הצעת חוק תלמידים עם ליקויי למידה בחינוך הרגיל

הצעת חוק לזכויות תלמידים בעלי לקויות למידה בחינוך הרגיל, התש”ס-2000 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, שהוחלט ע"י גורם מוסמך להעבירם למסגרת חינוך מיוחד, מטופלים ע"י משרד החינוך בהתאם לחוק חינוך מיוחד. לעומתם אין חוק המסדיר את מעמדם של תלמידים בעלי לקויות למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל, ולכן הם אינם זוכים לטיפול מקצועי, מערכתי, עקבי ושיטתי. כ-10% - 15% מכלל אוכלוסיית התלמידים הם בעלי לקויות למידה בתחום אחד או יותר. בכל השלבים במערכת החינוך תלמידים אלה מקופחים ואינם זוכים לשוויון זכויות והזדמנויות. חוק זה בא לתקן את העוול הנגרם להם ולעגן את זכאותם לתנאים, שיאפשרו להם להביא לידי ביטוי את יכולתם וכישוריהם בכל מוסדות החינוך הרגיל. לקות הלמידה היא בלתי הפיכה והשלכותיה באות לידי לביטוי גם בשלבי החיים המאוחרים יותר; בלימודים גבוהים, בצבא ובמסגרות העבודה. בצבא- בלשכת הגיוס, מגיע, לעיתים, לקוי הלמידה לשיבוץ בלתי מתאים בעקבות העדר תנאי בחינות מתאימים. כך גם לגבי מסגרות העבודה. ענייניים אלו נכללים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998. תלמידים המבקשים להתקבל ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה מתקשים לבטא יכולתם- ללא התאמות הנדרשות- במבחנים של המרכז הארצי לבחינות והערכה, לרבות בחינות פסיכומטריות. כמו כן הם גם אינם זוכים לתמיכה בתהליך הלימודי במסגרות הלימודים הגבוהים ובשל כך אינם זוכים להזדמנות שווה. פרק ג' - היחידה לטיפול בליקויי למידה הסעיפים בפרק ג' נובעים מתוך ראייה מערכתית כוללת, המצביעה על הצורך בשינויים הבאים: שינויים בתפיסה המהותית לגבי לקויי למידה: שינוי עמדות ופיתוח גישה הולמת של כלל מערכת החינוך כלפי התלמיד לקוי הלמידה וזכויותיו, ע"י העמקת הידע, ההבנה והמודעות, המחייבים למידה והתמקצעות. שנויים בתחום הארגוני: שינויים אלה נדרשים על-מנת להביא את כוחות המטה לקשר עקבי, ישיר ושוטף עם כל הגורמים, עם הגפים השונים במשרד הקשורים לנושא, עם גורמי הפיקוח וההדרכה, מנהלי בתי הספר וגורמי השלטון המקומי- לצורך עיצוב מדיניות בראיה מערכתית ותכנון לטווח המיידי והרחוק ליישום החוק. קביעת מחויבותו של משרד החינוך לאכיפת המדיניות. פרק ד': - איתור, אבחון, הוראה מותאמת והתאמת דרכי הבחנות שירותי האבחון והטיפול במסגרת מערכת החינוך אינם ממוסדים. על כן, נופל כל הנטל הכספי על הורי התלמידים. כתוצאה מכך, נגרם אי-שוויון חברתי, כאשר תלמידים להורים מבוססים זוכים לטיפול באופן פרטי, ואילו תלמידים שאין בידי הוריהם אפשרות למימון, אינם זוכים כלל לטיפול. תלמידים מתגלים כלקויי למידה כבר בראשית כניסתם למערכת החינוך הפורמלית. הקשיים באים לביטוי בתחומיו: הלימודים, הרגשיים, החברתיים והמוטורים. האיתור של הקושי יעשה ע"י הגננת או המורה המחנך. האבחון, המלמד על הסיבות ללקות, חייב להתבצע ע"י מומחה ללקויות למידה. מרכזי הלימוד יתנו סיוע וטיפול המותאם לכל תלמיד ובעיותיו ובהתאם להמלצות האבחון. עיקר עיסוקיו והתמחותו של המרכז הבית ספרי הם בתחום הלימודי. המרכז יספק שירותים בשעות הבוקר ומלווה את התלמיד במהלך יום הלימודים: לרבות בהוראה מתקנת מותאמת, בתגבור לימודי, בסיוע