הצעת חוק בתי-דין לממונות, התשס”א-2001 ציבור גדול בישראל מעונין באפשרות התדיינות מרצון לפי דיני התורה. מוצע בזאת לכונן בית-דין לעניני ממונות אשר ידונו בסכסוכים ממוניים לפי דיני התורה, כאשר שני הצדדים מסכימים לכך במפורש או במשתמע. עיקרון חופש החוזים מאפשר לצדדים המתקשרים לקבוע את רצונותיהם שלהם, אשר במידה ורצונות אלו עומדים בתחולת החוק הרחבה - הם יקויימו במלואן. הקמתם של בתי-הדין תסייע להקל על העומס האדיר הרובץ על בתי המשפט ותשתלב במגמת בית-המשפט להפנות הליכים שיפוטיים להליכי גישור ופישור על פי רצון הצדדים. בתי-הדין לממונות יאפשרו גישת משפט ראויה עבור חלק מהחברה הנרתע מערכאות שיפוטיות רגילות. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בתמוז התשס"א - 9.7.2001 1. בחוק זה - "בית-דין לממונות" - דיין או הרכב דיינים שדנים בסכסוכים ממוניים לפי דין תורה. "דיין" - מי שיש בידו תעודה לדיינות מאת מועצת הרבנות הראשית לישראל; רב עיר שכיהן לפחות עשר שנים כרב עיר; גדול בתורה שיוכר ע"י מועצת הרבנות הראשית לישראל כמי שראוי לדון בדיני ממונות. 2. (א) בית-דין לממונות יהיה מוסמך לדון בדיני ממונות במקרים הבאים: (1) כשבעלי הדין חתמו על שטר בוררות לפיו הם מסכימים להתדיין באותו בית דין; (2) לפי בקשת בעל דין אחד, כאשר בעל הדין השני מחוייב להתדיין לפי דין תורה מכוח אחת העילות הבאות: (א) מכח הסכם שיש בין בעלי הדין לפיו בכל מקרה של סכסוך הם יתדיינו לפי דין תורה; (ב) מכח היות בעל הדין חבר מרצונו, בקהילה שלפי התקנון שלה חבריה חייבים להתדיין בעניני ממונות לפי דין תורה; (3) אין בהוראות חוק זה כדי לשלול מבעל דין להופיע בבית-דין לממונות אליו הוזמן , ולטעון שבפני בית-דין לממונות אחר הוא רוצה או זכאי להתדיין, ובית-הדין יחליט בדבר לפי כללי ההלכה בעניין זה. (ב) לבית דין לממונות יהיו כל הסמכויות של בית דין רבני הדן בענינים שבסמכותו הייחודית מכח חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, לרבות זימון עדים, הוצאת צו עיקול וצו יציאה מן הארץ והוצאה לפועל. 3. בערכאות ערעור על פסק-דין של בית-דין לממונות, ישמש בית הדין הרבני הגדול לערעורים, או כל ערכאת ערעור, עליה הסכימו בעלי הדין; בין בעלי הדין שפסק-הדין של בית הדין לממונות יהיה סופי לא תידון בפסק הדין ערכאת ערעור נוספת. הצעות חוקדיני ממונות