הצעת חוק רשות שירותי הדת היהודיים, התש”ס-2000 מבוא הצעת חוק זו באה לקבוע מסגרת חדשה למתן שירותי הדת היהודיים במדינה. במסגרת זו, מוצע לבטל את המועצות הדתיות, ולהקים במקומן רשות ממלכתית אשר תהיה מופקדת על מתן שירותי הדת, באמצעות מינהלות עירוניות ואזוריות, ותוך שיתוף פעולה עם הרבנות הראשית ורבני הערים. באופן זה, ניתן יהיה להביא לייעול מתן שירותי הדת ולשיפור השירות לאזרחים, תוך מניעת מעורבות פוליטית מיותרת. הצעת החוק באה להקים מוסדות חדשים, ומפרטת את סמכויותיהם והרכבם וכן את החובות המוטלים עליהם. אין בהצעה זו להטיל את ניהול הרשות על הרבנים הראשיים או רבני הערים. עם זאת, ולאור הזיקה ההדוקה הקיימת בין נושאי ניהול הרשות לבין הענינים ההלכתיים בהם עוסקת הרשות, נדרש קשר רצוף ומתמיד בין הרבנים האמורים לבין מנהלי הרשות (לדוגמא - לשם מתן עדיפות בהקצאת כספים בנושאי דת שונים, העסקת משגיחי כשרות המקובלים על הסמכות ההלכתית). לשם כך, כוללת ההצעה את הרעיונות המרכזיים בכל הנוגע להסדרים החדשים בנושא מתן שירותי הדת, ומהווה בסיס לדיונים שיתקיימו בוועדות הכנסת בשלבי החקיקה המתקדמים, בהתיעצות הן עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר והן עם הגורמים המעורבים, עד לגיבושה הסופי של ההצעה. הצעת החוק כוללת פירוט רב, אשר בדרך כלל מקומו בחקיקת משנה ובנהלים וכללים פנימיים. עם זאת, בכדי להסדיר את הנושא בכללותו ולהבטיח את ייעול מתן שירותי הדת ופיקוח פרלמנטרי הולם, יורדת הצעת החוק לפרטי פרטים וקובעת הסדרים רבים בחקיקה ראשית מחייבת. ההצעה אינה באה לפגוע באנשים העובדים במועצות הדתיות, או באלה המועסקים על ידן כעובדי חוץ, אלא להסדיר את מעמדם ותנאי העסקתם כעובדי מדינה לכל דבר וענין. לשם כך כוללת ההצעה הוראות מעבר לענין עובדים ונכסים, באופן שיאפשר מעבר מהיר ויעיל, בהסכמת הצדדים המעורבים. פרק ב': הקמת הרשות - מוצע להקים תאגיד סטטוטורי - "רשות שירותי הדת היהודיים" (להלן - הרשות), אשר יהיה אחראי למתן שירותי הדת לאוכלוסיה היהודית. רשות זו תפעל בשיתוף עם הרבנים הראשיים ורבני הערים, ותנהג בהתאם לפסיקותיהם. פרק ג': מועצת הרשות - פעולות הרשות יתבצעו באמצעות מועצה בת 9 חברים, הממונים לתקופת כהונה של 5 שנים בידי הממשלה, לפי הצעת שר הדתות. בראש המועצה יעמוד יושב-ראש, הממונה בהסכמת הרבנים הראשיים. יתר החברים יהיו כדלקמן: 2 חברים יהיו דיינים שיבחרו על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול; 2 חברים יהיו רבני ערים שתבחר מועצת הרבנות הראשית; מנכ"ל המשרד לענייני דתות; יו"ר מרכז השלטון המקומי וכן 2 ראשי רשויות מקומיות שיבחרו על ידי מרכז השלטון המקומי בהסכמת הרבנים הראשיים. לצד המועצה יפעלו משפטן וכלכלן אשר ישתתפו בכל ישיבותיה ויסייעו לה מבחינה מקצועית. חברי המועצה יחתמו על הצהרת אמונים למדינה, לחוקיה ולהוראות הרבנות הראשית ורבני הערים, וישמשו בתפקידם מבלי לקבל שכר. מועצת הרשות תקיים ישיבות לפחות אחת לשלושה חודשים, בהתאם לכללים שיקבע היושב - ראש. פרק ד': תפקידי המועצה וסמכויותיה - מועצת הרשות תהיה הגוף האחראי על קביעת המדיניות