הצעת חוק חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה

הצעת חוק הבטחת עמידות מבנים בפני רעידות אדמה, התשס”א-2001 מצב ההיערכות של מדינת ישראל למיזעור האבידות והנזקים בפני רעידת אדמה - הוא חמור ביותר. מדו"חות מבקר המדינה ומישיבות ועדת המדע והטכנולוגיה בשנים 1999-2001, עולה כי חוסר היערכות מדינת ישראל למצב של רעידת אדמה חזויה עלול לגרום למחדל חמור. באוגוסט 1999 הוקמה לראשונה ועדת שרים לטיפול בנושא, אך מדו"ח מבקר המדינה 50ב' 2000 עולה כי 11 מתוך 15 המשרדים הנוגעים לדבר לא החלו בשום טיפול. כמו-כן, התקציב שהוקדש לנושא גובל בגיחוך. וכן - בנושא העיקרי של עמידות המבנים, גם לא נעשתה כל התקדמות. הטיפול בעמידות המבנים מכיל שני תחומים: הפן הראשון הוא חיזוק המבנים הקיימים (בעיקר אלו הבנויים על עמודים). לשם כך יש הכרח לשתף פעולה עם התאחדות הקבלנים - מוצע כי הקבלנים יתחייבו לסגור את קומת העמודים או לחזק אותה ובמקביל יינתן להם היתר להרחבת הדירות או הוספת קומות. במצב זה כל הצדדים יצאו נשכרים, ביוזמה ובעלות עיסקית, ללא עלות ציבורית. הפן השני הוא אכיפה יעילה של תקני הבנייה העדכניים, כך שלא יתווספו בניינים חדשים, שעמידותם לא תעמוד במבחן רעידת האדמה. החוק המוצע עוסק בתחום השני של האכיפה לקראת בנייה חדשה. הצעת החוק עובדה כטיוטת חוק על-ידי משרד הפנים ב-1993, אך לא גובשה מאז ועד היום לכלל הצעת חוק. הצעת החוק מונחת לזכרו של פרופ' יעקב גליק ז"ל. פרופ' גליק נאבק למען הנושא של הבטחת עמידות המבנים, הן ע"י אכיפה יעילה על תיקוני הבניה והן ע"י המשך החקיקה - במקצועיות ובנחישות. זה יותר מסמלי שהוא נפטר בלהט דרישתו זו בעת דיון בכנסת, בישיבת ועדת המדע והועדה לביקורת המדינה ב-18.6.01 . אזהרתו היתה, שאם האדישות לא תיפסק - האסון בפתח ויש להקים ועדת חקירה בטרם פורענות. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בתמוז התשס"א - 25.6.2001 פרק א': פרשנות 1. בחוק זה - "בודק מוסמך" - מי שהוכר לפי סעיף 4 לחוק זה; "חישובים סטטיים" - חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו; "הרשם - רשם פנקס הבודקים המוסמכים לפי סעיף 3 לחוק זה. פרק ב': רישום 2. ינוהל פנקס בו יירשמו הזכאים לרישום כבודקים מוסמכים לפי חוק זה (להלן - הפנקס); שר הפנים יקבע בתקנות את פרטי הרישום. 3. מנהל פנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בסעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 (להלן - חוק המהנדסים והאדריכלים) ישמש כרשם פנקס הבודקים המוסמכים. 4. זכאי להירשם בפנקס אזרח ישראל או תושב ישראל שנתקיימו בו התנאים הבאים: (1) הוא מהנדס רשוי כהגדרתו בסעיף 11 לחוק המהנדסים והאדריכלים בעל וותק של שלוש שנים לפחות; (2) בעל תואר מוסמך בהנדסת מבנים או תואר גבוה ממנו שניתנו על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 או בעל תואר מקביל שניתן מאת מוסד בחוץ-לארץ וועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר מוסמך כאמור; (3) הוכיח לשביעות רצונו של הרשם כי הכין תכניות לשלד בנין (קונסטרוקציה) וחישובים סטטיים לעשרה מבנים לפחות שעבורם הוצאו היתרים וסך כל שטחי הבניה הכוללים שלהם למעלה מ - 10,000 מ"ר. 5. על אף האמור בסעיף 3 ידחה הרשם בקשת רישום אם בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה הורשע המבקש: (1) בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כבודק מוסמך; (2) בעבירה לפי פרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (3) בעבירה לפי סימנים ד' ו - ה' לפרק ט' לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 6. נוכח הרשם כי רישומו של אדם בפנקס נעשה בלא שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 3, רשאי הוא לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע טענותיו, למחוק את שמו מן הפנקס. 7. הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור. 8. רשימת הבודקים המוסמכים הרשומים בפנקס תועבר לכל וועדה מקומית לתכנון ולבניה ולכל וועדה מחוזית לתכנון ולבניה. פרק ב': שכר ומשמעת 9. לא יעסוק בודק מוסמך בכל עיסוק אחר הנוגע במישרין לעריכת חישובים סטטיים ותכנון שלד של מבנה. 10. שכרו של בודק מוסמך ישולם על ידי מבקש ההיתר בהתאם לתעריף שייקבע שר הפנים, בהתייעצות עם לשכת המהנדסים והאדריכלים כמשמעותה בחוק המהנדסים והאדריכלים. 11. שר המשפטים ימנה וועדת בירור משמעתי שתדון בעבירות משמעת לפי חוק זה והוא יקבע בתקנות את הרכב הוועדה, סדרי עבודתה ודרכי הערעור. 12. בודק מוסמך שנתן הצהרה בקשר לחישובים סטטיים או תכניות עבודה של קונסטרוקצית מבנה ביודעו שאינה תואמת את דרישות הדין או התכניות החלות על המבנה, רשאית ועדת הבירור: (א) להשעותו מלכהן כבודק מוסמך לתקופה שתקבע; (ב) להורות על מחיקתו מן הפנקס; (ג) להתלות לתקופה שתקבע את תעודת הרישוי שעל שמו או להתלות את רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים; (ד) לבטל את תעודת הרשוי שעל שמו או את רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים. פרק ג': בדיקה לצורך מתן היתר 13. (א) חישובים סטטיים שיש להגיש לפי דין ביחס למבנה מסוים יבוצעו על ידי בודק מוסמך. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ניתן לבצע חישוב סטטי שלא על ידי בודק מוסמך אם המבנה הוא: (1) מבנה מגורים חד -משפחתי או דו-משפחתי לשימוש עצמי של מבקש ההיתר; (2) מבנה אחסנה ומלאכה בני קומה אחת שגובהו המירבי אינו עולה על 5 מ', המופתח בין צירי העמודים אינו עולה על 10 מ' ואין בהם מיתקנים מכניים המפעילים על האלמנטים הקונסטרוקטיביים עומסים אופקיים. (ג) חישובים סטטיים שיש לבצעם לפי הוראות סעיף זה, יהיו גם החישובים הבאים להחליפם או לתקנם טעונים בדיקה כאמור. 14. בבדיקת החישובים הסטטיים של מבני ציבור חייב הבודק לבדוק גם את תוכניות העבודה של המבנה ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי כל מבנה אחר. לענין סעיף זה - "מבנה ציבור" - מוסדות חינוך, בתי חולים, בתי אבות, מוסדות סגורים, בתי עינוגים, קניונים, מתקני תקשורת, תחנות כוח, מיכלי מים, תחנות מד"א וכל מקום שיש בו התקהלות ציבורית. 15. בתום הבדיקה יחתום הבודק המוסמך על כל דף מדפי החישובים הסטטיים ויחזיר החישובים החתומים למבקש ההיתר, בצירוף הטופס שבנספח של מבקש ההיתר; הבודק ישאיר בידיו העתק של החישובים הסטטיים חתומים על ידו. פרק ד': הוראות שונות 16. על אף האמור בסעיף 4, מהנדס רשוי, שנתקיימו בו התנאים הבאים, רשאי הרשם לרושמו בפנקס עד ליום ט"ז בטבת התשס"ב (13 בדצמבר 2001): (1) הוא מהנדס רשוי כהגדרתו בסעיף 11 לחוק המהנדסים והאדריכלים בעל וותק של חמש שנים לפחות; (2) בעל תואר ראשון לפחות בהנדסה אזרחית או תואר גבוה ממנו שניתנו על ידי המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 או בעל תואר מקביל שניתן מאת מוסד בחוץ לארץ וועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר מוסמך כאמור; (3) הוכיח לשביעות רצונו של הרשם כי הכין תכניות לשלד בנין (קונסטרוקציה) וחישובים סטטיים לעשרים מבנים לפחות שעבורם הוצאו היתרים וסך כל שטחי הבניה הכוללים שלהם עולה על 20,000 מ'. 17. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. הצעות חוקבניהתמ"א 38מבנה