הצעת חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון - אמצעים משפטיים ואמצעי אכיפה), התשס”א-2001 מבוא חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח -1988 (להלן-החוק), והתקנות שהותקנו מכוחו קובעים איסורים בעניין השלכת פסולת והזרמת שפכים לים ממקורות יבשתיים שלא בהיתר, ומסדירים מתן היתרים בנסיבות ובתנאים שפורטו בהם. החוק והתקנות נועדו, בין השאר, לעגן את הוראות הפרוטוקול למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים של אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון מפני זיהום. הצעת חוק זו באה לשפר את הכלים המשפטיים, לרבות העלאת שעורי הקנסות, לשם ייעול האכיפה והגברת ההרתעה, וכן הוספת אמצעי אכיפה מינהליים ושיפוטיים ליישום החוק והשגת מטרותיו. הגברת אכיפת החוק נחוצה לנוכח הפגיעה המתמשכת בים התיכון וסביבתו על ידי גורמי זיהום רבים ושונים, ומצבו הולך ומחמיר ומעורר דאגה. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, הן בים התיכון והן במקומות אחרים בעולם, מראים כי כ- 80% מזיהום הים נגרם כתוצאה מהזרמת שפכי תעשיה ושפכים עירוניים והטלה לים של פסולת שמקורה ביבשה. במטרה לעצור את ההתדרדרות ולהביא להפסקת הטלת פסולת והזרמת שפכים לים ממקורות יבשתיים, החליטו מדינות הים התיכון בשנת 1996 לתקן את אמנת ברצלונה וכמה מהפרוטוקולים שלה, כולל הפרוטוקול למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. לכן, בנוסף לתיקונים המוצעים, כמפורט לעיל, מוצעים גם כמה תיקונים שמטרתם להתאים את הוראות החוק הקיים בישראל לפרוטוקול. לסעיף 1 - הגדרות תיקון שם השר - עם הקמת המשרד לאיכות הסביבה, הועברו סמכויות שר הפנים לפי החוק לשר לאיכות הסביבה, מכוח חוק יסוד: הממשלה. הדבר לא בא עדיין לידי ביטוי בנוסח החוק, והתיקון המוצע אמור לשקף למעשה את המצב המשפטי הקיים. הגדרת "מקור יבשתי" - מוצע להרחיב את תחולת המונח "מקור יבשתי", כך שהחוק יחול גם על פעילויות שמקורן ביבשה - כמתחייב מתיקון הפרוטוקול. כן מוצע לשנות את הסיפה של ההגדרה הקיימת כך שהחוק יחול גם על כלי שיט הנמצאים ביבשה, כגון דוברות ישנות המשמשות למגורים, לתיירות או לתעשייה, שמהם נגרם זיהום הים. לסעיף 2 לנוכח הנסיון שהצטבר בישום ואכיפת החוק המלמד כי מקרים רבים של הטלת פסולת או הזרמת שפכים נעשים לא מתוך מטרה אלא מתוך רשלנות, וכדי להביא לאכיפה אפקטיבית נגד כל מזהמי הים, גם אלה שמטרתם היתה להטיל פסולת או להזרים שפכים לים וגם אלה שעשו כן ללא מטרה כאמור, מוצע להשמיט את המילים "במטרה לסלקם לים". לסעיף 3 יושב ראש הועדה למתן היתרים הוא נציג "השר לאיכות הסביבה" מאז העברת סמכויות שר הפנים אל השר לאיכות הסביבה בנושא מניעת זיהום ים. מוצע לתת לכך ביטוי בחוק ולתקן בהתאם את סעיף 3(א) לחוק. בנוסף, תוך הכרת חשיבות נושא מעורבות הציבור בהליכי קבלת החלטות המשפיעות על סביבתו ורווחתו, מוצע לצרף שני נציגי ציבור לועדה. לסעיף 4 מוצע להבהיר בחוק את סמכויות הועדה למתן היתרים, לתת היתר וגם להתנותו בתנאים ולבטלו. לסעיף 5 לאור ההשלכות הכלכליות של אי קיום דרישות החוק והפרתן מהיבט הכדאיות שבאי טיפול מחד, ולאור הנזקים הקשים הנגרמים לסביבה הימית מאידך, מוצע להגדיל באופן משמעותי שיעורי הקנסות על עבירות זיהום ים לפי החוק. כמו כן, מוצע להסמיך את בית המשפט, להטיל על המזהם קנס שישקף שיעור טובת ההנאה או הרווח