של הרשות והמעקב אחר יישומה, וכן על תפקודה הכללי של הרשות, וזאת בתאום עם הרבנים הראשיים ובאמצעות כללים שתקבע. פרק ה': מנהל הרשות - בראש הרשות יעמוד מנהל שתמנה המועצה בהסכמת הרבנים הראשיים ולאחר התייעצות עם שר הדתות. המנהל ידאג ליישום החלטות המועצה ויהיה כפוף לה. תקופת כהונתם של המנהל וסגנו תהא 5 שנים, כתקופת כהונתה של המועצה, ואף הם יחויבו להצהיר אמונים למדינה, לחוקיה, להוראות הרבנות הראשית ורבני הערים ולהחלטות הרשות. המנהל יהיה רשאי להקים ברשות עד 4 אגפים בנושאים הלכתיים שונים, ולאצול מסמכויותיו לעובדיו. פרק ו': מינהלות - לשם מתן שירותי דת יהודיים ברחבי הארץ, תקים מועצת הרשות מינהלות עירוניות ומינהלות אזוריות, אשר יהיו כפופות למנהל הרשות. בנוסף, יפעלו המינהלות בהתאם לפסיקת רבני העיר. כוונת ההצעה אינה להקים מינהלות שיכנסו בנעליהן של המועצות הדתיות, ואין המדובר בהחלפה טכנית של שמן, שכן לא קיימת זהות מבחינת דרכי הפעולה והניהול, ואף לא מבחינת האזורים בהם יפעלו המינהלות ביחס לאזורי פעולתן של המועצות הדתיות דהיום. המינהלות יוקמו בישובים השונים לפי החלטת המועצה ובהתחשב במספר התושבים היהודיים במקום, וללא חפיפה לאזורי פעולתן של המועצות הדתיות. המינהלות יפעלו לשם פיתוח וניהול עניניה האזוריים של הרשות בתחומי הישובים בהם הן פועלות. בראש כל מינהלת יעמוד מנהל שימונה לאחר התייעצות עם ראשי הרשויות המקומיות שבתחומן פועלת המינהלת ובהסכמת רבני העיר ברשויות אלה. ברשויות מקומיות גדולות יהיה רשאי מנהל המינהלת למנות סגן אחד או שניים, לפי גודל האוכלוסיה במקום, ובאישור המועצה. זאת כאשר מינוי הסגנים נחוץ בכדי לסייע למנהל המינהלת בניהול השוטף של עניניה. מנהל כל מינהלת וסגניו יכהנו במשך 5 שנים, והם יחויבו לחתום על הצהרת אמונים למדינה, לחוקיה, להוראות הרבנות הראשית ורבני הערים ולהתחייב לקיים את החלטות הרשות. בכל מינהלת ניתן יהיה להקים עד חמש מחלקות לענינים הלכתיים מסוימים, באישור מנהל הרשות (כגון: עירובין, כשרות, מקוואות וכד'). ראש כל מחלקה ימונה מבין עובדי הרשות, בהסכמת רבני העיר. יובהר כי אין העובדה שאדם מכהן כרב שכונה מונעת ממנו להתמנות לראש מחלקה. פרק ז': רבני ערים ושכונות - מוצע להסדיר בחוק את נושא מינוי רבני השכונות, המהווים חלק מעובדי הרשות. רבני השכונות ימונו בידי רבני העיר, לאחר קבלת אישור מועצת הרשות. אולם, בכל מצב בו אין בנמצא רבני עיר או יש חילוקי דעות בין רבני העיר השונים, תעבור סמכות המינוי למועצת הרבנות הראשית, באישור המועצה. מקרה נוסף בו תמנה מועצת הרבנות הראשית את רבני השכונות יתקיים כאשר תושבי שכונה פנו לרבני העיר בבקשה למנות רב שכונה ולא נענו. הסכמת רבני הערים הינה תנאי חיוני ליישום רבות מפעולות הרשות. עם זאת, יש למנוע מצב בו חילוקי דעות בין רבני העיר לבין הרשות או המינהלת, או בין רבני העיר באזור פעולתה של המינהלת, יביאו לפגיעה במתן שירותי הדת. אשר על כן, מוצע לקבוע כי בכל מקרה של חילוקי דעות בין רבני העיר למינהלת, המונע מתן הסכמת רבני העיר, תועבר ההכרעה למועצת הרשות, אשר תהא רשאית להכריע בנושא. במקרה