הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - השלמת זכויות), התש”ס-2000 חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 אושר במליאת הכנסת ב-1 במאי 1996. בעת ישום סעיפי החוק במערכת הרפואית נתגלו חללים ריקים רבים בחוק. הצעה זו באה לתקן אותם כדלקמן: טיפול רפואי ניתן לא רק במוסדות רפואה (המוגדרים בפקודת בריאות העם, 1940) אלא גם בבתי אבות, מוסדות סיעודיים, בביתו של המטופל ואפילו ברחוב. מן הדין שחלק מהסעיפים הנוגעים לזכויות החולה ישמרו בעת מתן הטיפול הרפואי בכל מקום שהוא ניתן. מוצע להחיל את החוק גם על נותני שירותים רפואיים שאינם נימנים על הרשומים בפנקס המקצועות הרפואיים. הכללתם בחוק זה מצלמת מצד קיים ואין הכללתם בבחינת הכרה לענין הרישום בפנקס המקצועות הרפואיים. מן הראוי לבדוק את שאלת הכללתם גם של העוסקים ברפואה אלטרנטיבית בחוק זה. בחוק חסר איסור אפליה במתן טיפול רפואי לפי חוק זה מטעמי גיל, השקפת עולם ומצב כלכלי. נראה כי התרת אפליה מסיבות כאלה במתן טיפול נאות אינן תקפות במדינה נאורה. יש לקבוע לענין חוק זה מי הוא "קטין" ומי הוא "קשיש" שהוראות חוק זה לא יחולו על המטפלים בו. החוק אינו מגדיר את תהליך קבלת חוות הדעת הנוספת. הסכמה מדעת חייבת להינתן לכל טיפול בנפרד. אסור שתהיה הסכמה גורפת למתן הטיפול הרפואי אלא במקרה שהטיפול הרפואי מורכב מפעולות שונות אבל מהווה יחידת טיפול אחת (פרוטוקול). קיימים מטופלים רבים שאינם מוכנים לקבל מידע רפואי והם מוכנים לקבל טיפול רפואי בהסתמכם על קביעת המטפל. במקרה כזה יש לתעד את סירובו של המטופל לקבל מידע על טופס ההסכמה שלו לטיפול הרפואי. ויתור על סודיות רפואית חייב להיות מוגבל לצורך מוגדר מאוד ולפרק זמן קצוב מראש. זאת, כדי למנוע שטופס ויתור על סודיות רפואית שניתן למטרה מוגדרת ישמש במועדים אחרים לשימושים שאליהם לא היה המטופל מוכן לותר על הסודיות הרפואית שלו. כיום אין בחוק חובת מסירת מידע שוטף למטופל על התקדמות הטיפול הרפואי בו ואין בחוק הוראה לתת למטופל סיכום מחלה או תעודה רפואית. המידע היחיד שאותו חייב המטפל לתת למטופל הוא המידע לצורך הסכמה מודעת. אם לחולה בא כח יש לאפשר לו לא רק לתת את הסכמתו לטיפול הרפואי אלא גם לקבל את כל המידע על המשך הטיפול ותוצאותיו. לחוק זכויות החולה השלכות אתיות וחברתיות. לכן מן הראוי להקים מועצה בראשות שר הבריאות אשר תבדוק את כל ההשלכות של החוק ותסייע בייעוץ, פיקוח ובדיקת מצב זכויות החולה במוסדות הרפואה השונים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר ב' התש"ס - 27.3.2000. 1. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 2 - (1) בהגדרת "טיפול רפואי" בסופה יבוא "בכל מקום שהוא ניתן". (2) במקום הגדרת "מוסד רפואי" יבוא: "מוסד רפואי - בית חולים, מרפאה, מוסד סיעודי, בית אבות או מעון;"; (3) בהגדרת "מטפל" אחרי "פסיכולוג" יבוא: "פרמדיקים בשרותי הצלה, פיזיוטרפיסט, קלינאי תקשורת וחובשים"; 2. בסעיף 3 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "בין אם הטיפול ניתן במוסד רפואי ובין אם הטיפול ניתן ברחוב או בביתו של המטופל". 3. בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי "ארץ מוצא" יבוא "גיל, השקפת עולם, מצב כלכלי". 4. בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "המנהל הכללי יקבע הוראות בדבר מימוש זכותו של החולה לפי סעיף זה". 5. בסעיף 13 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא: "לכל טיפול רפואי נפרד תידרש הסכמה נפרדת, לפי הוראות פרק זה"; (2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (5), בסופה יבוא "או נסיוני"; (3) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא : "ואולם אם אישרה וועדת האתיקה את הימנעות המטפל ממסירת מידע - יודיע המטפל למטופל בכתב שלטובת הטיפול בו ובאישור ועדת האתיקה הוא אינו מוסר לו את כל המידע בנושא הטיפול."; (4) בסופו יבוא: "(ה) חולה המסרב לקבל מידע לצורך מתן הסכמה לטיפול הרפואי הנדרש - יינתן לו הטיול אם נתן לכך את הסכמתו. (ו) על אף האמור בכל דין, מטופל יקבל לידיו בכתב, סטטיסטיקה של סיכונים הכרוכים בטיפול הצפוי לו.". 