שהמזהם השיג מזה שלא קיים את הוראות החוק. הקנס הקבוע כיום לפי סעיף 61 (א) (4) לחוק העונשין הוא 150 אלף ש"ח, ולפיכך הקנסות המוצעים הם בשיעור של 450 אלף ש"ח בעבירה לפי סעיף 2 ועד 900 אלף ש"ח אם העבירה נעברה על ידי תאגיד; כמו כן, אם נעברה העבירה באופן שגרם או שעלול היה לגרום נזק חמור לים - כפל הקנס כאמור לעיל. כמו כן מוצע כי בעבירות לפי סעיף 4 (אי קיום חובת דיווח) יהיה הקנס המרבי בשעור של 49,800 ש"ח. לסעיף 6 מוצע לקבוע אחריותו של נושא משרה בתאגיד למנוע ביצוע עבירות לפי החוק על ידי התאגיד או על ידי עובדיו, ולהטיל עליו קנס מירבי בשיעור 300 אלף ש"ח בגין אי קיום חובה זו. כמקובל לגבי עבירות שונות בתחום איכות הסביבה, מוצע כי ניתן יהיה לקבוע לגבי עבירות מתאימות לפי חוק זה הליכי ברירת קנס. על מנת לאפשר הטלת ברירות קנס משמעותיות ומרתיעות, בשונה מהקבוע לפי חוק סדר הדין הפלילי (490 ש"ח), מוצע כי שר המשפטים יהיה רשאי, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעורי קנס שונים לעבירות לפי חוק זה וכן לעבירות חוזרות, נמשכות או נוספות, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, בשיעור של עד עשרה אחוזים מסכום הקנס המירבי כמפורט לעיל. הסדר זה יאפשר לפקחים מוסמכים ולשוטרים לאכוף ביעילות רבה יותר את הוראות החוק. לסעיף 7 סעיף 7 לחוק קובע לאמור: "תהיה זו הגנה טובה בעבירה לפי הוראות סעיף 2, אם הוכח כי היה צורך להטיל או להזרים את הפסולת לים מחמת נזק או תאונה או מחמת סכנה מוחשית לחיי בני אדם, וכן כי ננקטו כל האמצעים הסבירים למנוע את הטלת הפסולת או הזרמתה לים". בחוק העונשין (תיקון מס'39), התשנ"ד - 1994, נקבעו סייגים כלליים לאחריות בפלילים (ס"ח התשנ"ד, עמ' 348), בסימן ב' בפרק הראשון לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין). סייגים אלה לרבות סייג הצורך חלים גם לענין החוק וזאת לאור הוראות סעיף 34(ג) לחוק העונשין לפיה "באין בחוק הוראה לסתור, יחולו הוראות החלק המקדמי והכללי גם על עבירות שלא לפי חוק זה.". לפיכך מתייתר הצורך בסייג הספציפי שקובע סעיף 7 לחוק ומוצע לבטלו. לסעיף 8 סעיף 8 לחוק קובע אפשרות הגשת קובלנה בעבירה לפי החוק לגופים ציבוריים, לרשות מקומית, או לכל אדם לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה נזק לנכסיו. מוצע להרחיב זכות זו לגבי "כל אדם" מעבר למקרים בהם נגרם לו נזק לנכסיו, וזאת על ידי מחיקת המילים "לנכסיו". לסעיף 9 הליכי חקירה והגשת כתב אישום כנגד גורם המזהם את הים עלולים להמשך זמן רב, בעוד שהזרמת השפכים או הטלת הפסולת לים נמשכת וגורמת נזק סביבתי הולך ומצטבר, לעתים אף חמור ובלתי הפיך. במטרה להפסיק במהירות וביעילות מקרים של זיהום ים ממקור יבשתי מוצע לקבוע בחוק אמצעי אכיפה מינהליים ולהסמיך את השר לאיכות הסביבה לצוות על המטיל פסולת או המזרים שפכים לים בניגוד לחוק, למנוע, לצמצם או להפסיק את הזיהום, וכן לנקות את שלוכלך ולהחזיר המצב לקדמותו. מוצע לקבוע בנוסף, כי במידה והמזהם מסרב לבצע הוראות צו כאמור, יהיה השר רשאי לבצע בעצמו את הנדרש בצו, ולחייב את המזהם בכפל ההוצאות שהוצאו. בדומה לאמור לעיל, אולם במקרים שכבר הוגשו כתב אישום או קובלנה, מוצע להסמיך בית המשפט ליתן צו שיפוטי או סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין שלפניו, כדי למנוע, להפסיק או לצמצם זיהום הים. סמכות דומה נקבעה בסעיף 20 