של חילוקי דעות בין רבני העיר עצמם, תועבר סמכות ההחלטה לידי מועצת הרבנות הראשית. מנגנון זה ימנע מצב בו בשל העדר הסכמה של רבני העיר יפגע מתן שירותי הדת. פרק ח': דין וחשבון - מוצע לקבוע כי כל אחד מהגופים המנויים לעיל, יחויב להגיש דין וחשבון תקופתי, בהתאם ליחסי הכפיפות המפורטים בהצעה. כך יתאפשרו ביקורת ופיקוח, אשר יגבירו את יעילות ותקינות תפקודם של הגופים השונים בהיררכיה של הרשות. כך למשל תגיש הרשות דו"ח שנתי לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ודו"ח חצי שנתי לשר לענייני דתות ולרבנים הראשיים. מנהל הרשות יגיש דו"ח למועצה, וכל מינהלת תגיש דו"ח למנהל הרשות וכן לרבני הערים שבאזורן היא פועלת. פרק ט': עובדי הרשות - מוצע לקבוע כי עובדי הרשות, לרבות מנהל הרשות וסגנו, מנהלי המינהלות וסגניהם, עובדי המינהלות והאגפים השונים, יהיו עובדי מדינה לכל דבר וענין, לרבות שכר, תקנים, תנאי עבודה, הוראות משמעת וכיוצ"ב. תנאי העסקתם יהיו בפיקוח השר לענייני דתות ושר האוצר, ויותאמו במידת הצורך לפעולותיה הייחודיות של הרשות. לענין דרכי מינוי העובדים, מוצע כי יתחשבו בתפקידיה הדתיים, התורניים והמיוחדים של הרשות. עוד מוצע לקבוע כי לשם טיפול בענייני הלכה יוקמו מחלקות הלכתיות, שעובדיהן ותקניהן יקבעו בהסכמה עם רבני הערים והעובדים יהיו כפופים לרבני העיר בנושאים אלה. הצעת החוק באה להסדיר ולהשוות את מעמדם של העובדים מטעם הרשות בארגונים חיצוניים, כגון משגיחי כשרות. מוצע לקבוע באופן חד משמעי כי הרשות תפעל אך ורק באמצעות עובדים שלה או מועסקים באמצעות חברות כוח אדם, באופן שלא יהיו עוד בעלי תפקידים המייצגים את הרשות אך אינם מהווים עובדיה. לשם כך נקבע כי שכר עובדי הרשות או המועסקים בה ישולם ישירות מקופת הרשות, כך שלא יקבל עובד הרשות שכר ממי שמקבל ממנה שירותים. מוצע לקבוע כי בהיותם עובדי מדינה, יהיו עובדי הרשות כפופים להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), אולם שר הדתות יהיה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להפחית או להוסיף על הוראות אלה, בכדי להתאימן לעבודתם של עובדי הרשות, ובהתחשב בתפקידיה הדתיים, התורניים והמיוחדים. פרק י': תשלומים, תקציב, נכסים וכוח אדם - בהתאם להצעת החוק, יהיו לרשות שני מקורות תקציביים - אגרות ותשלומים שיגבו ממקבלי השירותים, והעברות מאוצר המדינה, בהתאם לסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב. הצעת התקציב השנתי תוכן מדי שנה בידי מנהל הרשות, והיא תוגש, לאחר קבלת אישור המועצה, לאישור השר לענייני דתות ושר האוצר. עוד מוצע לקבוע כי תקציב המינהלות העירוניות והאזוריות מתוך תקציב הרשות, יקבע באישור רבני העיר ויעמוד על 2% לפחות מתקציב הרשות המקומית בה פועלת המינהלת. לפי חוות דעת מקצועיות שקיבלו המציעים, זהו הסכום המינימלי המאפשר אספקת שירותי דת ברמה תקינה. במטרה להפחית את התלות בין רבני הערים לבין המינהלות, מוצע לקבוע כי שכרם של רבני העיר ותקציבי לשכתם ישולמו מתוך תקציבה הכללי של הרשות, ולא מתקציב המינהלות הפועלות באותם ישובים. המועצה תמנה חשב לרשות, וחתימתו