הצעת חוק היועצים החינוכיים

הצעת חוק היועצים החינוכיים, התשס”א-2001

הייעוץ החינוכי הוא מקצוע אקדמי בין תחומי הנלמד לתואר שני באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה. בישראל מועסקים כיום למעלה מ- 3000 יועצים חינוכיים; רובם הגדול מועסק במשרד החינוך כמורים יועצים. עם זאת , המקצוע מתפתח ואנו עדים להעסקת יועצים חינוכיים גם במשרד העבודה , במוסדות להשכלה גבוהה , בבתי - חולים , בצה"ל ובמסגרות נוספות.
הייעוץ החינוכי נתפס היום כחלק בלתי נפרד מן השירותים החינוכיים במסגרות החינוכיות השונות הן בחינוך הרגיל והן בחינוך המיוחד, מן הגן ועד להשכלת מבוגרים, ועוסק בדאגה לרווחה הנפשית של הפרט במסגרת החינוכית הן על- ידי טיפול ישיר בפרט והן על - ידי ייעוץ למערכת, סיוע לתלמיד, למשפחתו ולסגל המוסד החינוכי ויצירת אקלים חינוכי המטפח את גהות הנפש ומאפשר את מיצוי הפוטנציאל של התלמידים והסגל. תפקידו של היעוץ החינוכי לטפל במכלול הבעיות המתעוררות בלימודיהם, בהתפתחותם ובחינוכם של תלמידים, לרבות טיפול בבעיות חברתיות ורגשיות האופייניות לגיל התלמידים ולצרכיהם המיוחדים כיחידים וכקבוצות, והכוונה לתנאים, למסגרות לימודיות וחברתיות, שיאפשרו לתלמיד למצות את יכולתו ולהתמודד עם קשיי הסתגלות, והכל מתוך ראיית טובת התלמיד, הכרת עצמו, יכולתו, נטיותיו ושאיפותיו כשיקולים בבחינת מסגרות לימודים ועבודה ותכנון עתיד התלמיד. כל זאת עושים היועצים החינוכיים מתוך שיתוף פעולה עם כלל הצוות במוסד החנוכי, עם גורמים טיפוליים בקהילה כגון השירות הפסיכולוגי ושירותי הרווחה וכמובן תוך שיתוף פעולה עם הורי התלמיד ותוך כיבוד זכויותיהם וחובותיהם כהורים.
מתן שירותי ייעוץ חינוכי מחייב הכשרה מתאימה ורמה מקצועית ואנושית גבוהה , ולכן יש חשיבות להבטיח שבמקצוע יעסקו רק אלה שהוכשרו והוסמכו לכך כדין .

מטרת החוק היא לעגן בצורה מחייבת בחקיקה ראשית את מעמדו של מקצוע הייעוץ החינוכי, העוסקים בו, דרכי הכשרתם, הסמכתם וסמכויותיהם. החוק המוצע יסדיר את העיסוק במקצוע ויבטיח ששירותי הייעוץ החינוכי יינתנו רק על - ידי אלה שהוכשרו והוסמכו לכך, ושהעוסקים במקצוע זה יעבדו לפי כללי אתיקה מקצועית נאותים.

מוצע כי העיסוק בייעוץ חינוכי ייעשה רק על ידי מי שהוא יועץ חינוכי לפי חוק זה. מעסיק לא יעסיק בייעוץ חינוכי מי שאינו יועץ חינוכי. כן מוצע לקבוע חיסיון מקצועי למידע המגיע ליועץ חינוכי ולהתיר גילוי המידע רק בנסיבות הקבועות בחוק.

רישוי יועצים חינוכיים יבוצע על ידי רישום בפנקס היועצים החינוכיים. הפנקס ינוהל על ידי ועדת רישום שתמונה על ידי שר החינוך. זכאי להירשם כיועץ חינוכי אזרח ישראלי או תושב ישראל, בעל תואר שני בייעוץ חינוכי, שסיים תקופת התמחות בת שנתיים או מי שהוא בעל כשירות אחרת שתיקבע בחוק. החלטות ועדת הרישום נתונות לביקורת בית המשפט המחוזי.

החוק קובע הקמתן של ועדת תלונות וועדת משמעת שיהיו אחראיות על נושאי השיפוט המשמעתי. כמו כן קבועות בחוק הגדרות לעבירות המשמעתיות, דרכי הטיפול בתלונות ובעבירות משמעת, הרכב הועדות, דרכי מינוין, סמכויותיהן, אופן פעולתן וצעדי הענישה בהם רשאיות הועדות לנקוט.
החלטת הועדות נתונה לביקורת בית המשפט המחוזי.

מוצע להקים מועצה של יועצים חינוכיים שתייעץ לשר במינוי חברי הועדות השונות, בהתקנת תקנות ובעניינים נוספים לפי הצורך. החוק קובע את סמכויות המועצה, משך תקופת כהונתם של חבריה ואת סדרי עבודתה.

כן מוצע לקבוע ענישה בגין הפרת הסעיפים האוסרים על עיסוק או העסקה בייעוץ חינוכי של מי שאינו יועץ חינוכי, של מי שהתחזה למומחה בייעוץ חינוכי ואינו כזה וכן בגין הפרת חובת הסודיות הקיימת ליועץ חינוכי.

מוצע להעניק סמכויות עזר לוועדות השונות על פי החוק, לצורך מילוי תפקידים על פי החוק המוצע. מוצע לתקן את פקודת הראיות כך שיוענק ליועץ החינוכי חיסיון מפני עדות בבית המשפט בדומה לחיסיון הקיים לפסיכולוג מומחה ולעובד סוציאלי.





הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באב התשס"א - 24.7.2001

פרק א': פרשנות     
1.      בחוק זה-     
     "המנהל" - המנהל הכללי של משרד החינוך;     
     "המועצה" - מועצת היועצים החינוכיים שמונתה לפי סעיף 53;     
     "יועץ חינוכי" - מי שכשיר להיות יועץ חינוכי לפי חוק זה והוא רשום בפנקס היועצים החינוכיים;     
     "מוסד חינוך"- כל מוסד שעוסקים בו בהוראה, חינוך או הכשרה של תלמידים;     
     "פנקס" - פנקס היועצים החינוכיים, כאמור בסעיף 15;     
     "עיסוק בייעוץ חינוכי" - עיסוק מקצועי, כמשלח יד, בסיוע, טיפול, ייעוץ, הכוונה והדרכה לתלמידים, למשפחתם, ולסגל החינוכי במוסדות החינוך בנושאים שונים ובבעיות בתחום הלימודי, ההתפחותי, החינוכי, החברתי והרגשי של התלמידים, הנעשים בדרך כלל בידי יועץ חינוכי ובשיטות מקצועיות הנהוגות ביעוץ חינוכי;     
     "תלמיד" - מי שלומד במוסד חינוך;     
     "השר" - שר החינוך או מי שהסמיך לעניין חוק זה.      
     פרק ב': העיסוק בייעוץ חינוכי     
2.      (א)     לא יעסוק אדם בייעוץ חינוכי אלא אם כן הוא יועץ חינוכי הרשום בפנקס.     
     (ב)     מי שרישומו בפנקס הותלה על פי הוראות חוק זה אינו רשאי לעסוק ביעוץ חינוכי בתקופת ההתליה.      
3.      לא יעסיק אדם בפעילות של ייעוץ חינוכי את מי שאינו רשאי לעסוק בכך בהתאם לאמור בסעיף 2.      
4.      לא ישתמש אדם בתואר יועץ חינוכי או בביטוי או קיצור המרמזים על היותו מוסמך, מסוגל או מוכן לעסוק ביעוץ חינוכי, אלא אם הוא יועץ חינוכי.      
5.      השר בהתייעצות במועצה, יקבע בתקנות סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיועץ חינוכי רשאי לעשות.      
6.     נועץ זכאי לקבל מיועץ חינוכי מידע הנוגע לאותו נועץ, למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של היועץ החינוכי.      
     לעניין סעיף זה-      
     (1)     "מידע" - לרבות מסמך המכיל ידיעה;     
     (2)     אין נפקא מינה אם המידע נוגע למי שבטיפולו של העוסק בייעוץ חינוכי או לאדם אחר.      
7.      (א)     מידע על אדם שהגיע ליועץ חינוכי במסגרת עיסוקו המקצועי או בעקבותיו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחד מאלה:     
          (1)     גילוי המידע דרוש לדעתו לשם טיפול באדם שעליו המידע או לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר;     
          (2)     קיימת חובה או רשות על פי דין לגלות את המידע;     
          (3)     האדם שעליו המידע, הסכים בכתב לגילוי, לאחר שהוסברה לו משמעות ההסכמה ולגבי קטין הוריו או אפוטרופסו הסכימו כאמור בכתב לגילוי המידע וכל עוד לא ביטלו את הסכמתם האמורה, זולת אם היועץ החינוכי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו אדם;     
          (4)     הגילוי נדרש על ידי ועדת התלונות וועדת המשמעת כמשמעותן בחוק זה;     
          (5)     בית המשפט התיר את גילוי המידע, אם נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.      
     (ב)     הוראות סעיף קטן (א) חלות גם על כל אדם שקיבל מידע לפי הסעיף הקטן האמור.      
8.     אחריותו הראשונית של יועץ חינוכי היא לתלמיד והוא יפעל על פי שיקולים הקשורים לטובת התלמיד ולמיצוי זכויותיו.      
9.     מוסד חינוכי לא יקבל החלטה בעניינו של תלמיד שהיא בתחומי טיפולו של יועץ חינוכי מבלי לקבל קודם חוות דעתו של היועץ החינוכי המטפל בתלמיד.      
10.      השר רשאי, לאחר התייעצות במועצה, לקבוע בתקנות -      
     (1)     ענפים בייעוץ החנוכי שיראו בהם מומחיות מוכרת;      
     (2)     תנאים לעניין הכשרה, בחינה, תואר ותעודה לצורך הכרה במומחיות מוכרת.      
11.      (א)     השר, לאחר שנועץ במועצה, יקבע בתקנות פעולות מסוימות שייוחדו לבעלי מומחיות מוכרת. אין בהוראה זו כדי למנוע ממתמחה לעסוק בפעולה כאמור בפיקוח בעל מומחיות מוכרת.     
     (ב)     יוחדה פעולה לבעלי מומחיות מוכרת, לא יעסוק בה יועץ חינוכי, אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות. אין בהוראה זו כדי למנוע ממתמחה לעסוק בפעולה כאמור בפיקוח בעל מומחיות מוכרת.      
12.      יוחדה פעולה לבעלי מומחיות מוכרת, לא ישתמש אדם בתואר של אותה מומחיות, אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות.      
13.     (א)     השר, אחרי התייעצות במועצה, יקבע בתקנות תנאים לענין הכשרה, בחינה, תואר ותעודה של מדריך מוסמך.      
     (ב)     לא יעסוק יועץ חינוכי בפעולות הדרכה, אלא אם הוא רשום בפנקס כמדריך מוסמך.      
     פרק ג': כשירות ורישום בפנקס     
14.     (א)      אזרח או תושב ישראל שנתקיימו בו אחד מאלה זכאי להיות יועץ חינוכי:     
          (1)     הוא בעל תואר "מוסמך" בייעוץ חינוכי או תואר גבוה ממנו שניתן מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, ועבר תקופת התמחות בת שנתיים בהדרכת מדריך מוסמך וקיבל ממנו אישור על התמחותו;      
          (2)     הוא בעל תואר מוסמך בייעוץ חינוכי שניתן מאת מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל וועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר שניתן כאמור בפיסקה (1), ועבר תקופת התמחות בת שנתיים בהדרכת מדריך מוסמך וקיבל ממנו אישור על התמחותו;      