בבחירת אסטרטגיות הלמידה המתאימות, בהטרמה של החומר הנלמד, ובלמידה יעילה לקראת מבחן וכו'. המרכז האזורי- מתבסס על ריכוז המשאבים הנדרשים על מנת לספק שירותים מקצועיים מגוונים באיכות גבוהה. התמחותו, בנוסף לתחום הלימוד, היא גם בתחום התנהגותי והרגשי. במרכז יערך אבחון רב תחומי ע"י גורמים מקצועיים: כמו מומחה ללקויי למידה, פסיכולוג, ונוירולוג וכו'. בעקבות המלצות המומחים, התלמידים יקבלו שירותים משני הסוגים: הוראה: הוראה מתקנת בתחומים שאינם ניתנים במרכזי הלמידה הבית-ספריים, ובהתאם לצורך - תוספת הוראה ועזרה בהכנת השיעורים בדרכים מתאימות. שירותי טיפול בתחומים הבאים: רפואי, פסיכולוגי, פרה-רפואי (רפוי בדיבור, רפוי בעיסוק) ותרפיה משלימה (טיפול בדרמה ואומנות). המרכז האזורי בחלקו ישלים את המרכז הבית ספרי בתחום הלימודי, ובחלקו מטפל בתחומים מיוחדים שאינם מתאפשרים בבית הספר. פרק ה' - ועדות כיום, יושבים בועדות עובדים של משרד החינוך אשר אינם מומחים ללקויות למידה. כפועל יוצא, ישנם מקרים רבים בהם נדחות הבקשות המופנות לועדות אלו ע"י יועצות ביה"ס, והתלמיד אינו מקבל את ההתאמות להן הוא זכאי. כתוצאה מכך- ציוניהם של תלמידים אלו אינם משקפים את יכולותיהם, ובמקרים קיצוניים - הם אף נכשלים בבחינות הבגרות. הצעה זו נכתבה בסיוע עמותות הורים לקידום אוכלוסיית ליקויי הלמידה הסתגלות ותפקוד. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדם ב' התש"ס 27.3.2000. פרק א'-מבוא 1. (א) תלמיד לקוי למידה זכאי לנהל חיים תקינים ועצמאיים במסגרת החברה, לתת ביטוי מקסימלי ליכולתו האישית וכשרונותיו,ללמוד ולהתפתח בכל מעגלי החיים, להשגת שוויון זכויות והזדמנויות. (ב) חובת המדינה לתת מענה הולם למגוון צרכיו הייחודיים של תלמיד לקוי למידה, לדאוג לשילובו המירבי במסגרות החינוך הרגילות ולהבטיח עבורו שויון זכויות והזדמנויות. 2. (א) מטרתו של חוק זה לעגן את זכויותיו של תלמיד לקוי למידה, הלומד במסגרת החינוך הרגיל, לשוויון הזדמנויות במערכת החינוך לשלביה, על מנת לאפשר מיצוי כישוריו ויכולותיו המרביים, לרבות הישגיו האקדמיים, וכן להבטיח לכל תלמיד לקוי למידה, הלומד במסגרות החינוך הרגיל, קבלת שירותים וטיפולים ע"פ צרכיו המיוחדים. 3. "אבחון" - אמצעי להערכת לקותו של התלמיד, לרבות כלים ותהליכים; "איתור ליקויי למידה" - זהוי ראשוני של קשיים בביצוע משימות לימודיות; "ארגוני הורים" - ארגוני הורים המטפלים ומייצגים את אוכלוסיית לקויי הלמידה בישראל והמלווים על-ידי אנשי מקצוע ומומחים בתחומי הלקויות הלמידה השונות; "הוראה מותאמת" - התאמת דרכי ההוראה, לרבות התאמת דרכי ההיבחנות בהתאם להמלצות האיתור והאבחון, המאפשרת לתלמיד לקוי הלמידה לעקוף את הליקוי או להתמודד עמו; "הזדמנות שניה" - הארכת המסגרת הלימודית הפורמלית לצורך השלמת בחינות הבגרות; ”הטרמה" - רכישת הידע טרם לימודו במסגרת הכיתה; לקות למידה" - הפרעה בתחום הקוגנטיבי או המוטורי או בשניהם, שבעקבותיה מתגלה קושי ברכישת אחת או יותר ממיומנויות היסוד: לרבות קריאה, כתיבה, חשבון רכישת שפה או הפרעת קשב ראשונית; "מומחה לאבחון לקויות למידה" - אחד מאלה - 1. מורה בעל תואר בוגר שהינו בעל הכשרה בחינוך המיוחד או מסלול התמחות בליקויי למידה, נסיון של לא פחות מחמש שנים בהוראה, ואשר