תדרש, לצד חתימת המנהל, ביחס לכל הוצאה כספית של הרשות, לרבות עסקאות בענין נכסי המדינה. פרק יא': הוראות מעבר - הצעת החוק מייסדת, כאמור, מבנה חדש לשם מתן שירותי דת לאוכלוסיה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מההסדרים, המוסדות והעובדים, האחראים כיום על אספקת שירותים אלה. לשם כך נקבעו בהצעת החוק הוראות מעבר המסדירות מעמדם של גופים, אנשים ונכסים, עם המעבר לרשות. חשיבות הוראות המעבר נובעת גם מהעובדה כי איוש התפקידים ברשות, ובעיקר במינהלות, עלול לארוך זמן ניכר. בכדי למנוע מצב בו יפגעו שירותי הדת באזורים שונים בעקבות הקמת הרשות, יש להבטיח מעבר רציף במתן השירותים, וזאת בין היתר באמצעות העברה מסודרת של עובדים ומנהלים אל הרשות. מוצע לקבוע כי עובדי המועצות הדתיות יהפכו להיות עובדי הרשות, בתנאי עבודתה שלא יפחתו מתנאיהם הקודמים, ותוך שמירה על כל זכויותיהם. בנוסף, במקרה בו יתפטר עובד הרשות בשל המעבר האמור, יהיה הוא זכאי לכל הזכויות הנובעות מפיטורים על ידי המעביד. כיום ישנם אנשים המועסקים על ידי המועצות הדתיות כ"עובדי חוץ", דהיינו אנשים הפועלים מטעם המועצה הדתית ומשמשים כנציגיה, למשל לנושאי כשרות, אך אינם נחשבים כעובדי המועצה ואינם מקבלים ממנה שכר. הצעת החוק קובעת כי גם עובדים אלה יהפכו להיות עובדי הרשות, אולם הרשות לא תישא בתשלומים הנובעים ממעבר זה, כדוגמת פיצויי פיטורים (שחובת תשלומם תחול על המעביד הקודם). לענין העובדים המועסקים כיום באמצעות קבלני כוח אדם, מוצע לקבוע כי הללו יהפכו להיות עובדי הרשות או ימשיכו להיות מועסקים על ידה בתנאים שלא יפחתו מתנאי עבודתם הקודמים, בתיאומים ולתקופה שתקבע מועצת הרשות. עוד מוצע כי לענין העברת העובדים לרשות, לרבות עובדי קבלן כוח אדם שהועסקו על ידי המועצות הדתיות, יחולו הוראות הסכם שיחתמו המדינה והרשות עם הארגון המייצג של העובדים והמועסקים. לענין מי שכיהן כראש מועצה דתית, קובעת ההצעה כי עד לאיוש תפקיד מנהל המינהלת בדרך הקבועה בחוק, יראו אותו כאילו מונה לתפקיד זה, וזאת לתקופה שלא תעלה על שנה. יש להדגיש כי הוראת המעבר לא תחול על ראשי מועצות דתיות אשר מכהנים כיום בתפקידם לאחר שתקופת כהונתם תמה והשר לא חידש את הרכב המועצה בישובם. כמו כן, ראשי מועצות אשר תקופת כהונתם אמורה להסתיים בשנה שלאחר כניסתו של החוק לתוקף, לא ימשיכו לכהן מכוח הוראת המעבר אלא יסיימו תפקידם במועד המקורי לסיום כהונתם. פרק י"ב: הוראות שונות - הצעת החוק קובעת באופן ברור כי דינה של הרשות כדין המדינה לכל דבר וענין, וכאמור לעיל, דין עובדיה כדין עובדי המדינה. במקביל, נקבע כי יראו גם את יושב ראש המועצה כעובד המדינה לענין חיקוקים שונים (למשל - איסור פעילות פוליטית, איסור קבלת מתנות). הקמת הרשות מחייבת התאמת הצעת החוק לכשתתקבל, לחקיקה רלבנטית קיימת. בעיקר אמור הדבר בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א - 1971, אשר מסדיר כיום את הקמת המועצות הדתיות. אשר על כן, מוצע לבטל את הסעיפים הרלבנטים בחוק זה. בהמשך הליכי החקיקה יתבצעו התאמות נדרשות לחוקים נוספים, אם ידרשו. ההצעה קובעת כי השר לענייני