          (3)     הוא בעל תעודת גמר שניתנה מאת מוסד מחץ לישראל המקנה לבעליה את הזכות לעבוד או להרשם כיועץ חינוכי באותה המדינה, והשר הכיר במוסד ובתעודה לאחר התייעצות עם המועצה;      
          (4)     בתכוף לפני תחילתו של חוק זה עסק ביעוץ חינוכי במוסד חינוך שהוכר לענין זה על ידי השר לאחר התייעצות במועצה, והורשה לעסוק ביעוץ חינוכי באופן קבוע מטעם משרד החינוך;     
          (5)     בתכוף לפני תחילתו של חוק זה עסק ביעוץ חינוכי לפחות 7 שנים, תחת פיקוח והדרכה, במוסד חינוך שהוכר לענין זה על ידי השר לאחר התייעצות במועצה.     
     (ב)     לענין סעיפים קטנים (א)(2) ו - (3) רשאי השר להכיר במוסד לימודים, תוך הבחנה בין סוגי תעודות הניתנות על ידי אותו מוסד או בין תארים, תכניות לימודים שונות או מסלולי לימודים שונים באותו מוסד.      
15.     (א)     מי שכשיר להיות יועץ חינוכי זכאי להירשם בפנקס היועצים החינוכיים לפי חוק זה.      
     (ב)     השר יקבע כללים בדבר דרכי הרישום בפנקס לרבות רישום מומחיות מוכרת ומדריכים מוסמכים, פרטי הרישום בו, הפרטים שעל המבקש להגיש, פרטי טופס הבקשה לרישום ואופן הגשתה.      
     (ד)     רישום בפנקס יבוצע בתוך שלושים יום; כל הרשום בפנקס חייב להודיע על כל שינוי בפרטי הרישום תוך שלושים ימים מיום השינוי; יועץ חינוכי או מעבידו חייבים למסור למנהל הפנקס, לפי דרישתו, כל ידיעה הנוגעת לענין הרישום בפנקס.      
     (ה)     הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור.      
16.      (א)     השר ימנה ועדת רישום בת חמישה חברים. הודעה על מינוי הועדה ומענה יפורסמו ברשומות.      
     (ב)     חברי הועדה יהיו -      
          (1)     עובד משרד החינוך, בעל השכלה אקדמית, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה ומנהל פנקס היועצים החינוכיים;     
          (2)     שלושה יועצים חינוכיים שהם מדריכים מוסמכים מתוך רשימה שהגישה לו המועצה, לאחר שהתייעצה באגודת היועצים החינוכיים בישראל;     
          (3)     יועץ חינוכי מתוך סגל ההוראה בייעוץ חינוכי במוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח - 1958;     
     (ג)     חברי הועדה האמורים בסעיפים ב(2) ו- (3) יתמנו לשלוש שנים ומותר לחזור למנותם עוד פעם אחת.      
     (ד)     ועדת הרישום רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה הרשאיות להחליט במקום הועדה בכל ענין זולת עיון חוזר לפי סעיף 19.      
     (ה)     השר ימנה את ועדת הרישום הראשונה שתפעל קודם לתחילת הרישום בפנקס. חברי ועדת הרישום הראשונה ימלאו אחר דרישות הרישום המזכות בתואר יועץ חינוכי והם יכהנו משך שנה אחת.      
17.     (א)     תוקם ועדת בחינות שחבריה:     
          (1)     מנהל השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך או מי שהוסמך מטעמו;     
          (2)     חבר סגל ההוראה בייעוץ חינוכי באחד המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, שייבחר על ידי פורום ראשי המגמות המוכרות לייעוץ חינוכי בארץ;     
          (3)     יועץ חינוכי שבחרה המועצה, לאחר התייעצות באגודת היועצים החינוכיים בישראל.      
     (ב)     השר, בהיוועצות במועצה, יקבע בתקנות את נושאי הבחינות וסדריהן.      
18.     (א)     מצאה ועדת הרישום כי התקיימה במבקש הרישום הוראה מהוראות סעיף 14, תרשמו בפנקס.      
     (ב)     על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית וועדת הרישום שלא לרשום את המבקש בפנקס אם מצאה אחד מאלה:      
          (1)     מבקש הרישום הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לעסוק בייעוץ חינוכי וטרם עברו עשר שנים מיום שסיים לרצות את עונשו או אף אם עברו עשר שנים כאמור - אם קיימות נסיבות מיוחדות שלפיהן אין לרשמו בפנקס.     
          (2)     קיימות נסיבות אחרות לפיהן אין מבקש הרישום מסוגל או ראוי לעסוק בייעוץ חינוכי.      
     (ג)     נרשם אדם בפנקס תוך מסירת נתונים כוזבים או תוך הסתרת עובדות, אשר אילו היו ידועות לוועדת הרישום קיים יסוד סביר להניח כי לא הייתה רושמת אותו בפנקס, רשאית היא למחוק את רישומו.     
     (ד)     לא תסרב וועדת הרישום לרשום מבקש בפנקס, לא תמחק רשום מן הפנקס, אלא לאחר שנתנה למבקש הרישום או למי שרשום בפנקס, לפי הענין, הזדמנות לטעון טענותיו.      
     (ה)     וועדת הרישום תודיע למבקש הרישום או למי שרישומו נמחק את החלטתה ונימוקיה.      
19.     מבקש שבקשתו נדחתה לפי סעיף 18 רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתוך שלושים יום מיום קבלת הודעת הדחייה. ועדת הרישום תדון בבקשה לעיון חוזר בתוך שלושים יום מיום קבלתה.      
20.     (א)     מבקש רישום רשאי לערער לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת ועדת הרישום:     
          (1)     על החלטת ועדת הרישום לדחות את בקשתו;     
          (2)     על החלטת ועדת הרישום בבקשתו לעיון חוזר.     
     (ב)     מי שרישומו נמחק מן הפנקס רשאי לערער לבית המשפט המחוזי על החלטות ועדת הרישום למחקו מן הפנקס.     
     (ג)     ערעור על החלטת ועדת הרישום יוגש בתוך 45 ימים מיום שהומצאה למבקש הרישום או למי שנמחק מן הפנקס ההחלטה נשוא הערעור.      
21.     (א)     ועדת הרישום רשאית לתת היתר זמני לעסוק בייעוץ חינוכי, לרבות במומחיות מוכרת, למי שאיננו אזרח או תושב ישראל, בלי שיירשם בפנקס, בהתקיים אחד מאלה:     