כג(א) בחוק המים, התשי"ט - 1959 , והנסיון הוכיח את חשיבותה כאמצעי יעיל להפסקת זיהום מים. לסעיף 10 בנוסף לסמכות הקיימת של בית משפט להטיל הוצאות ניקוי על מזהם למטרות שפורטו בחוק, מוצע להסמיך את בית המשפט, לאחר שהרשיע אדם בעבירה על חוק זה, לחייבו גם להפסיק, לצמצם או למנוע המשך הטלת הפסולת או הזרמת השפכים לים, לנקות את הים וכל אשר זוהם או ניזוק עקב ביצוע העבירה, ולהחזיר את המצב לקדמותו. לסעיף 11 כיום נהוג לחייב גורמים מזהמים ב"היטל זיהום", וזאת כדי ליצור תמריץ כלכלי שלילי לגורמים מזהמים לצמצם ואף להפסיק לחלוטין את כמויות המזהמים שהם פולטים לסביבה; וכן - לפצות את החברה בשל שימוש לא מושכל ופגיעה במשאבי הטבע השייכים לכלל הציבור. בהתאם לכך מוצע להסמיך את השר לאיכות הסביבה להטיל היטל כאמור על מזהמים. מוצע כי שיעור ההיטל ייקבע בתקנות בהתאם לסוג וכמות הפסולת או השפכים שהמזהם מזרים לים. לסעיף 12 סעיף 10 בחוק הקיים קובע כי קנסות שהוטלו על עבירה לפי החוק ישולמו לקרן למניעת זיהום הים שהוקמה לפי סעיף 13 לפקודת מניעת זיהום הים בשמן (נוסח חדש), התש"ם- 1980. מוצע שגם אגרות להגשת בקשות להיתרים או לחידושם, כאמור בסעיף 14 (ג) לחוק, וכן היטלים כמוצע בסעיף 12 , ייועדו וישולמו לקרן לזיהום ים. ראוי לציין כי הכספים המשולמים לקרן, ממקורות שונים, מיועדים לריכוזי "האמצעים הכספיים ללחימה בזיהום מי-ים, למניעת זיהום מי-ים וחופים, לניקוים ולפיקוח עליהם" ומן הראוי כי אגרות והיטלים לפי חוק זה גם ישולמו לקרן זו וייועדו למטרותיה. לסעיף 13 מאחר וכפי שמוסבר לעיל מוצע לתקן סעיף 10 לחוק ולקבוע כי אגרות שיוטלו לפי החוק ישולמו לקרן, מתיתרת הסמכות הניתנת לשר לפי סעיף 14(ג) לחוק, לקבוע בתקנות ייעודן של אגרות כאמור. לכן מוצע למחוק את המילים "ולייעודן של אגרות כאמור" בסעיף זה. השפעת התיקון המוצע על תקציב המדינה ההיטל המוצע יגדיל את הכנסות הקרן למניעת זיהום ים ויאפשר מימון האמצעים למניעת זיהום הים והחופים וניקויים. השפעת התיקון המוצע על תקנים בשירות המדינה אין. השפעת התיקון המוצע על החוק הקיים הנוסח המוצע מתקן את חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח - 1988, כמפורט בהצעת התיקון המצורפת בזה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בסיון התשס"א - 18.6.2001 1. בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988 (להלן-החוק העיקרי), בסעיף 1- (1) בהגדרה "השר", במקום "שר הפנים" יבוא "השר לאיכות הסביבה"; (2) במקום ההגדרה "מקור יבשתי", יבוא: ""מקור יבשתי" - כל מקור ביבשה, לרבות פעילות שמקורה ביבשה, וכן מבנה או מיתקן המחובר או מעוגן לחוף או לקרקעית הים באופן קבוע;". 2. במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: "איסור זיהום ים 2. לא יטיל ולא יזרים אדם לים פסולת או שפכים ממקור יבשתי, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא על פי היתר שניתן לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו, ובלבד שלא יינתן היתר לסוגי פסולת או שפכים שנאסרו בתקנות לפי סעיף 14(א)(1)." 3. בסעיף 3 (א) לחוק העיקרי - (1) ברישה אחרי "ועדה למתן היתרים" יבוא "(להלן-הועדה)"; (2) בפסקה (1) במקום "שר הפנים" יבוא "השר לאיכות הסביבה"; (3) אחרי פסקה (7) יבוא - "(8) שני נציגי ציבור מקרב מוסדות מדעיים וגופים ציבוריים שיש להם עניין בשמירה על איכות הסביבה." 4. אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא - "תפקידי הועדה 3א. (א) הועדה רשאית לתת היתר להטלת פסולת או להזרמת שפכים ממקור יבשתי לים בהתאם להוראות לפי חוק זה. (ב) הועדה רשאית להתנות את מתן ההיתר בתנאים מוקדמים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, כן רשאית היא לקבוע בהיתר תנאים מיוחדים, ולהוסיף או לגרוע מהם בכל עת, הכל על מנת למנוע זיהום הים. (ג) הועדה רשאית לבטל היתר בכל עת, מהטעמים שקבע השר, ואולם לא תבטל הועדה היתר אלא לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו. 5. במקום סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא - "עונשין 6. (א) העושה אחד מאלה , דינו - מאסר שנה או קנס פי שלושה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין): (1) המטיל או מזרים פסולת או המזרים שפכים לים ממקור יבשתי ללא היתר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 2; (2) אינו מבצע צו שניתן לו לפי הוראות סעיף 8א(א). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) בפסקה (1), לא ישא אדם באחריות לפי אותה פסקה להטלה או להזרמה של פסולת או שפכים לים ממקור יבשתי שנעשה בעקיפין, אלא אם כן ניתנה לו הוראה בצו שנמסר לו לפי סעיף 8א(א), להפסיק או לצמצם את ההטלה או ההזרמה כאמור והוא לא עשה כן בתוך תקופת הזמן שנקבעה בצו. (ג) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) ונגרם נזק חמור לים, דינו של עובר העבירה- מאסר כאמור באותו סעיף קטן או כפל הקנס האמור באותו סעיף קטן. (ד) לא דיווח אדם על הטלת פסולת או הזרמת שפכים לים בהתאם להוראות סעיף 4, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (ה) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש הקבוע לעבירה לפי חוק זה, להטיל קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה ושתחילתה עם מסירתה; לענין זה, "התראה" - התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה; (ו) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - (1) לענין עבירות לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ד) ו-(ה) - כפל הקנס האמור באותם סעיפים קטנים; (2) לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג) - פי אחד וחצי מן הקנס האמור באותו סעיף קטן. (ז) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. (ח) עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח כספי, רשאי בית המשפט להטיל עליו, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח הכספי שהשיג כאמור." 6. אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא - "אחריות נושא משרה בתאגיד 6א. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי תאגיד או עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. שיעורי קנסות 6ב. על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן-חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה." 7. סעיף 7 לחוק העיקרי - בטל. 8. בסעיף 8 לחוק העיקרי- (1) בפסקה (1)(א) במקום "שגרמה נזק לנכסיו" יבוא "שגרמה לו נזק"; (2) בפסקה (2) המילה "הפנים" - תימחק. 9. אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא - "צו להפסקה, מניעה או צמצום זיהום הים 8א. (א) נוכח השר או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי משרדו, כי הוטלה פסולת או הוזרמו שפכים לים ממקור יבשתי, ללא היתר, או בניגוד לתנאיו, וטרם הוגש כתב אישום, או כי קיימת הסתברות גבוהה שתוטל פסולת או יוזרמו שפכים כאמור, רשאי הוא לצוות על מי שהטיל את הפסולת או הזרים את השפכים, במישרין או בעקיפין, או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק, לצמצם או למנוע את הטלת הפסולת או הזרמת השפכים לים ולנקות את שזוהם לפי הענין, הכל באופן ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה ממועד מסירתו, ורשאי הוא לדרוש, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, להחזיר את המצב לקדמותו. (ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לענין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו לקרן כאמור בסעיף 10; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה). (ג) מי שהשר הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו לו סמכויות מפקח כאמור בסעיף 5 (ב) ו- (ג). (ד) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי בדבר המצאת המסמכים, בשינויים המחויבים. "סמכויות בית משפט 8ב. (א) הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לפי סעיף 8א, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם זיהום הים ממקורות יבשתיים. (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו. (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים. (ד) נאשם או תובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט. (ה) נאשם או תובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט של ערעור ידון בערר בשופט אחד. (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין. (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה. (ח) לעניין סעיף זה - (1) "תובע" - כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי ; (2) "קובל" - כאמור בסעיף 8 ." 10. בסעיף 9 לחוק העיקרי - (1) בכותרת השוליים, במקום "חיוב בהוצאות ניקוי" יבוא "חיוב בהוצאות וניקוי"; (2) בסעיף 9(א)(1), בסופו יבוא "ולהשבת המצב לקדמותו"; (3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא - "(א1) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש שיטיל ובנוסף להוצאות כאמור בסעיף קטן (א), לחייבו לנקוט אמצעים הדרושים כדי - (1) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך הטלת הפסולת או הזרמת השפכים לים; (2) לנקות את הים וכל אשר זוהם או ניזוק עקב ביצוע העבירה; (3) להחזיר את המצב לקדמותו." 11. אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא - "היטל למניעת זיהום הים 9א. (א) השר יקבע היטל למניעת זיהום הים שיוטל על בעל היתר לפי חוק זה; בתקנות כאמור יקבע השר, בין היתר, את שיעור ההיטל, אופן הצמדתו ודרכי תשלומו, ובלבד ששיעורו ייקבע בהתאם לסוגי הפסולת או השפכים, לכמויותיהם או לנסיבות ההטלה או ההזרמה, לרבות מיקומה. (ב) ההכנסות מן ההיטל ישולמו לקרן כאמור בסעיף 10. (ג) על גביית ההיטל תחול פקודת המיסים (גביה). 12. בסעיף 10 לחוק - (1) בכותרות השוליים, במקום "ייעוד קנסות" יבוא "ייעוד קנסות, אגרות והיטלים"; (2) במקום "קנסות שיוטלו בשל עבירה לפי חוק זה" יבוא " קנסות, אגרות והיטלים לפי חוק זה ותקנות מכוחו". 13. בסעיף 14(ג) לחוק, המילים "ולייעודן של אגרות כאמור." - יימחקו. הצעות חוקזיהום מים