דתות יהא ממונה על החוק ויוסמך להתקין תקנות לביצועו. בכדי לאפשר הערכות להסדרים החדשים שקובעת הצעת החוק, יהיה השר אף מוסמך לקבוע את מועד תחילתו של החוק, וזאת בתקופת ששת החודשים שלאחר קבלתו בכנסת. התוספת - התוספת לחוק קובעת את נוסח הצהרת האמונים של חבר המועצה, מנהל הרשות וסגנו ומנהל המינהלת וסגנו. מוצע לקבוע כי הפרת ההצהרה תביא לסיום כהונתו של בעל התפקיד האמור. תוספת זו תהיה ניתנת לשינוי רק בחקיקה ראשית, כדרך קביעתה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באדר א' התש"ס 7 בפברואר 2000 1. (א) מטרת חוק זה להקים רשות מרכזית יחידה לניהול שירותי הדת היהודיים שתפעל ליישום חוק זה באמצעות מינהלות אזורית, לייעול מתן שירותי הדת, ולהידוק הזיקה בין הרבנים הראשיים ורבני העיר לבין שירותים אלה. (ב) אין בחוק זה ובמטרתו לפגוע במתן שירותי הדת הניתנים על ידי הרבנים הראשיים ורבני העיר, לרבות מקוואות, מתן תעודות כשרות, עירובין, תרבות תורנית וכל שירותי הדת שלהם נגישות הלכתית. פרק א': פרשנות 2. "ארגון מייצג" - הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות; "הוועדה" - ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; "המועצה" - מועצת הרשות שמונתה לפי סעיף 7; "המנהל" - מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 21; "הסכמה" - מראש ובכתב; "הרשות" - רשות שירותי הדת היהודיים שהוקמה לפי חוק זה; "חוק המשמעת" - חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג - 1963; "חוק יסודות התקציב"- חוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 ; "חוק נכסי המדינה"- חוק נכסי המדינה, התשי"א - 1951 ; "חוק שירותי הדת" - חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] התשל"א - 1971; "יושב הראש" - יושב ראש מועצת הרשות; "מועצה דתית" - מועצה דתית שהוקמה על פי חוק שירותי הדת, ערב תחילתו של חוק זה; "מועצת הרבנות הראשית" - כהגדרתה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם - 1980; "מחלקה הלכתית" - מחלקה שהוקמה על ידי המינהלת לטיפול בענינים שלהם זיקה הלכתית, לרבות מקוואות, כשרות, עירובין ותרבות תורנית; "מינהלת" - מינהלת למתן שירותי דת שהוקמה לפי סעיף 30; "עובד חוץ" - עובד מטעם המועצה הדתית או מיופה כוחה, אשר שכרו שולם על ידי מקבל שרות מהמועצה הדתית, בין במישרין ובין באמצעות קבלן כוח אדם; "קבלן כוח אדם" - כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996; "רבנים ראשיים" - הרבנים הראשיים לישראל, שנבחרו על פי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם - 1980; "רבני עיר" - רבנים ראשיים מקומיים שנבחרו לכהן ברשות מקומית באזור פעילותה של מינהלת, מכוח חוק שירותי הדת; "רשות מקומית" - עיריה או מועצה מקומית, לפי הענין; "שירותי דת יהודיים" - בניית בתי כנסת ומקוואות ואחזקתם השוטפת, מינוי רבני שכונות, כשרות, עירובין, רישום נישואין, שירותי קבורה, תרבות תורנית ושירותים נוספים שיקבע השר; "השר" - השר לענייני דתות. פרק ב': הקמת הרשות 3. מוקמת בזה רשות שירותי הדת היהודיים. 