          (1)     הוא מוזמן לישראל למילוי תפקיד מסוים בייעוץ חינוכי - בהגבלה לאותו התפקיד;     
          (2)     אם הוא בעל רישיון לישיבת ביקור בישראל - למשך התקופה האמורה באשרת הישיבה.     
     (ב)     ועדת הרישום רשאית, מטעמים שירשמו, להגביל או להתנות בתנאים מתן היתר זמני.      
     (ג)     לא יינתן היתר זמני אלא למי שממלא אחרי ההוראות והתנאים הנדרשים לרישום בפנקס, והוא חייב במתן הודעה כאמור בסעיף 15, בשינויים המחויבים.      
          פרק ד': פסילה מטעמי בריאות      
22.     היה לוועדת הרישום חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהם להתייצב לפני וועדת רפואית כאמור בסעיף 23 לשם בדיקת כושרם הגופני או הנפשי, במקום ובמועד שתקבע הוועדה הרפואית.      
23.     (א)     השר ימנה לענין פרק זה ועדה רפואית של שלושה רופאים או רופאים פסיכיאטרים (להלן - ועדה רפואית), לפי עניין: מינוי ועדה רפואית יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.     
     (ב)     הוועדה הרפואית תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, כשהם מנומקים, לוועדת הרישום.      
24.     (א)     סירב מבקש הרישום לדרישת וועדת הרישום לפי סעיף 17, לא ירשם בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.      
     (ב)     הרישום בפנקס יהיה פטור מחובת ההתייצבות לפני וועדה רפואית אם הודיעה בכתב וועדת הרישום כי הוא מבקש למחוק את שמו מהפנקס; עשה כן - ימחק שמו מהפנקס.      
25.     הוועדה הרפואית לא תקבע מועד להתייצבות לפניה אלא בתום 30 ימים מהיום שבו נמסרה למבקש הרישום או לרשום בפנקס הודעה על דרישת הרשם לפי סעיף 17.      
26.     וועדת רישום רשאית להתלות את רישומו של מי שרשום בפנקס, שנדרש להתייצב לפני וועדה רפואית ולא התייצב במועד ובמקום שנקבעו, עד שייבדק.     
27.     (א)     נוכחה וועדת הרישום כי מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס, גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים לפי פרק זה, רשאית היא להתלות את רישומו עד למתן ההחלטה הסופית אך לא יותר משלושה חודשים, ובלבד שתעביר, בסמוך למתן החלטתו, את העניין לטיפולה של הוועדה הרפואית.     
     (ב)     לא סיימה הוועדה הרפואית את ההליכים עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), רשאית וועדת הרישום, בהסכמת הוועדה הרפואית, להאריך את תקופת ההתליה עד שלושה חודשים נוספים.     
     (ג)     לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאית וועדת הרישום, בהסכמת הוועדה הרפואית, ואם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, לחזור ולהאריכה לתקופה אחת נוספת עד שלושה חודשים.      
28.     היה לוועדה רפואית יסוד להניח שמידע או שמסמך העשוי להעיד על מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס או של מבקש רישום נמצאים בידי מוסד רפואי, רופא, או אדם אחר, רשאית היא, על אף האמור בכל דין, לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה, ומשדרשה כאמור - ימסור בעל המידע את המסמך או המידע.      
29.     מי שהגיעה אליו, על פי פרק זה, ידיעה בדבר מחלה מסוכנת, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מאלה -      
     (1)     במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות פרק זה;     
     (2)     אם הורשה לכך על ידי בית המשפט.     
30.     קבעה הוועדה הרפואית כי מבקש רישום או מי שרשום בפנקס אינו מסוגל לעסוק בייעוץ חינוכי מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק ביעוץ חינוכי בהגבלות מסויימות, והכל לחלוטין או לשעה, רשאית וועדת הרישום לסרב לרשמו בפנקס, למחוק את שמו מהפנקס או לרשום בפנקס הגבלות על עיסוקו כיועץ חינוכי או להתלות את רישומו בפנקס, הכל לפי החלטת הוועדה הרפואית.      
31.     (א)     הרואה בעצמו נפגע מהחלטות וועדת הרישום או הוועדה הרפואית לפי פרק זה רשאי לערער על כך לפני בית המשפט המחוזי תוך 60 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.     
     (ב)     ההחלטה שעליה הוגש הערעור תיכנס לתוקפה מיד, ולא יהא בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצועה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.      
פרק ה': שפיטה משמעתית     
32.     יועץ חינוכי שעשה אחת האלה עבר עבירת משמעת:     
     (1)     התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;     
     (2)     השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;     
     (3)     התרשל במילוי תפקידו;     
     (4)     הפר הוראה מהוראות חוק זה או תקנה לפיו;     
     (5)     הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בייעוץ חינוכי.      
33.     ענישה או זיכוי בפלילים של יועץ חינוכי אינם מונעים העמדתו לדין משמעתי בשל אותו מעשה או מחדל, וענישה או זיכוי משמעתיים של יועץ חינוכי לפי חוק זה אין בהם כדי למנוע העמדתו לדין פלילי.      
34.     (א)     השר ימנה ועדת תלונות בת שלושה חברים. חברי ועדת התלונות יהיו -      
          (1)     יועץ חינוכי נציג המועצה;     
          (2)     שני עובדי משרד החינוך שאחד מהם חבר בלשכת עורכי הדין והוא יהיה התובע מטעם הועדה (להלן- התובע).      