התמחה באבחון לקויות או כישורי למידה במוסד מוכר. 2. פסיכולוג, בעל תואר שני בפסיכולוגיה הכולל מסלול התמחות בליקויי למידה, על נסיון של לא פחות מחמש שנים בטיפול בליקויי למידה ואשר התמחה באבחון לקויות/כישורי למידה, במוסד מוכר; "מרכז אזורי רב תחומי" - מקום בו ניתנים שירותי אבחון וטיפול רב תחומיים, לרבות טיפול פרה- רפואי, פסיכולוגי, דידקטי ורפואי; "מרכז ייעוץ להורים" - מקום בו מקבלים ההורים לתלמיד לקוי למידה מידע ויעוץ; "מרכז למידה בית ספרי" - כיתה בה נמצאים העזרים ובה ניתנים השירותים הנדרשים על-ידי המלצות המומחה; "משאבים" - התקציבים הנדרשים ליישום והפעלה שוטפת של התשתיות; "משאבי אנוש" - כוח אדם מקצועי מתחום ההוראה והחינוך, לרבות מומחים לאבחון לקויות למידה; "עזרים נלווים" - לרבות ציוד וחומרי לימוד עדכניים, עזרים אור קוליים, מחשבים, לומדות רשמקולים, מכונות צילום, ספרים ומאמרים, טלוויזיה ו-ווידאו- טייפ, ריהוט מתאים; "צרכים ייחודים" - מגוון התחומים בהם נדרשים תמיכה וטיפול, לרבות התחום הלימודי, הרגשי וההתנהגותי; "רצף טיפולי" - קשר בין הגורמים המטפלים בתלמיד בכל מסגרות הלימוד והטיפול; "תלמיד לקוי למידה בחינוך הרגיל" - מי שאובחן על-ידי מומחה לאבחון לקויות למידה ונמצא בעל כשרים תקינים ולקות למידה; "תשתיות" - התנאים הבסיסיים הנדרשים ליישום ההוראה המותאמת לרבות התכנית היחידנית: לרבות מבנים תקניים, תקני הוראה, ציוד ועזרים נלווים, שירותים נלווים, לרבות הסעות והשתלמויות מקצועיות; "השר - שר החינוך. פרק ב': חינוך חובה חינם 4. (א) תלמיד לקוי למידה זכאי לחינוך חובה חינם בכל מסגרות החינוך הרגיל, במסגרת זו לשירותי אבחון, לטיפול ולהוראה מותאמת. (ב) משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי אחראים לספק שירותים אלה במסגרת חוק לימוד חובה,התש"ט-1949 פרק ג' - היחידה לטיפול בליקויי למידה 5. (א) מוקמת בזה יחידה מקצועית לטיפול בלקויי למידה במטה משרד החינוך (להלן - היחידה "). (ב) היחידה תכלול מפקח ארצי ומפקחים מקצועיים מחוזיים מומחים ללקויות למידה בכל החטיבות.. 6. תפקידיה של היחידה הם אלה: (1) פיתוח תשתיות וחלוקת משאבים לצרכים הבאים: (א) לתקני פיקוח, הדרכה והוראה (ב) לשעות הוראה וטיפול; (ג) להקמת מרכזי למידה בית סיפריים ואזורים; (ד) לקמת מרכזי יעוץ והדרכה להורים; (2) פיקוח על יישום החוק,לרבות: (א) הקצאת תקנים למפקחים ומדריכים במחוזות; (ב) פיקוח על ביצוע הפעולות הבאות באופן עקבי ושוטף; (1) הקצאת משאבים למוסדות החנוך לצורך יישום החוק; (2) בניית תוכניות עבודה לאיתור תלמידים לקויי למידה; (3) .בניית תכנית יחידנית לטיפול בתלמידים לקויי למידה, הכוללת רצף טיפולי במעבר בין החטיבות השונות, שתיבדק באופן שוטף ותותאם לתפקוד התלמיד בכיתה; (4) איסוף נתונים לאורך כל שנות הלימוד, כולל ניתוח ומחקר; (ג) פיקוח על מרכזי למידה אזוריים ומוסדות חינוך בתיאום עם השלטון המקומי; (ד) התאמת גישות חינוכיות בהתאם למחקרים עדכניים; (ה) פיתוח מערך לבדיקה ומעקב אחרי התקדמות הטיפול בכל תלמיד; (ו) פיתוח דרכים לאכיפת ההמלצות באבחונים; (3) פיתוח משאבי אנוש והכשרת מורים, לרבות: (א) הכשרת מורים במכללות, בסמינרים ובמוסדות המעניקים תעודות הוראה ותואר "בוגר" תוכנית לימודים מוגברת בנושא לקויות הלמידה השונות, לצורך העמקת הידע והמודעות ומתן כלים לאיתור התלמידים בעלי לקויות הלמידה ושילובם בכתה כפי שיקבע בתקנות; (ב) הקמת מסלולים בכל סמינר להכשרת מורים, אשר יתמחו בשלוב התלמיד לקוי הלמידה במסגרות החינוך הרגיל עם דגש על ההיבטים הדידקטים, הפסיכולוגים, החברתיים והרגשיים; (ג) פיתוח תוכניות להשתלמות שנתית שתלוה בהדרכה מעשית לצוות ביה"ס, לרבות מורים, יועצות ומנהלים, שכבר עובדים במערכת, לצורך הכרת נושא לקויי למידה ודרכי הטיפול בכיתה. פרק ד': איתור, אבחון, הוראה מתואמת והתאמת דרכי היבחנות. 7. המחנך או הגננת יאתרו קשיים בתפקודו של התלמיד, לרבות במיומנויות למידה ובתפקודים אחרים, ביחס לתלמידים בכיתתו ובהתחשב ביכולתו האישית של התלמיד; דיווח על האיתור יועבר להוריו של התלמיד והוא יופנה לרופא מתאים לשלילת בעיות פיזיולוגיות ורפואיות. 8. (א) תלמיד שאותר כמתקשה בתפקוד הלימודי יופנה לאבחון על ידי הצוות החינוכי בהסכמת הוריו או על ידם. (ב) האבחון יכלול: (1) אבחנה על ידי מומחה לאבחון לקויות למידה (להלן - "המומחה המאבחן") לצורך איתור הגורמים והסיבות לקשיים במיומנות היסוד ובתהליכי הלמידה; מצא המומחה המאבחן את התלמיד לקוי למידה, יבנה עבורו תבנית יחידנית, המלצות לעבודה לצוות בית-הספר והמלצות להתאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות וכן ידריך את צוות בית-הספר וילווה את תהליך הטיפול באופן שוטף; (2) הפניית התלמיד על ידי המומחה המאבחן בהתאם לצורך, להשלמת האבחון על ידי מומחה מתאים, לרבות פסיכולוג, רופא או מטפל פרה- פואי, לאבחון נוסף או לשלילת בעיות נוספות. 9. (א) פרק הזמן בין האיתור לאבחון לא יעלה על שישה חודשים; בפרק זמן זה תיבנה תכנית לימודים יחידנית, המותאמת לצרכיו של התלמיד לקוי הלמידה, ואשר תיכתב על-ידי צוות המורים בעזרת המומחה המאבחן ותיבדק על ידם בעקביות ובאופן שוטף, על-מנת להעריך את התקדמותו של התלמיד. (ב) האבחון יבוצע לא יאוחר מארבעה שבועות מיום ההפניה ודו"ח האבחון יוגש לבית הספר ולהורים לא יאוחר מארבעה שבועות לאחר ביצוע האבחון. 10. (א) תלמיד שאובחן והוגדר כלקויי למידה - תהא הכרה זו תקפה לכל אורך שנות לימודיו ובכל המסגרות החינוכיות והאקדמאיות בהן הוא נטל חלק. (ב) ההמלצות להתאמת דרכי ההוראה וההיבחנות על-פי האבחון, יחייבו את כל מוסדות החינוך הממלכתיים והמוסדות להשכלה גבוהה והמוכרים כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 11. מנהל בית הספר בו לומד התלמיד לקוי הלמידה יפעל למימוש זכויותיו, לרבות לעניין: (1) הוראה מקצועית מותאמת של המורים בכיתה ובבית הספר; (2) הקצאת שעות תקן לכל תלמיד להוראה יחידנית על-פי המלצת המאבחן; (3) צמצום מספר התלמידים בכיתה אשר בה אחוז לקויי למידה גבוה מ - 10% או, לחלופין, תגבור הכיתה במורה נוסף; (4) הקמת מרכז למידה בית ספרי, שבו יהיו העזרים הנדרשים להוראה מותאמת ואשר בו תפותח תוכנית למודים יחידנית על פי האבחון והמלצותיו שתכלול דרכים להוראה מתקנת או עוקפת, לרבות הקניית אסטרטגיות למידה, הטרמה של החומר הנלמד והתאמות בדרכי ההיבחנות; (5) מינוי מורה מומחה לרכוז הנושא בבית הספר; (6) מינוי מועצה פדגוגית אשר תוסמך לאשר התאמות בדרכי ההוראה והבחנות, לרבות בבתי הספר האקסטרניים המוכרים; (7) ליווי התלמיד במעברו לחטיבה גבוהה יותר, תוך דאגה לרצף טיפולי. 