4. הרשות היא תאגיד כשיר לכל פעולה משפטית. 5. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה התשי"ח-1958 [נוסח משולב] . 6. (א) תפקידי הרשות לתכנן, לבנות, לפתח, לנהל, להחזיק, להפעיל, לקיים ולקדם מתן שירותי דת ליהודים הנמצאים בישראל, בשיתוף פעולה עם הרבנים הראשיים ורבני הערים. (ב) הרשות תסייע לרבנים הראשיים ולרבני עיר במתן שירותי דת יהודיים, ותעמיד לרשותם את כל הנדרש למתן שירותים אלו. (ג) הרשות תפעל לפי פסיקת הרבנות הראשית לישראל בכל עניין שבתחום תפקידיה וסמכויותיה. פרק ג': מועצת הרשות (א) הממשלה, לפי הצעת השר, תקים מועצה לרשות של תשעה חברים, וזה הרכבה: (1) יושב הראש שימונה על ידי השר בהתייעצות עם ראש הממשלה ובהסכמת הרבנים הראשיים; (2) שני דיינים שיבחר נשיא בית הדין הרבני הגדול באישור מועצת הרבנות הראשית; (3) שני רבני עיר שתבחר מועצת הרבנות הראשית; (4) מנכ"ל המשרד לענייני דתות; (5) יו"ר מרכז השלטון המקומי; (6) שני ראשי רשויות מקומיות שיבחרו על ידי מרכז השלטון המקומי בהסכמת הרבנים הראשיים. (ב) המועצה תבחר ממלא מקום ליושב הראש מבין חבריה. (ג) הודעה על מינוי המועצה לפי סעיף זה ועל הרכבה תפורסם ברשומות. (א) חבר המועצה יחתום על הצהרת אמונים כנוסחה בתוספת. (ב) כהונתו של חבר המועצה מותנית בהצהרה כאמור בסעיף זה. (א) תקופת כהונתה של המועצה תהיה חמש שנים; המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה. (ב) יושב הראש וחבר המועצה שתקופת כהונתם תמה, ניתן למנותם, בתום כל תקופת כהונה, לתקופת כהונה נוספת בדרך האמורה בסעיף 7. לא ימונה חבר המועצה - (1) מי שאינו אזרח ותושב ישראל; (2) מי שאינו זכאי לקבל שירותים לפי חוק זה; (3) מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה, או נשא עונש מאסר, וטרם חלפה תקופת ההתיישנות כמשמעותה בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981, מיום ההרשעה או מיום גמר ריצוי עונש המאסר, לפי המאוחר; (4) מי שיש ניגוד עניינים בין עיסוקו לבין חברותו במועצה. (א) הוגש כתב אישום נגד יושב ראש המועצה, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה, רשאי נציב שירות המדינה, לאחר התייעצות עם השר, להשעות את יושב הראש מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו; בתקופת ההשעיה ימלא את מקומו חבר המועצה שמונה לפי סעיף 7(ב), והמועצה תבחר לתקופת ההשעיה חבר אחר כממלא מקום. (ב) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה, רשאי יושב הראש, לאחר התייעצות בשר, להשעות את החבר מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו. (ג) בתקופת ההשעיה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ימונה חבר אחר במקום חבר המועצה הממלא את מקום יושב הראש או חבר המועצה שהושעה, לפי הענין, בדרך האמורה בסעיף 7. (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו באחד מאלה: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה; (2) הפר את הצהרתו כאמור בסעיף 8; (3) נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 10; (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, ויושב