     (ב)     חברי ועדת התלונות וממלאי מקומם ימונו לתקופה של חמש שנים ומותר לחזור ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת. הודעה בדבר מינויים של חברי ועדת התלונות תפורסם ברשומות. סיומה של תקופת כהונה אין בה כדי למנוע מחבר הועדה לסיים הטיפול בעניין שהחל לדון בו.      
35.     (א)     היה לועדת התלונות חשד סביר כי יועץ חינוכי עבר עבירת משמעת, תטיל על אחד מחבריה לחקור בענין.      
     (ב)     לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לחוקר הסמכויות לפי לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול בשינויים המחוייבים על חקירה שעשה חוקר כאמור.     
     (ג)     בהתאם לתוצאות החקירה תחליט ועדת התלונות אם להביא את היועץ החינוכי בפני ועדת המשמעת. קובלנה על עבירת משמעת תוגש בידי תובע.      
36.     (א)     מחיקתו או התלייתו של יועץ חינוכי מהרישום בפנקס אין בה כדי למנוע מתובע להגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת ובלבד שקובלנה כאמור תוגש בתוך 12 חודשים מיום המחיקה או ההתליה.      
     (ב)     האמור בסעיף קטן (א) יחול בשינויים המחוייבים על יועץ חינוכי שנרשמה לגביו הגבלה בפנקס.      
37.     (א)     השר ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן - ועדת המשמעת).     
     (ב)     חברי ועדת המשמעת יהיו:     
          (1)     מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שהציע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;     
          (2)     שני יועצים חינוכיים בעלי ותק של עשר שנים שמינה השר, אחד מהם מתוך רשימה שהגישה לו המועצה. לא הגישה המועצה רשימה כאמור בתוך 45 ימים מיום דרישת השר - שני יועצים חינוכיים כאמור שיקבע השר.      
     (ג)     חברי ועדת המשמעת וממלאי מקומם ימונו לתקופה של חמש שנים ומותר לחזור ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת. הודעה בדבר מינויים של חברי ועדת התלונות תפורסם ברשומות. סיומה של תקופת כהונה אין בה כדי למנוע מחבר הועדה לסיים הטיפול בעניין שהחל לדון בו.      
38.      במילוי תפקידו אין על חבר וועדת המשמעת מרות זולת מרותו של הדין.      
39.     וועדת המשמעת לא תדון בהרכב של פחות משני חברים ובהם היושב ראש.      
40.     (א)     היה לוועדת התלונות חשד סביר שיועץ חינוכי עבר עבירת משמעת או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל מעשה או מחדל כמתואר בסעיף 32, רשאית היא, תוך התחשבות בסיבתה וחומרתה של העבירה ובאישור המנהל, להשעות את היועץ החינוכי מעיסוקו לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.      
     (ב)     על החלטת הועדה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי יועץ חינוכי לערער בתוך חמישה עשר יום מיום קבלת ההודעה על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום העיסוק של היועץ החינוכי.      
41.     בית המשפט המחוזי רשאי לבקשת המנהל ולאחר ששמע את היועץ החינוכי, להאריך את תקופת ההשעיה עד לסיום הדיון המשמעתי או ההליכים הפליליים, באין עוד ערעור עליהם.      
42.     ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.      
43.     (א)     דיון משמעתי יתנהל בפני התובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (להלן - נקבל), אך רשאית הועדה לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם סניגורו מתייצב במקומו או אם נעדר הנאשם מישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בעניין שלא בפניו.      
     (ב)     ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות נוכחותו של אדם אחר מאלה האמורים בסעיף קטן (א), בדיון, כולו או חלקו.      
44.     ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בחוק זה או בתקנות שהתקין שר המשפטים לענין זה.      
45.     (א)     מצאה וועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה (להלן - אמצעי משמעת):      
          (1)     התראה;     
          (2)     נזיפה;     
          (3)     קנס עד 5,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי בצו לשנות את הסכום האמור לפי שינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, בדרך הקבועה בסעיף 64 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין);     
          (4)     התניית הרישום בפנקס לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, כולל תקופת השעיה לפי סעיפים 40 ו- 41 אם היתה כזו;     
          (5)     מחיקת הרישום מן הפנקס.      
     (ב)     נמחק שמו של יועץ חינוכי מן הפנקס לפי סעיף זה, לא תידון בקשתו לרישום מחדש אלא לאחר שחלפו שבע שנים מיום מתן ההחלטה בדבר המחיקה ולאחר שהוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את חידוש הרישום. חידוש רישום טעון את אישורה של ועדת המשמעת.      
     (ג)     נמחק שם היועץ החינוכי על פי בקשתו, רשאית ועדת המשמעת לקבוע כי יראו את המחיקה כאילו נעשתה לפי סעיף זה.      
46.     (א)     ועדת המשמעת רשאית לנקוט נגד נקבל באמצעי משמעת על תנאי.      
     (ב)     נקטה ועדת המשמעת באמצעי משמעת על תנאי תקבע תקופה שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים, במהלכה תגרור עבירת משמעת נוספת של הנקבל הפעלת אמצעי המשמעת נגדו (להלן - תקופת התנאי). כן תקבע ועדת המשמעת בהחלטתה רשימת עבירות משמעת בגינן יופעל אמצעי המשמעת נגד הנקבל.      
