הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון - הגבלת זכות הפניה לערכאות), התשס”א-2001 הצעת החוק מתייחסת למצב בו לבנק ניתנת אפשרות לבחור באופן חד צדדי באיזה מקום להגיש תובענה כנגד לקוח. הרציונל העומד בבסיס הצעת החוק נובע ממצב שכיח בו בנק מגיש תובענה כנגד לקוח במקום שאינו קרוב למקום מגוריו או עסקו של הלקוח באופן המכביד על האחרון לנהל את ההתדיינות. ניהול הליך בבית המשפט דורש מאדם להיות נוכח בדיונים. הליך המתנהל במקום שאינו נוח ללקוח, גורם ללקוח להפסד ימי עבודה ולהוצאות שונות הנובעות מהמרחק ממקום ההתדיינות. כדי למנוע סיטואציה בה יכול בנק לקבוע באופן חד צדדי באיזה מקום תוגש תובענה ובכך להכביד על הלקוח, מוצע לקבוע כי התניה בחוזה אחיד המקנה לבנק זכות כאמור תהיה בטלה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בסיון התשס"א - 30.5.2001 בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 4, בפסקה (9) בסופה יבוא "ואולם, תנאי כאמור בפסקה זו המתייחס לתאגיד בנקאי כהגדרתו ב חוק הבנקאות, התשמ"א- 1981, יחול עליו סעיף 5 לחוק זה." בחוק העיקרי, האמור בסעיף 5 יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) תנאי בחוזה אחיד הקובע מקום שיפוט שיש בו כדי להקנות יתרון לתאגיד בנקאי כהגדרתו ב חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או המעניק לתאגיד כזה זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך - בטל.". הצעות חוקחוזהחוק החוזיםחוזה אחיד