הצעת חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון - רישום והתרת נישואין), התשס”א-2001 הצעת חוק זו יוצרת מסגרת חוקית בישראל בה יכולים להינשא בני זוג מעדה דתית שונה, ובמקביל מפשטת את ההליכים לגירושין של בני זוג אלה. המדינה חייבת להעניק פתרונות לאלה שאין בית דין דתי המוכן להשיאם, ולדאוג לכך שהנישואים והגירושין של זוגות מעורבים יהיו בחסות המדינה, ללא הזדקקות לחסדיהן של מדינות אחרות דוגמת מכסיקו, פרגוואי או קפריסין. הצעת חוק זו מעניקה פתרון למצוקתם של רבבות זוגות עולים חדשים בישראל, ופותרת את המצב האבסורדי בו למדינה אין כלים חוקיים לחתן את אזרחיה. במקביל, רישום חוקי של נישואין והתרתם יאפשר פיקוח ומעקב של המדינה אחר שינוי הסטטוס האישי של אזרחיה, ומתן פתרונות לדורות הבאים. הצעות חוק דומות מעיקרן של חבר הכנסת רומן ברונפמן הונחו על שולחן הכנסת הארבע-עשרה והחמש-עשרה ומספרן פ/2093, פ/89, פ/1283 ו-פ/1692, ושל חבר הכנסת יולי-יואל אדלשטיין ואח' הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה ומספרה פ/2048. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בתמוז התשס"א - 2.7.2001 1. חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 (להלן - החוק העיקרי), ייקרא "חוק סמכות שיפוט בעניני רישום והתרת נישואין, התשס"א-2001." 2. במקום סעיף 1 לחוק העיקרי, יבוא: "רישום והתרת נישואין 1. (א) עניני רישום והתרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לעניני משפחה או של בית דין דתי, הכל כפי שיקבע בית המשפט לעניני משפחה. (ב) חוק זה לא יחול אם שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי. (ג) בקשת רישום או התרת נישואין תוגש על ידי בני הזוג או אחד מהם; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב לבקשה." 3. במקום סעיף 2 לחוק העיקרי, יבוא: "בירור מוקדם 2. (א) היה אחד מבני הזוג יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, לא ישתמש בית המשפט לעיני משפחה בסמכותו לפי סעיף 1 אלא לאחר שקיבל חוות דעת מבית דין דתי כאמור בסעיף זה. (ב) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו יפנה בכתב לבית הדין הדתי הנוגע בדבר או לכל אחד משני בתי הדין הדתיים הנוגעים בדבר, יתאר בפנייתו את נסיבות הענין ויבקש חוות דעת בשאלה אם בנסיבות המתוארות עשוי בית הדין הדתי לערוך או לפסוק גירושין, לבטל את הנישואין או להכריזם כבטלים מעיקרם, ובית הדין יתן את חוות הדעת למבוקש. (ג) ניתנה חוות הדעת המבוקשת, יגישה היועץ המשפטי לממשלה לבית לעניני משפחה והוא, לאחר עיון בחוות הדעת, יכריע בית המשפט לפי שיקול דעתו אם להפנות את הענין לבית דין דתי או לדון בענין." 4. בסעיף 3 לחוק העיקרי, במקום "נשיא בית המשפט העליון" יבוא "בית המשפט לעניני משפחה". 5. בסעיף 5 לחוק העיקרי - (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "בבקשות להתרת נישואין". (2) בסופו יבוא: "(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את הנישואין של בני זוג ובו יצווה על משרד הפנים לרשום אותם כגרושים, אם יהיה סבור בתום הדיון שהתקיימה אחת מהעילות שלהלן: (1) עילות המפורטות בהסכם הנישואין שנערך ונחתם בין בני הזוג לקראת נישואיהם ואשר אושר ע"י בית המשפט בעת רישום נישואיהם; (2) מגורים נפרדים ממושכים של בני הזוג והעדר ניהול משק בית משותף העולים על תקופה של שנה; (3) קיומה של אלימות מתמשכת פיזית ו/או נפשית של אחד מבני הזוג; (4) אלכוהוליזם ו/או התמכרות כרונית לסמים של אחד מבני הזוג; (5) עקרות של אחד מבני הזוג, מלבד המצב שבני הזוג ידעו על קיומה של עקרות ערב עריכת הנישואין; (6) בגידה מינית; (7) עילה אחרת אשר לפי שיקול דעת בית המשפט מונעת מבני הזוג המשך חיי-משפחה או המשך של קיום העילה המנוגדת למטרות הנישואין והופכת אותם לבלתי נסבלים לאחד מבני הזוג." 6. בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, בסעיף 15, בסופו יבוא: "(5) התרת נישואין לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשס"א-2001." הצעות חוקנישואין / חתונההתרת נישואין