     (ג)     תקופת התנאי תחל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר הנקיטה באמצעי משמעת על תנאי, אלא אם קבעה ועדת המשמעת מועד תחילה אחר בהחלטתה.      
     (ד)     נקטה ועדת המשמעת אמצעי משמעת נגד נקבל בגין עבירה נוספת, לא תנקוט נגד הנקבל באמצעי משמעת על תנאי.      
     (ה)     החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל באמצעי משמעת בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ד), תורה על הפעלת אמצעי המשמעת על תנאי ואולם רשאית ועדת המשמעת להאריך את משך תקופת התנאי הראשונה לתקופה שלא תעלה על שנתיים. תחילתה של תקופת התנאי הנוספת ביום סיומה של תקופת התנאי הראשונה או ביום מתן החלטת ועדת המשמעת, המאוחר מבינהם.      
47.      תובע ונקבל רשאים, תוך 45 ימים ולאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום העיסוק של היועץ החינוכי. אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט המחוזי אחרת.      
48.     (א)     ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה, כולה או מקצתה, עם או בלי פרסום שמו של הנקבל, בדרך ובמקום שתקבע.      
     (ב)     בכל מקרה שהואשם יועץ חינוכי בעקבות תלונה, תודיע ועדת התלונות למתלונן מה החליטה ועדת המשמעת.      
     (ג)     על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאי יועץ חינוכי לערער לבית המשפט המחוזי כאמור בסעיף 47 לחוק זה.      
49.     (א)     ועדת המשמעת רשאית, לבקשת תובע, להורות על התליית רישומו של נקבל בפנקס עד למתן החלטה סופית בהליכים המתנהלים נגדו בועדת המשמעת או בבית המשפט.      
     (ב)     על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (א) רשאי נקבל לערער לבית המשפט כאמור בסעיף 47 לחוק זה.      
50.     (א)     דיון לפי פרק זה אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בגין אותו מעשה או מחדל.      
     (ב)     אין בהליך פלילי או בתוצאותיו כדי למנוע נקיטה של ועדת המשמעת באמצעי משמעת כנגד נקבל, בשל אותו מעשה או מחדל בגינם הואשם בפלילים ואולם רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בפלילים.      
51.     (א)     דיון משמעתי לפי פרק זה אין בו כדי למנוע העמדתו של נקבל לדין משמעתי בגין אותו מעשה או מחדל מכוח חיקוק אחר.      
     (ב)     העמדתו של נקבל לדין משמעתי לפי חיקוק אחר אין בה כדי למנוע העמדתו לדין משמעתי בגין אותו מעשה או מחדל לפי חוק זה.     
     (ג)     על אף האמור בסעיף זה לא יחוייב נקבל בקנס יותר מפעם אחת בגין מעשה או מחדל שביצע.      
52.     ממצאים ומסקנות של פסק דין חלוט בהליך פלילי, המרשיע את הנקבל, יהיו קבילים כראיה לכאורה ויחולו עליהם הוראות סימן ו' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 בשינויים המחוייבים.      
פרק ו': מועצת היועצים החינוכיים     
53.     השר ימנה מועצת יועצים חינוכיים, אשר תמנה 33 חברים וזה הרכבה:     
     (1)     השר או מי שהוא מינה לכך, והוא יהיה יושב ראש המועצה;     
     (2)     שבעה חברים נציגי המחלקות להכשרת יועצים חינוכיים במוסדות להשכלה גבוהה שקיבלו הכרה או היתר מהמועצה להשכלה גבוהה;     
     (3)     שלושה יועצים חינוכיים נציגי משרד החינוך, מהשירות הפסיכולוגי - ייעוצי;     
     (4)     שני נציגים של משרד העבודה והרווחה העוסקים ביעוץ חינוכי;     
     (5)     נציג משרד הביטחון או צבא ההגנה לישראל;     
     (6)     נציג נציבות שירות המדינה;     
     (7)     שלושה נציגי ציבור שיקבע השר;     
     (8)     שני נציגים של ארגוני המורים;     
     (9)     שני נציגים של מועצת התלמידים הארצית;     
     (10)     נציג ועד ההורים הארצי;     
     (11)     סטודנט הלומד בישראל לתואר שני בייעוץ חינוכי מתוך רשימה שתגיש התאחדות הסטודנטים הארצית;     
     (12)     שישה יועצים חינוכיים נציגי אגודת היועצים החינוכיים;     
     (13)     עובד האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך;     
     (14)     נציג המחלקה ליעוץ מבוגרים באוניברסיטה העברית בירושלים.      
54.     המועצה -     
     (1)     תייעץ לשר בעניינים שעליהם עליו להיוועץ במועצה לפי חוק זה ובעניינים אחרים הנוגעים לעיסוק ביעוץ החינוכי בישראל;     
     (2)     תגיש לשר רשימות מועמדים לחברות בוועדות הרישום ובוועדת המשמעת;     
     (3)     תבחר את חברי ועדת הבחינות ונציגי המועצה בוועדת התלונות.      
55.     חבר המועצה יכהן שלוש שנים ומותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת; נתפנה מקומו של חבר מועצה ימונה חבר אחר במקומו והוא יכהן עד תום תקופת כהונתו המקורית של קודמו.      
56.     (א)     המועצה רשאית -      
          (1)     למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לעניינים מסוימים ולקבוע להן סמכויות ותפקידים.      
          (2)     לאצול לוועדות האמורות מסמכויותיה.      
     (ב)     על פי המלצת המועצה רשאי השר למנות אדם שאינו חבר במועצה ליתן חוות דעת מייעצת בדיוני הוועדה.      
57.     המועצה או ועדה מועדותיה רשאיות להזמין את יושב ראש ועדת הרישום ליתן חוות דעת מייעצת בישיבה שבה נדון נושא בתחום תפקידו ורשאי הוא לפי הוראות השר להשתתף כיועץ בכל ישיבה של המועצה או של ועדה מועדותיה.      
