הצעת חוק שכר מינימום (תיקון - הגברת האכיפה), התשס”א-2001 חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן - חוק שכר מינימום) הוא מהחשובים שבחוקים החברתיים בספר החוקים של מדינת ישראל. מטרתו להגן על העובדים ברמות השכר הנמוכות ולקבוע סכום מינימלי כתגמול לעבודה, כמקובל במדינות אחרות בעולם. החוק עוסק באוכלוסיית עובדים חלשה, המתקשה לעמוד על זכויותיה. מאז חקיקתו נתקל חוק שכר מינימום בקשיי אכיפה. הדיווחים מלמדים על הפרתו בדרכים שונות, הן על ידי מעסיקים פרטיים והן על ידי קבלני כוח אדם, המועסקים מטעם הסקטור הציבורי. מטרתם של תיקוני החקיקה המוצעים להקנות לחוק שיניים על מנת לאפשר אכיפתו הלכה למעשה. סעיף 1 מוצע להוסיף סעיף שיחייב את משרד העבודה להכין כרזה שתיתלה במקומות העבודה, ובה יפורטו זכויות העובדים והכתובת בה הם יכולים להתלונן על הפרת החוק והפגיעה בהם. בכך תגדל מודעות העובד לזכויותיו לפי החוק. חובה זו עשויה גם לעודד את המעסיק להקפיד על שמירת הוראות החוק. סעיף 2 רבים מהמשתכרים שכר מינימום מועסקים על ידי קבלני כוח אדם, שאינם מקפידים על קיום דרישות חוק שכר מינימום. הגורמים המעסיקים את העובדים בפועל, מחייבים בדרך כלל את הקבלן לחתום על התחייבות לקיים את חוק שכר מינימום, אולם מסתפקים בהתחייבות זו ואינם בודקים את יישום ההתחייבות בפועל. על מנת לערב את המעסיק בפועל בפיקוח על מילוי הוראות חוק שכר מינימום, מוצע לאפשר לעובדים שקופחו לתבוע גם את המעסיק בפועל. חקיקת סעיף זה תיצור תמריץ למעסיקים לפקח על כך שעובדיהם מקבלים את השכר לו הם זכאים. סעיף זה בא להוסיף על הוראות סעיף 14א הקובע רציונל דומה במישור העונשי ולאפשר החלתו גם במישור האזרחי. סעיף 3 סעיף 7 לחוק שכר מינימום מעניק לעובדים ולארגונים המייצגים אותם זכות תביעה לתשלום שכר מינימום נגד המעבידים. בתובעה מסוג זה מוטל נטל ההוכחה על התובע, בהתאם לדיני הראיות. בתביעות לתשלום שכר מינימום ראוי להפוך את הנטל ולקבוע כי נטל ההוכחה יוטל על המעביד. המעביד הוא בעל המידע ואילו העובד לעומתו יתקשה לספק את המסמכים הרלוונטיים. על פי חוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 חייב מעביד לנהל פנקס שכר ולהוציא תלוש משכורת. בנסיבות אלה ראוי להטיל את החובה לספק ראיות על המעביד. כמו כן יש להניח כי שינוי זה, יחד עם שינויים אחרים המוצעים בתיקון זה, יסייעו בהרתעת מעסיקים מלעבור על הוראות חוק שכר מינימום. יצויין כי הפיכת נטל ההוכחה מסיבות דומות נעשתה בעבר בתחומים אחרים דוגמת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. סעיף 4 חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 מאפשר קיום דיון מהיר בתובענות בין עובדים למעבידים כאשר גובה התובענה מגיע עד לתקרה של שלוש פעמים השכר הממוצע במשק. בעת הדיון המהיר בית הדין אינו כפוף לסדרי הדין ועליו לפעול בדרך הנראית לו היעילה ביותר כדי להגיע להכרעה צודקת (סעיף 31(ב) לחוק). ההפרות התכופות של חוק שכר מינימום והעדר האכיפה מותירים את הנפגע במקרים רבים ללא מענה יעיל (ויש לזכור כי המדובר בדרך כלל באוכלוסיות חלשות, המתקשות בהכרת זכויות העובד ואכיפתן). התיקון המוצע יאפשר לעובדים ולעובדות שקופחו לתבוע את המעביד בהליך קצר ופשוט. הדבר מאפשר פיצוי מהיר ואף תורם לאפקטיביות ההרתעה. לסעיף 5 לעתים קרובות גוף המתקשר בחוזה בעקבות מכרז, אינו מוודא כי הזוכה במכרז קיים את הוראות חוק שכר מינימום, כלפי המועסקים בביצוע המכרז. הוספת הסעיף תאפשר לכל מי שנפגע מאי תשלום שכר מינימום לתבוע הן את הגוף המתקשר במכרז והן את הזוכה בו, כחייבים בתשלום שכר המינימום, ביחד ולחוד. תיקון זה יגרום למפרסם המכרז לבחון כקריטריון לזכייה במכרז,את יכולתם של המציעים לעמוד בתשלום שכר מינימום למועסקים בביצוע המכרז. כמו כן ניתן יהיה למנוע התקשרות עם מציעים אשר הורשעו בחמש השנים האחרונות בהפרת הוראות חוק שכר מינימום או שנקבע לגביהם במסגרת הליך אזרחי, כי הפרו את הוראותיו. כך יובטח כי מציעים שומרי חוק לא ייאלצו לעמוד בתחרות לא הוגנת מות מציעים שאינם נוהגים כך. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בתמוז התשס"א - 16.7.2001 1. בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 6 יבוא: "הסברה 6א. מעביד יפרסם על לוח מודעות במקום העבודה כרזה ובה פרוט זכויות העובד לפי חוק זה וההגנות מכוחו, גובה שכר המינימום וכן כתובתו ומספר הטלפון של אגף הפיקוח במשרד העבודה והרווחה; כרזה כאמור תפורסם בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית." 2. בחוק העיקרי, בסעיף 7, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: (ב) תובענה כאמור בסעיף קטן (א), של עובד המועסק על ידי קבלן כוח אדם, יכול שתוגש נגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, שניהם ביחד וכל אחד לחוד; לענין סעיף זה "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996". 3. בחוק העיקרי, אחרי סעיף 7א יבוא: "נטל ההוכחה 7ב. הוגשה נגד מעביד תביעה לפי חוק זה, עליו הראיה כי שילם לעובד שכר מינימום תמורת עבודתו." 4. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בסעיף 31 אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ידון בית הדין בתביעה לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 בדרך של דיון מהיר." 5. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 , אחרי סעיף 3ב יבוא: "קיום חוק שכר מינימום 3ג. (א) מתקשר במכרז לפי סעיף 2 או בעיסקה לפי סעיף 4 יראו בו אחראי לקיום הוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן - חוק שכר מינימום) ביחס לעובדים שהעסקתם נובעת מהתקשרות כאמור. (ב) לא יזכה מציע במכרז לפי סעיף 2 ולא יהיה צד לעיסקה לפי סעיף 4 אם בחמש השנים שקדמו להתקשרות הורשע בעבירה לפי חוק שכר מינימום או ניתן נגדו פסק דין חלוט של בית הדין לעבודה מכוחו." הצעות חוקשכר מינימום