הראש, לאחר התייעצות בשר, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב. (ב) נעדר חבר המועצה, ללא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה או ממחצית הישיבות שערכה המועצה במשך שנה מיום תחילת כהונתו, רשאי יושב הראש, באישור השר להעבירו מכהונתו, בהודעה בכתב. נתפנה מקומו של חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו בדרך האמורה בסעיף 7. המועצה תמנה משפטן וכלכלן, אשר ישתתפו בכל ישיבותיה ויעניקו לה יעוץ מקצועי בתחומי התמחותם. (א) ישיבות המועצה יתקיימו לפי קביעת יושב ראש המועצה, לפחות אחת לשלושה חודשים. (ב) המועצה תקיים ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת השר או שלושה מחברי המועצה או לפי דרישת הוועדה; הישיבה תתקיים בתוך ארבעה עשר ימים מיום הדרישה, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה. (ג) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את זמנן, מקומן וסדר יומן, בכפוף להוראות סימן זה. (א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו. (ב) לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה תפתח הישיבה כעבור שבוע ימים. (ג) לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה הנוספת האמורה בסעיף קטן (ב), תפתח הישיבה כעבור שלושים דקות, בכל מספר חברים. (ד) חבר המועצה שנעדר מישיבה שלא נפתחה לפי סעיף קטן (א) ומישיבה שנתקימה לפי סעיף קטן (ג), יחשב לו כאילו נעדר משתי ישיבות לענין סעיף 12(ב). (ה) משנפתחה הישיבה במניין חוקי או לפי סעיף קטן (ג), יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו. (ו) המניין החוקי בעת קבלת החלטות הוא ארבעה חברים לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו. (ז) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה. (ח) המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו. יושב ראש המועצה, סגנו וחבר המועצה לא יקבלו מהרשות שכר בעד שירותיהם במילוי תפקידם במועצה, אך יהיו זכאים לכיסוי הוצאות שהוציאו בקשר למילוי תפקידם כאמור, בהתאם לכללים שיקבע השר. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה. המועצה, מבלי לגרוע משאר תפקידיה - (1) תקיים ישיבות קבועות עם הרבנים הראשיים ורבני עיר לליבון צרכי הדת וישומם בדרך ההלכה; (2) תקבע את המדיניות הכוללת של הרשות בתחום תפקידיה בהסכמת הרבנים הראשיים; (3) תעקוב ברציפות אחרי ביצוע המדיניות, התכניות והתקציבים של הרשות; (4) תדון בדו"חות הכספיים של הרשות; (5) תהיה אחראית על טוהר המידות, עשיית פעולות ייעול וחסכון, ושיפור תפקוד הרשות ועובדיה. (א) המועצה תקבע כללים בכל הנוגע לפעולותיה לרבות דרכי הניהול והפיקוח על יישומם. (ב) השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיקבע; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך תקופה שקבע השר, רשאי השר לקבוע את הכללים בנושא הדרישה, באישור הוועדה. 21. המועצה תמנה, על פי המלצת היושב ראש ובהסכמת הרבנים הראשיים ולאחר התייעצות עם השר, מנהל לרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. 