6. בסעיף 15 לחוק העיקרי, בפסקה (ו), בסופה יבוא: "(ד) המנהל הכללי יתקין הוראות לגבי הסכמה מודעת וטיפול רפואי של קטינים;". 7. בסעיף 19 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(ג) מטופל אשר מוותר על סודיות רפואית לצורך העברת מידע לאחר בהתאם לסעיף 20 (א), הסכמתו לוויתור תהיה מוגבלת למקבל מידע, לצורך מוגדר, ולתקופה מוגדרת." (ד) המנהל הכללי יקבע הוראות ביצוע לתהליך וויתור על הסודיות הרפואית, כאמור בסעיף זה.". 8. בסעיף 20 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א) - (א) בפסקה 1 אחרי "המטופל" יבוא "או בא כוחו"; (ב) בפסקה (3), בסופה יבוא" או לאדם שהמטופל ביקש להעביר לו את המידע"; (2) בסופו יבוא: (ד) יורשיו של נפטר יוכלו לקבל מידע מהרשומה הרפואית שלו רק לאחר הצגת צוואה או צו ירושה מאושר על ידי בית המשפט. (ה) מטופל זכאי לקבל מידע על מצבו הרפואי במשך הטיפול ולאחר הטיפול שניתן לו; סבר המטפל כי מסירת מידע כאמור עלולה לגרום נזק גופני או נפשי למטופל, ינתן המידע לבא כוחו לאחר אישורה של ועדת האתיקה". 9. אחרי סעיף 24 לחוק העיקרי יבוא: "סימן ד: מועצה ציבורית לשמירה על זכויות החולה "סימן ד': מועצה ציבורית לשמירה על זכויות החולה מינוי המועצה, כהונתה וסדרי התכנסותה 24א. (א) השר ימנה מועצה ציבורית לשמירה על זכויות החולה. (ב) שר הבריאות יהיה יושב ראש המועצה. (ג) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים. (ד) המועצה תתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים. (ה) המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה לתקופה שתקבע; לקבוע יושב ראש לוועדה, להעביר לועדה מתפקידיה ולאצול לה מסמכויותיה וכן רשאית היא להיעזר במומחים שלא מבין חבריה. הרכב הוועדה 24ב (א) מספר חברי המועצה הציבורית לשמירה על זכויות החולה יהיה 29 והם: (1) שר הבריאות ועוד שלושה חברים שימנה שר הבריאות מקרב עובדי משרד הבריאות; (2) שני חברים מקרב עובדי משרד המשפטים, שימונו על ידי שר המשפטים; (3) שני חברים מקרב עובדי משרד העבודה והרווחה, שימונו על ידי שר העבודה והרווחה; (4) חבר אחד מהמוסד לביטוח לאומי, שימונה על ידי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי; (5) קצין רפואה ראשי או נציגו; (6) ארבעה מומחים מתחומי הרפואה, המינהל והאתיקה הרפואית, שימונו על ידי שר הבריאות; (7) ארבעה חברים שימנה השר מקרב מועמדים שיציעו ארגוני החולים; (8) נציג אחד של ארגון העובדים הסוציאליים; (9) נציג אחד של ארגון האחים והאחיות; (10) נציג אחד של הארגוני העובדים הפרה רפואיים; (11) נציג אחד של ארגון רופאי השיניים; (12) שני נציגים של ההסתדרות הרפואית בישראל; (13) נציג אחד של הדיקנים של בתי הספר לרפואה המוכרים בישראל; (14) ארבעה נציגים של קופות החולים. תפקידי המועצה 24ג. תפקידי המועצה הם אלה: (1) לייעץ לשר הבריאות לעניין חוק זה בנושאים הכרוכים בביצוע חוק זה, לרבות - (א) מתן חוות דעת בנושא התקנת תקנות לפי חוק זה; (ב) לקיים מעקב אחר ביצוע חוק זה במוסדות הבריאות השונים; (ג) ליזום מחקרים וסקרים וחוות דעת מקצועיות בנושאי חוק זה ואתיקה רפואית; (2) להדריך ולפקח על עבודתם של נציבי קבילות החולים שמונו לפי חוק זה; (3) לייעץ לנציב קבילות הציבור בנושאי זכויות החולה. 10. בתוספת לחוק העיקרי, בסופה יבוא: "(7) טיפולים עמוקים (אישיותיים) בתחום בריאות הנפש.". הצעות חוקרפואהזכויות החולה