו האישיות של העבריין, לרבות גילו ומצבו המשפחתי; (6) קיומה של דעת מיעוט שהחליטה לזכות את העבריין שהורשע, אם קיימת דעת מיעוט. 4. כתב החנינה יפרט טעמי הענקת החנינה על פי השיקולים המפורטים בחוק זה ושיקולים נוספים, אם קיימים כאלה. הצעות חוקנשיא המדינה