58.     המועצה וכל ועדה שמינתה רשאית לקבוע במליאתה את סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק או בתקנות.      
59.     (א)     העושה אחת מאלה - דינו שנה מאסר או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:     
          (1)     עובר על הוראות סעיפים 2, 3, 4, או 7;     
          (2)     עוסק בייעוץ חינוכי בנגוד לאיסור או להגבלה שהוטלו עליו בתוקף הוראות חוק זה או בתקופה שהוא מושעה מכוחו.      
     (ב)     העובר על הוראות סעיפים 11, 12, או 13(ב) - דינו מאסר שישה חודשים או קנס של 5,000 שקלים חדשים.     
     (ג)     העובר על הוראה מהוראות התקנות שלפי חוק זה, דינו כאמור בתקנות ובלבד שהעונש לא יעלה על הקבוע בסעיף קטן (ב).      
60.     (א)     ועדת הרישום, ועדת התלונות וועדת המשמעת לפי חוק זה רשאיות, אם הדבר דרוש למילוי תפקידן:     
          (1)     להזמין אדם לבוא לפניהן להעיד או להציג דבר;     
          (2)     לחייב עד להעיד בהתאם להוראות החלות בבית משפט;     
          (3)     לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה ליתן צו לשם גביית עדות לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;     
          (4)     לפסוק דמי נסיעה, לינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה, כמו עד שהוזמן להעיד בבית המשפט.      
     (ב)     סירב אדם להיענות לדרישת ועדה ללא הצדק המניח את דעת הועדה, רשאי בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה לכפות על פי בקשת יושב ראש הועדה, את הציות להוראות הוועדה בדרך של מאסר שלא יעלה על חודש או הטלת קנס שלא יעלה על האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין.      
     (ג)     שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, יקבע סדרי דין לעניין סעיף זה.      
61.     (א)     התפטרות של חבר המועצה או של חבר ועדה מן הועדות האמורות בסעיפים 34 או 37, תהיה בכתב לשר. ההתפטרות תכנס לתוקפה תוך חמישה עשר ימים מיום מסירתה.      
     (ב)     השר רשאי להעביר מכהונתו חבר המועצה או חבר אחת הוועדות כאמור בסעיף קטן (א) אם -      
          (1)     ניטל ממנו הכושר הגופני או הנפשי או נבצר ממנו מסיבה אחרת דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידיו;     
          (2)     הוא הורשע בעביה פלילית אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להוסיף ולשמש בתפקידו;     
          (3)     הוא פשט את הרגל או נתמנה לנכסיו כונס מטעם בית המשפט;     
          (4)     הוא עזב את הארץ לצמיתות;     
          (5)     הוא נעדר ברציפות ללא סיבה סבירה מישיבות המועצה מספר פעמים שקבעה אותו המועצה מראש לענין זה או משלוש ישיבות של ועדה, ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.     
     (ג)     חבר ועדה שהתקיימו לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) יקבל בדואר רשום הודעה בכתב ובה פירוט הישיבות מהן נעדר ונוסחו המלא של סעיף זה; היה חבר המועצה נציג של גוף יישלח העתק ההודעה גם לגוף אותו מייצג החבר.      
     (ד)     השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו על פי בקשת הגוף שהחבר מייצגו.      
     (ה)     בכל מקרה מן המקרים המנויים בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ב) לא יעביר השר מכהונתו חבר מועצה או חבר ועדה בלי שנועץ בגוף שהחבר מייצגו.      
     (ו)     חבר מועצה או ועדה כאמור בסעיף קטן (א) המכהן כנציגו של משרד או גוף אחר שלא מתקיימים בו יותר התנאים בשלם מונה לכהונתו, רשאי השר להעבירו מכהונתו כחבר המועצה או הועדה ולמנות במקומו נציג אחר של אותתו משרד או גוף, לפי הענין.      
62.     (א)     השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות קביעת אגרות בעד רישום או עיון בפנקס, היתרים ובחינות.      
     (ב)     תקנות לפי חוק זה וכן קביעת אגרות לפי סעיף קטן (א) טעונות התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.      
63.     בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 אחרי סעיף 50א יבוא:     
     "עדות יועץ חינוכי     50ב.     (א)     יועץ חינוכי כהגדרתו בחוק היועצים החינוכיים, התשס"א-2001, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך כדי עיסוקו כיועץ חינוכי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים ליועץ חינוכי מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית הצדק, עדיף על הענין שיש לא לגלותה.      
               (ב)     הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד לשמש כיועץ חינוכי.      
               (ג)     נטען חיסיון לפי סעיף זה, יתקיים הדיון בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות."      
64.     (א)     תחילתו של חוק זה בתום ___ חודשים מיום פרסומו*.     
     (ב)     מי שבתכוף לפני תחילתו של חוק זה עסק ביעוץ חינוכי, תחת פיקוח והדרכה, במוסד חינוך שהוכר לענין זה על ידי השר לאחר התייעצות במועצה, יוכל להמשיך ולעסוק ביעוץ חינוכי גם ללא רישום בפנקס, במשך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.     






