הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - הגבלת סמכויות הממשלה) במערכת היחסים שבין הממשלה לבין הכנסת לאורך השנים התקיים נוהג, לפיו ממשלה העומדת בפני בחירות אינה עושה פעולות בעלות אופי של קבע, על מנת לא לפגוע ביכולתה של הממשלה הנכנסת לתפקד, על פי סדר העדיפויות והשיקולים שלה. נוהג זה בא לידי ביטוי גם בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה להימנע מ"מינויים פוליטיים" במהלך תקופת בחירות. הסמכות באה לעולם יד ביד עם האחריות. ממשלה אשר אינה צפויה להיות קיימת בעת שתוצאות הפעולה יבואו לידי ביטוי, לעולם לא תישא באחריות לפעולותיה, מכאן ההצדקה לצמצום כוחותיה וסמכויותיה של ממשלה העומדת בפני בחירות. אלא, שהאירועים המתרחשים לנגד עיננו בשלהי כהונתה של ממשלתו של אהוד ברק מלמדים, כי הנוהג החוקתי החשוב הזה נפרץ וחולל. הממשלה מתקדמת לקראת הסכם בינלאומי רדיקלי, אשר באופן טבעי יכבול את ידי הממשלה הבאה, ואף ישפיע על הליך הבחירות. לאור העובדה שאין לסמוך עוד על הגינותה של הממשלה ועל הכיבוד שבהסכמה על ערכי הדמוקרטיה, מוצע להגביל בחוק היסוד את כוחותיה וסמכויותיה של הממשלה בתקופת בחירות. כמו כן מוצע, כי התיקון לחוק היסוד יחול מיד עם קבלתו, על מנת לעצור באופן מיידי את הפעולות המזיקות המבוצעות כיום. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בטבת התשס"א - 1.1.2001 1. בחוק יסוד: הממשלה , אחרי סעיף 40 יבוא: 40א. "הממשלה לא תהיה מוסמכת לקיים משא ומתן או לקבוע הסדרים שאינם בעלי אופי ארעי, לרבות הסכמים בינלאומיים ומינויי בעל תפקיד בשירות הציבורי, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית (להלן - פעולה בזמן בחירות), במהלך מאה ועשרים הימים שלפני עריכת בחירות מיוחדות או בחירות כלליות, אולם, פעולה שנעלתה בטרם הוחלט על עריכת בחירות מיוחדות או בחירות כלליות - תוסיף לעמוד בתוקפה". 2. תחילתו של חוק יסוד זה ביום קבלתו. הצעות חוקהממשלהבחירות