הצעת חוק חיילי מילואים, התשס"א-2001 עיקרי הוראות החוק: מוצע להקים מועצה ציבורית לענייני חיילי המילואים. המועצה תיזום ותגבש פעולות והמלצות שיהיה בהן כדי לעודד ולתגמל את חיילי המילואים בגין שירות תורם, ולהקל את הנטל בו הם נושאים. מוצע לקבוע מספר הטבות וזכאויות שיוענקו לחיילי המילואים: תגמול מיוחד שיינתן בצורת נקודות זיכוי ממס, הגדלת סכום ההלוואה לדיור לה זכאי חייל מילואים מהמדינה, על פי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992, והקלות שונות לחיילי מילואים, תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה (הלוואות מוזלות, סיוע אקדמי בהשלמת חומר לימודי והבטחת הזכות לגשת לבחינה שנערכה בזמן השירות במילואים). במקביל, מוצע להיאבק בהשתמטות משירות מילואים באמצעים שונים: הפחתת סכום ההלוואה לדיור לה זכאי עריק, העדפת המשרתים במילואים על פני עריקים בקבלת משרות בשירות המדינה, ובהתמודדות כבעלי שליטה בתאגידים על מכרזים שונים שעורכת המדינה. מטרת החוק: חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 9'), התשנ"ח-1997, הכניס שינויים מקיפים בפרק ד' לחוק שירות הביטחון, הדן בשירות המילואים בצה"ל. התיקון מפרט את העקרונות והכללים לקריאה לשירות מילואים. כמו כן, התיקון הוסיף את סעיף 33א' לחוק שירות הביטחון, בו עוגן הסדר של תגמול מיוחד, שעניינו תגמול כספי שיוענק לחיילי המילואים, נוסף על התגמול הרגיל לו הם זכאים. למטרה זו הוקצו 30 מיליון שקלים במסגרת תקציב המדינה השנתי. הסעיף קובע, כי הזכאות לתגמול תהא בהתאם לתנאים שייקבעו בפקודות הצבא. מקבל התגמול יהיה חייב במס הכנסה בשיעור 25%, אולם מלבד זאת לא ייחשב המענק כהכנסה לעניין מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי. הזכות לתגמול אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול. מוצע להמיר את התגמול המיוחד בסעיף 33א' לחוק שירות הביטחון, שאינו הסדר מיטבי, בהסדר משפטי שונה. החלופה המוצעת היא חקיקת חוק, שיעגן במסגרתו מספר הטבות אשר ימחישו את הערכת החברה לפועלם של חיילי המילואים. החוק נועד לשפר את יחסה של החברה הישראלית לציבור משרתי המילואים ולהעניק פתרונות לבעיות יסוד של אנשי מילואים מול המערכות האזרחיות המשפיעות על חייהם ועל שירותם הצבאי במילואים. כמו כן, נועד החוק לסייע למפקדי הצבא לעמוד במשימות הצבאיות הנדרשות מיחידות המילואים, בין השאר באמצעות מתן פתרונות מסויימים לבעיותיהם האזרחיות. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה: יישום הוראות החוק המוצע בעניין זיכוי ממס ובעניין הגדלת ההלוואה לדיור לה זכאי חייל המילואים והטבות נוספות, יהא כרוך בהוצאה כספית. היקפה של זו יוכל להתברר רק עם התקנת תקנות משלימות לחוק. להסדר הקיים בחוק שירות הביטחון בעניין תיגמול חיילי המילואים, מוקצים, על פי חוק, 30 מיליון שקלים מתקציב שירות המדינה. הקצאת סכום זה למימון העלות הכרוכה ביישום הוראות החוק המוצע, עדיין תחייב תוספת תקציב למימון חוק זה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת ה-15 ומספרן: פ/1606 של ח"כ עוזי לנדאו וקבוצת חכי"ם פ/2630 של ח"כ אבשלום וילן וקבוצת חכי"ם פ/2695 של ח"כ זבולון אורלב וקבוצת חכי"ם; הצעת חוק ממשלתית בנוסח זהה הוגשה על ידי משרד הביטחון ונמצאת על סדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח באייר התשס"א - 21.5.2001 פרק א: הגדרות 1. בחוק זה - "חייל מילואים" - אדם הנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, על פי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, או על פי התנדבות; "שירות מילואים" - שירות בכוחות המילואים של צבא הגנה לישראל; "עריק" - חייל מילואים שהורשע בעבירה לפי סעיפים 92 או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, או שהוכרז כעריק וטרם הועמד לדין בגין היעדרותו משירות מילואים; "השר" - שר הביטחון. פרק ב: כללי 2. כוחות המילואים מהווים נדבך חשוב בעוצמתו של צבא הגנה לישראל ובביטחון המדינה; שירות פעיל בכוחות המילואים של צה"ל מהווה תרומה בעלת חשיבות רבה מאוד לביטחון המדינה, תרומה הראויה להוקרה מיוחדת. 3. מטרת חוק זה להביע את הערכת החברה הישראלית לפועלם רב-השנים של חיילי המילואים, ולעודד שירות מילואים תורם ומועיל למדינת ישראל. 