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חינוך לכל

  2. החזר אגרת חינוך

  3. יום חינוך מוגבר

  4. חינוך ואהבת ילדים

  5. תקנות החינוך, 1933

  6. תקנות החינוך, 1934

  7. מאבחני ליקויי למידה

  8. שוויון תקציב בחינוך

  9. חינוך חינם למבוגרים

  10. עורך דין בנושא חינוך

  11. עדיפות לאומית בחינוך

  12. חינוך להכרת האמנויות

  13. חובת חינוך לדמוקרטיה

  14. הצעת חוק חינוך משולב

  15. חינוך חובה לגילאי 4-3

  16. הצעת חוק תקציב החינוך

  17. חוב בגין שירותי חינוך

  18. שכר עובדי חינוך משלים

  19. גמול ניהול משרד החינוך

  20. ניכוי הוצאות חינוך ילדים

  21. חיבור מוסדות חינוך לחשמל

  22. תאונה בשיעור חינוך גופני

  23. ענישה חינוכית - הצעת חוק

  24. תעודת הוראה בחינוך גופני

  25. מוסדות להכשרת עובדי חינוך

  26. הצעת חוק היועצים החינוכיים

  27. הצעת חוק יסוד הזכות לחינוך

  28. חינוך מיוחד בשירות הציבורי

  29. חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988

  30. חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953

  31. הצעת חוק שירותי חינוך לילדים

  32. עדיפות לאומית בחינוך בפריפריה

  33. מס חב"ר - חינוך, בריאות, רווחה

  34. ייחוד כספי הקצבות למטרות חינוך

  35. סלילת כבישי גישה למוסדות חינוך

  36. אישור שקילות לתואר משרד החינוך

  37. ייצוג מול משרד החינוך - עורך דין

  38. נציג בתחום החינוך בוועדת שחרורים

  39. המכון הלאומי להערכת הישגים בחינוך

  40. הצעת חוק יסוד הזדמנויות שוות בחינוך

  41. תלמידים עם ליקויי למידה בחינוך הרגיל

  42. טיפול בתלונה של עובד חינוך שפגע בילד

  43. פקודת החינוך (נוסח חדש), תשל"ח-1978

  44. תקנות חינוך ממלכתי (העברה), תשי''ט-1959

  45. חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א-2001

  46. מוסד חינוכי מוכר לא רשמי - זכויות עובדים

  47. תקנות חינוך ממלכתי (שם מוסד), תשכ''א-1961

  48. העברת ילד לחינוך מיוחד למרות התנגדות ההורים

  49. תקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), תשי''ז-1956

  50. חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997

  51. שילוב ילדים שלומדים בחינוך מיוחד בתנועות נוער

  52. תקנות חינוך ממלכתי (פתיחת מוסדות), תשי''ד-1953

  53. חופש התארגנות פוליטית במוסדות חינוך על תיכוניים

  54. תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי''ג-1953

  55. חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008

  56. הודעה בדבר אישור דרגות שכר לימוד לפי תקנות החינוך

  57. צו חינוך מיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים), התש"ן-1990

  58. תקנות לימוד-חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי''ט-1959

  59. חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א-2001

  60. צו חינוך ממלכתי (בתי-מדרש למורים ולגננות), תשי"ח-1958

  61. תקנות לימוד-חובה וחינוך ממלכתי (רישום נוסף), תשל''ח-1978

  62. תקנות חינוך ממלכתי (המועצה לחינוך ממלכתי-דתי), תשי''ג-1953

  63. תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש''ע-2010

  64. תקנות חינוך ממלכתי (תכנית השלמה ותכנית נוספת), תשי''ד-1953

  65. צו לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי), תשל"ח-1978

  66. תקנות חינוך ממלכתי (מועצה מייעצת לחינוך הערבי), התשנ''ו-1996

  67. תקנות יום חינוך ארוך (מספר שעות יום חינוך ארוך), התש''ן-1990

  68. תקנות לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי) תשל''ח-1978

  69. תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך), התשס''ה-2004

  70. תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (בקשה לרישיון) התשס''ט-2009

  71. תקנות הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך) (כשירות), התשס''ג-2003

  72. תקנות לימוד חובה (היטל חינוך על יסודי לעובד במשק בית), תשל''ט-1978

  73. תקנות לימוד חובה (תשלום היטל חינוך בעד חייל בשירות קבע), תשל''ט-1978

  74. תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת), התשס''ה-2005

  75. תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (הכרה במוסד חינוך חרדי) התשס''ט-2009

  76. תקנות חינוך ממלכתי (כללים ותנאים להנהגת שבוע לימודים מקוצר), התשס''ה-2004

  77. חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס-2000

  78. תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ויחודיים (סדרי הדין בוועדת ערר - הכרה) התשס''ט-2009

  79. תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (סדרי הדין בוועדת ערר – רישיון), התשס''ט-2009

  80. תקנות לימוד חובה (כללים להרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים), התשס''ה-2004

  81. תקנות חינוך מיוחד (רישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד בלא ועדת השמה), התשס''ו-2005

  82. צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשס"ט-התש"ע), התשס"ט-2009

  83. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון