הצעת חוק הטרדה מאיימת, התשס”א-2001 חוק זה הוא פרי יוזמה של ארגון נעמת ונוסח על ידי הצוות המשפטי של הארגון. "הטרדה מאיימת" היא ביטוי המציין, ברוב המקרים, מרדף חסר מעצורים של הגבר אחר בת זוגו בעבר או בהווה; הנסיון המצטבר בטיפול במקרים של אלימות, מעיד כי קיים חשש שללא התערבות נמרצת של החוק עשויה הטרדה מאיימת להסתיים ברצח. ההטרדה המאיימת מורכבת מסדרה של מעשים שכל אחד מהם בנפרד נראה, לכאורה, בלתי מאיים; רק ראייה כוללת של כל סדרת המעשים משקפת את חומרת העברה; חקיקת החוק נדרשת הן לצורך הגברת המודעות לגודל הסכנה והן לצורך ריכוז והחמרת הטיפול במקרים אלה. נוכחותו המתמשכת של המטריד, כצל המלווה את המוטרדת בכל אשר תפנה, היא אשר יוצרת את האיום המשתמע והחשש מפני פגיעה. התנהגותו של המטריד המאיים מאופיינת, בין היתר, בהפרות חוזרות של צווים שיפוטיים שנועדו להגן על המוטרדת מפניו; הפרת צו בנסיבות אלה יש בה כדי להעיד על אובדן ההרתעה שבחוק ולפיכך מוצע להחמיר בענישה, אם בוצעה עבירת ההטרדה המאיימת תוך הפרת צו שיפוטי. מהנסיון המצטבר בנעמת בטיפול במקרים של הטרדה מאיימת עולה הצורך בריכוז הטיפול המשטרתי בכל סדרת התלונות המוגשת כנגד אותו מטריד, בנקיטה מהירה של הליכים פליליים ובקביעת חזקת מסוכנות כדוגמת זו הקיימת בחוק המעצרים לגבי עבירות של אלימות במשפחה. כחלק מההליך הפלילי או במסגרת הליך אזרחי נפרד, ניתן יהיה להוציא כנגד המטריד צו איסור הטרדה מאיימת; הצו דומה במהותו לצו ההגנה הקבוע בחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991 המוצא כנגד מי שאינו מאפשר לנפגע או לאדם אחר הקרוב לו לנהל באופן סביר ותקין את חייו. בשונה מצו הגנה, צו איסור הטרדה מאיימת יכול שינתן לתקופה משמעותית של שנתיים, עם אפשרות להארכתו, וכן יכול שיוצא על ידי "אדם אחר" לרבות מעבידה של הנפגעת, אשר יהיה מוכן לפעול להגנתו. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בטבת התשס"א - 1.1.2001 חוק זה מטרתו למנוע ולאסור סדרה של מעשים ודפוסי התנהגות העולים לכדי הטרדה ואיום על הזולת; תכלית החוק להפסיק התנהגות המפריעה לחיי הנפגע ולמנוע הסלמתה של התנהגות כזו לכדי אלימות. בחוק זה - "סדרה של מעשים" - יותר ממעשה אחד, שבהצטרפם יוצרים הטרדה מאיימת, לרבות מעקב, התקשרות, איום מילולי או כתוב או איום במשתמע בהתנהגות; "נפגע" - מי שמשמש יעד להטרדה מאיימת, אף אם בפועל נעשו הפעולות כלפי אדם אחר; "אדם אחר" - בן משפחה וכל אדם אחר שהנפגע מכיר בהכרות אישית; "בן משפחה" - כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991; "התקשרות" - לרבות טלפון, טלפון סלולרי, מחשב, וידאו, מכשיר פקסימליה, זימונית, וכל העברה אחרת של מסרים בין אם במפורש ובין אם במשתמע; "בית משפט" - בית משפט שלום או בית משפט למשפחה או בית משפט מחוזי לפי העניין. בחוק העונשין, התשל"ז-1977, אחרי סעיף 192 יבוא: "הטרדה מאיימת 192א. (1) (א) המבצע סדרה של מעשים המופנים כלפי נפגע וידע או שהיה עליו לדעת, כי יש במעשים אלו כדי לגרום לנפגע חשש מפני פגיעה שלא כדין בחירות, בגוף, בחיים, ברכוש, בפרנסה, בשם הטוב, או בצנעת הפרט שלו או של אדם אחר, דינו - מאסר שבע שנים. (ב) העובר על הוראות סעיף זה, תוך הפרת הוראות צו שיפוטי, שנועד להגן על הנפגע מפניו, דינו- מאסר עשר שנים. (ג) לעניין סעיף זה - "סדרה של מעשים", "אדם אחר" "בן משפחה" - כהגדרתם בחוק למניעת הטרדה מאיימת."; (2) אחרי סעיף 86 יבוא: "צו איסור הטרדה מאיימת 86א. הורשע נאשם בעבירה לפי סעיף 192א, רשאי בית המשפט, ליתן צו איסור הטרדה מאיימת כמשמעותו בחוק למניעת הטרדה מאיימת, לפי ההוראות והתנאים שנקבעו בחוק למניעת הטרדה מאיימת כאמור." 4. בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 בסעיף 21(א)(1)(ג) אחרי פסקת משנה (5) יבוא: "(6) עבירה של הטרדה מאיימת כאמור בסעיף 192א לחוק העונשין." 5. (א) בית משפט רשאי, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, נציגו, תובע משטרתי, פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך-1960 נפגע, או אדם אחר, לרבות מעבידו של נפגע, לאסור, לקבוע תנאים בצו איסור הטרדה מאיימת על אדם להטריד את הנפגע (להלן - הצו), או אדם אחר בכל דרך ובכל מקום, לעשות או להמנע מעשות כל פעולה, אשר בית המשפט ימצא לנכון, בכדי למנוע השנות הטרדה מאיימת לרבות: (1) להכנס לדירה רכב מקום העבודה או כל נכס של הנפגע או אדם אחר, או להמצא בתחום מרחק מסוים מהם; (2) להמצא בתחום מרחק מסויים מהנפגע או אדם אחר; (3) לבצע מעקב, איום מילולי או כתוב, או התקשרות; (4) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם צבא הגנה לישראל או מטעם רשות אחרת מרשויות המדינה. (ב) בית משפט יוציא צו כאמור בסעיף קטן (א), נגד אדם אם ראה כי - (1) התנהגותו, נותנת יסוד סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לנפגע או לאדם אחר; (2) הוא נוהג באופן שאינו מאפשר לנפגע או לאדם אחר לנהל את חייו באופן סביר ותקין. (ג) צו איסור כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של הנפגע או אדם אחר, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו. (ד) תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ג), לרבות חילוטה, יפורטו בצו. (ה) ניתן צו הכולל איסור לפי הוראות סעיף קטן (ב)(4), תמסר הודעה על כך על ידי בית המשפט לפקיד רישוי כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש"ט-1949 ואם הוא נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, תמסר הודעה על כך גם לצבא הגנה לישראל. (ו) ניתן צו הכולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(4) והמחויב בצו הוא איש כוחות הבטחון, רשאי בית המשפט לקבוע בצו תנאים לפיהם רשאי אותו אדם לשאת או להחזיק נשק לצורך מילוי תפקידו; הודעה על צו כאמור תמסר בידי בית המשפט לרשות הבטחון הנוגעת לעניין וזאת תעשה את הסדורים הנדרשים שיבטיחו קיום הצו; לעניין סעיף זה "איש כוחות הבטחון" - מי שנמנה עם משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הבטחון הכללי או מי שהוא חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. (ז) ניתן צו כולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(4), בית המשפט ינמק בכתב את החלטתו בדבר אי הכללת איסור כאמור. 7. תוקפו של צו לפי הוראות חוק זה לא יעלה על שתי שנים, בית המשפט רשאי מנימוקים שיירשמו, להאריך תוקפו של צו, כאמור, לבטלו, או להכניס בו שינויים, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על עשר שנים. 8. (א) החלטה על מתן צו או שינויו, תנתן במעמד שני הצדדים בלבד, למעט אם הוזמן, מי שנגדו מתבקש הצו כדין, ולא התייצב לדיון ללא הצדק כחוק. (ב) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים מיום מתן הצו. 9. הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו רשאי שוטר לעצור את המפר; לא תהיה זו הגנה טובה למי שהפר צו כאמור, שהנפגע או אדם אחר לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו. 10. דחה בית המשפט בקשה למתן צו וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו את אלה או חלק מהם: (1) הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון; (2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה. 11. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. הצעות חוקהטרדה מאיימתהטרדה