4. (א) השר ימנה מועצה ציבורית לענייני חיילי המילואים (להלן - המועצה), שמספר חבריה לא יעלה על 30. (ב) במועצה יכהנו - (1) ראש אגף כוח אדם בצה"ל; (2) נציגי משרדי הממשלה ומוסדות אחרים של המדינה, כפי שיקבע השר בתקנות באישור וועדת החוץ והביטחון של הכנסת; (3) נציגים של חיילי המילואים, אשר יתמנו על ידי הרמטכ"ל; (4) נציגי ציבור, אשר יתמנו על ידי השר. 5. (א) השר ימנה יושב ראש למועצה מקרב נציגי הציבור. (ב) השר רשאי לקבוע כי ראש אגף כוח אדם בצה"ל ימלא את מקום יושב ראש המועצה, לעניין מסוים או דרך קבע. 6. המועצה תיזום ותמליץ על פעולות והקלות שיהיה בהן כדי לתגמל את חיילי המילואים על שירותם; בלי לגרוע מכלליות האמור, רשאית היא להמליץ לשר בעניין - (1) מתן הקלות, הנחות או הטבות בשירותים הציבוריים; (2) ייזום פעולות ציבוריות וחינוכיות לעידוד השירות במילואים; (3) יוזמות חקיקה לעידוד השירות במילואים, ונקיטת אמצעים נגד המשתטים ממנו; (4) ייזום פעילות ציבורית להגברת הקשר שבין הציבור, ומערך המילואים. 7. המועצה תתכנס אחת לשישה חודשים לפחות; המועצה תקבע את דרכי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות. 8. מימוש המלצות המועצה יהא טעון אישורם של הרמטכ"ל והשר; המלצות בעלות משמעות תקציבית תובאנה לאישורה של וועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים של הכנסת. פרק ג: זכאויות מיוחדות 9. (א) בחישוב המס של חייל מילואים יובאו בחשבון מספר נקודות זיכוי, ששיעורן ייקבע בתקנות שיתקין שר האוצר, בהתייעצות עם השר, ובאישור וועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים של הכנסת. לעניין זה; "נקודת זיכוי" - כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה. (ב) שר האוצר רשאי, בהמלצת השר, לקבוע בתקנות תנאים לזכאותו של חייל מילואים, כאמור בסעיף קטן (א), לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה ואופיו של שירות המילואים המזכה. 10. (א) לחייל מילואים הזכאי, על פי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992, להלוואה מאת המדינה או מטעמה לצורכי דיור, יוגדל סכום ההלוואה בשיעורים שיקבע שר הבינוי והשיכון, בהתייעצות עם השר, ובהסכמת שר האוצר, לרבות תנאים לגבי משך השירות המזכה. (ב) סכום ההלוואה, כאמור בסעיף קטן (א), לה זכאי עריק, יופחת בשיעורים שיקבע שר הבינוי והשיכון, בהתייעצות עם השר, אלא אם הוכיח העריק כי הכרזתו כעריק בטעות יסודה. 11. (א) חייל מילואים ייהנה מעדיפות במכרזים לקבלת זכויות במקרקעין ממנהל מקרקעי ישראל או מרשות מקומית, באזורי א' או ב'. (ב) שר התשתיות הלאומיות, בהמלצת השר ובאישור שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים לזכאותו של חייל מילואים כאמור בסעיף קטן (א) לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בעדיפות. 12. (א) מוסד להשכלה גבוהה, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, יקים קרן סיוע, שתשמש להענקת הלוואות מוזלות לתלמידי המוסד המשרתים במילואים, למטרות מחייה ומימון הלימודים; שר החינוך, בהמלצת השר ובאישור שר האוצר, יקבע בתקנות תנאי זכאות להלוואות כאמור, לרבות משך תקופת השירות המינימלית לשנה המזכה בה. (ב) מוסד להשכלה גבוהה, בקובעו הסדר בדבר עריכת בחינות, יקבע הסדר המתחשב בשירות המילואים אותו שירתו תלמידי המוסד; לא תישלל מתלמיד במוסד להשכלה גבוהה הזכות לגשת לבחינה אך ורק בשל שירות מילואים ששירת במועד הבחינה. (ג) מוסד להשכלה גבוהה יפעיל מערך סיוע לתלמידיו המבקשים להשלים חומר לימוד בשל שירות מילואים ששירתו. (ד) המועצה להשכלה גבוהה תפקח על יישום הוראות סעיף זה, על ידי המוסדות להשכלה גבוהה. 13. (א) נודע לנציב שירות המדינה או לחשב הכללי במשרד האוצר, כי מועמד למשרה, או מתמודד במכרז ממשלתי, לרבות בעל שליטה בתאגיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968, להספקת טובין או שירותים, הוא עריק, יביאו עובדה זו במסגרת שיקוליהם, לעניין מינויו של המועמד למשרה, או זכייתו במכרז. (ב) נודע לנציב השירות, כי עובד מדינה הוא עריק, יביא נציב השירות עובדה זו בחשבון במסגרת שיקוליו, לעניין המשך העסקתו של עובד המדינה. (ג) נציב השירות והחשב הכללי במשרד האוצר לא ינהגו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם הוכח, כי הכרזת העריקות בטעות יסודה. (ד) הוראותיו של סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים על גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. פרק ד: הוראות שונות 14. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, סעיף 33א - בטל. 15. אין בחוק זה כדי לפגוע בכל זכות או הטבה הניתנות לחייל מילואים על פי כל דין, הסכם או נוהג. 16. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. הצעות חוקצבאמילואיםחיילים