הצעת חוק העדה האתיופית, התשס”א-2001 בעשרים השנים האחרונות עלו לישראל כ- 80 אלף יהודים מאתיופיה, בעיקר במסגרת מבצע משה ומבצע שלמה. המעבר החד ממדינה מתפתחת למדינה מערבית מפותחת, הביא למשברים קשים בקרב משפחות רבות מקהילת יוצאי אתיופיה, אשר לוו בקשיי התאקלמות חברתיים וכלכליים. ממחקרים שונים שנערכו עולה כי בכ- 60% ממשפחות יוצאי אתיופיה אין מפרנס כלל, בעיקר מאחר שחלק גדול מבני הקהילה הם חסרי השכלה פורמלית או מקצועית כלשהי. הדבר מביא לכך שמשפחות רבות אינן מסוגלות לממן שירותי יסוד לילדיהן, דוגמת ספרי לימוד, ועקב כך נדחקים ילדים אלה לשולי החברה. כתוצאה, שיעורי הנשירה מבתי הספר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה עולים בהרבה על שיעורי הנשירה בקרב כלל התלמידים בישראל, כמו גם על שיעורי הנשירה בקרב עולים ממדינות חבר העמים. בנוסף, בשנה האחרונה חל גידול ניכר של פי שניים במספר העבירות שביצעו נערים יוצאי אתיופיה בגילאים 12 - 17. חוק זה ושורת התיקונים הנלווים לו באים למנוע את המשך ההידרדרות במצבם הסוציו-אקונומי של בני הקהילה האתיופית, ולהבטיח את צמצום הפערים הכלכליים בחברה. מטרת החוק לשפר את נקודת הפתיחה של אזרחים אלה, על מנת שיוכלו להשתלב בחברה הישראלית באופן השווה לכלל אזרחי המדינה. על אף הפטור הגורף ממס המוצע על פי חוק זה, ולמרות ההטבות הרחבות המוצעות בתחומי השיכון והחינוך, העלות התקציבית הכוללת של יישום החוק היא מזערית, ולו בשל היקפה המצומצם של האוכלוסייה שחוק זה בא להיטיב עמה. עם זאת, התועלת שתצמח ליוצאי אתיופיה בפרט ולחברה הישראלית בכלל, כתוצאה מיישום החוק, עולה לאין שיעור על עלותו התקציבית. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בסיון התשס"א - 11.6.2001 בחוק זה - "בן העדה האתיופית" - תושב ישראל שעלה לישראל מאתיופיה לאחר שנת 1980, או שהוריו עלו לישראל מאתיופיה לאחר שנת 1980; "הועדה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; "ילד" - ילד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), שטרם מלאו לו 18 שנה; "השר" - שר העבודה והרווחה. בן העדה האתיופית זכאי להלוואה מוגדלת מהמדינה או מטעמה לצורכי דיור, בשיעורים, בתנאים ובכללים שיקבע שר הבינוי והשיכון, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הועדה. בן העדה האתיופית זכאי למענק חודשי מהמדינה או מטעמה לצורך מימון שכר דירה, בשיעורים, בתנאים או בכללים שיקבע שר הבינוי והשיכון, לאחר התייעצות עם השר. בן העדה האתיופית זכאי לקדימות בהכשרה מקצועית כפי שיקבע השר בתקנות. בן העדה האתיופית זכאי לקדימות בקבלת ילדיו למעון יום; השר יקבע בתקנות כללים מיוחדים לעניין התחשבות בהכנסת בן העדה האתיופית לעניין דמי האחזקה במעון. בחוק הביטוח הלאומי - (א) אחרי סעיף 74 יבוא: "מענק לימודים לבן העדה האתיופית 74א. (א) בסעיף זה - "בן העדה האתיופית" - כהגדרתו בחוק העדה האתיופית, התשס"א-2001 (להלן - חוק העדה האתיופית). "שנת לימודים" - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה. (ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), בתחילת כל שנת לימודים ישלם המוסד לבן העדה האתיופית מענק לימודים בעד כל אחד מילדיו, בשיעורים הבאים: (1) 50% מהשכר הממוצע - בעד ילד שלפני יום א' בטבת שבאותה שנת לימודים (להלן - בסעיף זה היום הקובע) מלאו לו שלוש שנים וטרם מלאו לו שש שנים. (2) 25% מהשכר הממוצע - בעד ילד שלפני יום א' בטבת שביום הקובע מלאו לו שש שנים וטרם מלאו לו אחת עשרה שנים; (3) 20% מהשכר הממוצע - בעד ילד שביום הקובע מלאו לו אחת עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים. (ג) המוסד ישלם את מענק הלימודים בתחילת שנת לימודים פלונית, לבן העדה האתיופית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנת לימודים או בחודש ספטמבר שבתחילת אותה שנת לימודים, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית. (ד) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות הוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.". (ב) בסעיף 244 אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) מבוטח שהוא בן העדה האתיופית, כהגדרתו בחוק העדה האתיופית, אשר הגיע לגיל קצבת זקנה, ואין לו מקור הכנסה אחר, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בגובה שכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות הגדרת מקור הכנסה אחר לעניין סעיף קטן זה". 8. בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], בסעיף 9 בסופו יבוא: "בן העדה האתיופית (28) (א) הכנסה עד לסכום של 8,000 ש"ח מיגיעתו האישית של בן העדה האתיופית, כהגדרתו בחוק העדה האתיופית, התשס"א-2001. (ב) היתה ההכנסה מיגיעה אישית של בן העדה האתיופית כאמור, נמוכה מ- 8,000 ש"ח, תהיה פטורה ממס גם הכנסתו שלא מיגיעה אישית, עד לסכום כולל של 8,000 ש"ח". 9. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 - (א) אחרי סעיף 9 יבוא: "בן העדה האתיופית 9א. (א) בסעיף זה - "בן העדה האתיופית" - כהגדרתו בחוק העדה האתיופית, התשס"א-2001. (ב) בכפוף להוראות סעיף 9, בגין חייל משוחרר שהוא בן העדה האתיופית, תזקוף הקרן לזכות הפיקדון סכומים בשיעור של 150% מהסכומים הנקובים בסעיף 9 (א) (1), (2) ו- (3).". (ב) אחרי סעיף 10 יבוא: "מענק לבן העדה האתיופית 10א. בכפוף להוראות סעיף 10, בתוך חודשיים מיום שסיים חייל משוחרר בן העדה האתיופית, כהגדרתו בחוק העדה האתיופית, התשס"א-2001 את שירותו הסדיר, תשלם הקרן לחייל המשוחרר סכומים בשיעור של 150% מהסכומים הנקובים בסעיף 10(1), (2) ו- (3).". הצעות חוקהעליה האתיופית