12. (א) המועצה הפדגוגית במוסדות החינוך הממלכתיים ובבתי הספר האקסטרניים המוכרים מוסמכת לאשר התאמות בדרכי ההוראה וההיבחנות במהלך כל שנות הלימוד, לרבות בבחינות הבגרות, על-פי המלצות האבחון. (ב) המועצה הפדגוגית תוסמך לאשר מתן פטור ממקצועות שאינם תנאי לזכאות לתעודת הבגרות ותדאג לתגבור לימודי במקצועות שחובה להיבחן בהם במסגרת בחינות הבגרות. (ג) כל החלטה בנוגע להתאמת דרכי הוראה והיבחנות, לרבות תהליכי דווח ומעקב תועבר בכתב להורים, לכל מוריו של התלמיד ולכל הנוגעים בדבר. 13. (א) הרשות המקומית בשיתוף עם מנהלי בית הספר תקים מרכזים אזוריים רב-תחומיים לאבחון וטיפול בליקויי למידה, לרבות בתחומים הפרה-רפואיים, הפסיכולוגיים, הדידקטיים הרפואיים, והכל, בתאום עם המוסדות הרלוונטיים. (ב) במרכזים האזוריים יוקם מערך סיוע להורים, לקבלת מידע על לקויות למידה, זכויות התלמיד וההורה, כלים להתמודדות, תמיכה והדרכה. פרק ה': ועדות 12. (א) מוקמת בזה ועדה להתאמות דרכי היבחנות (להלן - "הוועדה"). (ב) בוועדה יהיו לכל הפחות חמישה חברים, והם אנשי מקצוע מומחים לאבחון ולטיפול בלקויי למידה בתחום הדידקטי ופסיכולוגי, נציג בית-ספר, נציגי ארגוני הורים לתלמידים לקויי למידה. (ג) הוועדה תתכנס בהרכב שלא יפחת משלושה נציגים. (ד) הוועדה תדון בבעיות חריגות, בהן נתקלים תלמידים אינטרניים ואקסטרניים, הן במוסדות מוכרים והן באלו שאינם מוכרים על ידי משרד החינוך. 13. (א) תלמיד לקוי למידה או אפוטרופוס של תלמיד לקוי למידה זכאי להגיש ערעור על החלטת הוועדה להתאמת דרכי היבחנות בפני ועדת ערעורים. (ב) הרכב ועדת הערעורים: (1) מומחים לאבחון וטיפול בלקויי למידה מהתחום הדידקטי והפסיכולוגי; (2) נציג בית-ספר; (3) משפטן; (4) נציגי ארגונים בלתי תלויים לזכויות תלמידים; (5) נציגי ארגוני הורים; (6) עובד סוציאלי; (7) נציגי הקו הפתוח לפניות תלמידים. (ג) הועדה תתכנס בהרכב שלא יפחת מ - 5 נציגים. פרק ו': מועצה ציבורית 14. (א) מוקמת בזאת מועצה ציבורית (ב) ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת תמנה את חברי המועצה שהינם בעלי מומחיות בפסיכולוגיה, בחינוך, בלקויות למידה, בבריאות, במשפטים, או בתעסוקה ורווחה, וכן נציגי הורים. (ג) לחברי המועצה לא יהיו קשרי עובד-מעביד עם המדינה ולא יהיה בינם לבין המשרדים האחראים על יישום החוק כל קשר חוזי אחר. (ד) ואלה תפקידי המועצה: (1) לייעץ וללוות את תהליכי ישום החוק; (2) לבחון את תהליכי ישום החוק בהתאם למחקרים ונתונים עדכניים לגבי דרכי האבחון והטיפול בלקויי למידה; (3) להגיש דו"ח אחת לשנה לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, לשר ולשר הבריאות; (4) לרכז את תגובות הציבור; (5) לייעץ לשר בקביעת תקנות ליישומו של חוק זה; (6) לסייע למשרד החינוך בקביעת מדיניות ברורה לטיפול בלקויי למידה, תוך שמירה על אחידות לגבי מדיניות זו במסגרות הלימודיות השונות. פרק ז': הוראות שונות 15. לא יגלה אדם ולא יעביר מידע המתייחס לתלמיד, אלא לאדם שהוא רשאי למוסרו לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - שנה. השר אחראי על חוק זה והוא יתקין, בהתייעצות עם המועצה הציבורית, תקנות בכל הנוגע לביצועו. הצעות חוקליקויי למידהדיני חינוך