הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון - היקף הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם) המטרה המקורית של מוסד החנינה וההקלה בעונשם של עבריינים הינה לאפשר ל נשיא המדינה, במקרים הראויים לכך, מרחב שיקול דעת למידת הרחמים והחמלה. בפועל, בהיעדר קריטריונים חוקיים או תקנונים לבקשת חנינה - פעמים רבות מהווה עצם הפנייה לחנינה, מיד לאחר מתן גזר הדין, התייחסות למוסד נשיאות המדינה כאל ערכאה שיפוטית נוספת, ויש בכך עיוות כלפי העצמאות והמקצועיות של המערכת השופטת. כך עומדים הדברים במקרה הפרטי של מרגלית הר-שפי, שהורשעה בדין על אי-נקיטת כל האמצעים למניעת הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין, ז"ל. עניינה נידון ונדחה ע"י שלוש ערכאות שיפוטיות. כמו-כן, היו מקרים בהם נשיא המדינה עשה שימוש בסמכותו לחנינה משיקולים ציבוריים או פוליטיים, כמו במקרה של נאשמי המחתרת היהודית. לפיכך, מוצע שהחנינה תינתן אך ורק במקרים בהם קיימת הצדקה מובהקת לעשות שימוש במידת הרחמים כנגד עבריין שפשע. לכך נועד תיקון סעיף קטן 11 (ב). מטרת הוספת סעיף קטן 11 (ב)(1) הינה לקבוע סייג להקלה בעונשם של עבריינים, כך שהם יוכלו לזכות להקלה רק לאחר שהם ריצו כבר % 75 מתקופת מאסרם, אלא אם נוצרו נסיבות מיוחדות להפחתה מוקדמת יותר. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' בניסן התשס"א - 27.3.2001 1. בחוק יסוד: נשיא המדינה, בסעיף 11- (1) בסעיף קטן (ב), במקום הרישא המתחילה במילים "ולהקל בעונשם" יבוא "אשר חלו במחלה ממארת"; (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) ל נשיא המדינה נתונה הסמכות להקל בעונשים על-ידי הפחתתם או המרתם, ובלבד שלעניין הפחתת עונש מאסר בפועל שנגזר על עבריין, לא תהא הפחתה של למעלה מ-25% ממשך המאסר בפועל שנגזר על העבריין בפסק דין חלוט, אלא בנסיבות מיוחדות". הצעות חוקחנינהמאסר