הצעת חוק ביקור אנשי דת אצל אסיר, התשס”א-2001 התיקון המוצע בא לעגן בחוק את העקרונות לפיהם יורשו ביקורים של אנשי דת אצל אסירים בבתי סוהר. המצב המשפטי כיום מעוגן בס' 49 בפקודת בתי הסוהר (נודח חדש) התשל"ב 1971 ולפיו ביקורים כאלו אפשריים "במועדים מתאימים וסבירים". סעיף זה מעניק למנהל בית הסוהר שיקול דעת רחב מאוד לקביעת משך הביקורים, היקפם ואופיים. יש לזכור כי עונש המאסר בא לשלול את חופש התנועה של אסיר ולא לפגוע ברגשות הדת ובאורח החיים הדתי שלו. לחלק מהאסירים הקשר עם הדת הנו צורך אנוש בסיסי. צורך זה נמנה עם צרכיו התרבותיים המינימאליים של כל אסיר. התחשבות בצרכי הדת תואמת את חופש הדת ואת כבוד האדם, כפי שהם משתקפים בעקרונות היסוד של מדינת ישראל ובחוקי-היסוד שלה. משנטלה על עצמה המדינה חובה, כלפי כל אזרחיה, לכבד את זכויות היסוד של האדם, אל אל לה להפר אותה על ידי פגיעה בכבוד אסיריה. אין ספק שעקב עיגון חוקתי זה עלינו להקפיד אף יותר כי זכויות היסוד של האדם לא יפגעו, ובפרט לא על ידי הסדרים משניים המעניקים לבעלי תפקידים סמכויות מרחיקות לכת ושיקול דעת בלתי-מוגבל ובלתי מונחה. האסיר ככל אדם הוא בעל זכויות יסוד. המאסר משעה את יכולתו לממש חלק מזכויות אלו (כמו חופש התנועה). יש להקפיד כי רק זכויות שאינהרנטיות למאסר יושעו וכי שאר החירויות יישמרו גם בבית הסוהר. היקף ההגנה לזכות האדם של אסיר נגזר מן האיזון המתחייב בין הזכות לבין אינטרסים אחרים, של הפרט או של הציבור, שבנסיבות העניין יש להתחשב בהם. נקודת המוצא היא, כי הזכות ראויה להגנה ויש לכבדה. שלילת הזכות, הגבלתה או פגיעה בה מותרות רק על יסוד נימוקים ענייניים שי שלהם עיגון בדין, וכגודל הזכות הנפגעת כך גודך הנימוקים הדרושים להצדקתה של פגיעה. פקודת בתי הסוהר מכירה בכך שאיזון האינטרסים נוטה לצד ההגנה על זכות האסיר ואם כך מן הראוי לעגן זאת בחוק. חובה זו לעגן את זכויות יסוד של האדם בחוק, ובכללן חופש הדת, מוטלת על המחוקק. פגיעה בחופש הדת של האסיר ובכבוד האדם שלו, פוגעת לא רק באסיר, אלא גם בדמותה של החברה. יחס אנושי לאסירים מהווה חלק מגורמה מוסרית-אנושית שמדינה דמוקרטית מצווה לקיימה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בניסן התשס"א - 28.3.2001 1. בחוק זה - "אסיר" - הנתון כדין במשמורת בית סוהר בין שהוא אסיר אזרחי, או אסיר פלילי כהגדרתם בפקודה ; "איש דת" - לרבות: רב, אדמו"ר, ראש ישיבה, קאדי, אימם, כומר, הגמון וכל אדם שהשר הגדירו כאיש דת; "ביקור" - ביקור איש דת אצל אסיר; "הפקודה" - פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; "הנציב", "מנהל בית סוהר", "סוהר" - כהגדרתם בפקודה; "השר" - השר לענייני דתות. 2. כל אסיר יהא זכאי לשני ביקורים שבועיים של שני אנשי דת, לפי בחירתו. 3. (א) ביקור של איש דת ימשך 45 דקות. (ב) שעות הביקור יהיו מהשעה 16:00-8:00 בכל יום מימי השבוע. (ג) לבקשת האסיר, ומסיבות מיוחדות, יקבע מנהל בית סוהר סדרי ומועדי ביקור של איש דת החורגים מסדרי ומועדי הביקור הרגילים. 4. מקום הביקור יקבע על יד מנהל בית הסוהר. 5. (א) מנהל בית הסוהר רשאי לאסור, בהחלטה מנומקת ובכתב, את כניסתו של איש דת לבית הסוהר, להגבילה בתנאים או להפסיק ביקור או פגישה עם אסיר, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שביקורו של אותו אדם יגרום לפגיעה בבטחון המדינה, בבטחון הציבור או בסדר הטוב והמשמעת של בית הסוהר. המנהל ימסור את החלטתו המנומקת בכתב לאסיר, כאמור בסעיף זה, מתוך שש שעות ממועד קבלת ההחלטה. (ב) הנציב רשאי להורות על מניעת ביקורים אצל אסיר, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אם יש לו יסוד סביר לחשוד כי האסיר עלול לנצל ביקורים לשם פעילות שמטרתה פגיעה בבטחון המדינה או בביטחון הציבור. הנציב ימסור את החלטתו המנומקת בכתב לאסיר, כאמור בסעיף זה, בתוך שש שעות ממועד קבלת ההחלטה. (ג) על החלטות כאמור בסעיף זה רשאי כל אסיר או איש דת, כאמור בסעיף 1, להגיש עתירה, בהתאם להוראת סימן ח' 1 לפקודה ולתקנות על-פיו, והכל בשינויים המתחייבים. 6. לא יתבצע חיפוש אצל איש דת הבא לבקש אסיר, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו בפרוט על-ידי המנהל, והקשורים בסדר הטוב בבית-הסוהר או בבטחון המדינה. 7. בהתייעצות עם השר לבטחון פנים, ממונה על ביצוע חוק זה והוא שאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. הצעות חוקבית סוהר / כלאביקור אסירים / עצוריםאסיריםדתחופש התנועה