22. המנהל יהיה אחראי כלפי המועצה לביצוע החלטותיה ולביצוע תפקידי הרשות במסגרת סמכויותיו. 23. המועצה תמנה, על פי המלצת המנהל ובהסכמת הרבנים הראשיים ובהתייעצות עם השר, סגן מנהל, שבין תפקידיו ישמש ממלא מקום למנהל, ימלא את תפקידיו וישתמש בסמכויותיו כאשר נבצר מהמנהל למלא את תפקידיו מטעמים כלשהם; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. 24. (א) המנהל וסגנו יחתמו על הצהרת אמונים כנוסחה בתוספת. (ב) כהונתו של המנהל או סגנו מותנית בהצהרה כאמור בסעיף זה. 25. (א) תקופת כהונתו של המנהל וסגנו תהיה חמש שנים. (ב) מנהל הרשות או סגנו, שתקופת כהונתם תמה, ניתן למנותם, בתום כל תקופת כהונה, לתקופת כהונה נוספת בדרך האמורה בסעיף 21 או בסעיף 23, לפי הענין. 26. (א) המנהל או סגנו יחדלו לכהן לפני תום תקופת כהונתם באחת מאלה: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש ליושב ראש; (2) הפר את הצהרתו כאמור בסעיף 24; (3) יושב הראש קבע, לאחר התייעצות בשר ובמועצה כי נבצר מהמנהל או סגנו דרך קבע למלא תפקידו; (4) המועצה החליטה ברוב של שני שלישים לפחות להעבירו מכהונתו; (5) הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקידו; (6) הוגש נגדו כתב אישום, תחליט המועצה האם להשעותו מכהונתו. (ב) התפטר המנהל או סגנו, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום הגשת ההתפטרות, זולת אם הסכים יושב הראש למועד קצר מזה, לפי בקשת המתפטר. 27. (א) המנהל ינהל את הרשות בהתאם לתפקידיה ולקווי הפעולה והנחיות המועצה, יהיה אחראי לביצוע החלטות המועצה וימלא כל תפקיד אחר שהמועצה תטיל עליו. (ב) בכפוף להוראות חוק זה והחלטות המועצה, יהיו למנהל כל הסמכויות הדרושות לניהול הרשות ובכלל זה הסמכות לייצג את הרשות בכל תפקיד מתפקידיה ולחתום על הסכם או מסמך בשמה. (ג) המנהל יהיה אחראי לקידום ויישום פעולות חסכון והתייעלות שתקבע המועצה. 28. המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות וליפות את כוחו לחתום על כל הסכם או מסמך בשם הרשות, ובלבד שאצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות ולחתום בשמה על מסמכים הנוגעים בהן טעונה אישור המועצה. 29. (א) המנהל רשאי, באישור המועצה, להקים אגף שבראשו יעמוד עובד הרשות, ולאצול לו מסמכויותיו. (ב) המועצה לא תאשר למנהל להקים יותר מארבעה אגפים. פרק ו': מינהלות 30. (א) המועצה תקים ברשויות המקומיות מינהלות עירוניות או אזוריות למתן שירותי דת יהודיים, לפי שיקול דעתה ובהתחשב במספר התושבים היהודיים ברשות המקומית. (ב) המועצה תגדיר את אזור פעילותן של המינהלות. 31. (א) תפקידי המינהלת לפתח, לנהל, להחזיק ולהפעיל את עניני הרשות במסגרת המדיניות, התכניות והתקציבים של הרשות ובמסגרת החלטות המועצה, באזור פעילותה של המינהלת. (ב) בנוסף על האמור בסעיף 6(ג) תפעל המינהלת לפי פסיקת רבני העיר בכל ענין שבתחום תפקידיה וסמכויותיה. 32. המינהלת תפעל בהתאם להוראות המנהל ובפיקוחו. 33. (א) המנהל ימנה מנהל לכל מינהלת, באישור המועצה ולאחר התייעצות עם ראשי הרשויות המקומיות באזור פעולתה של המינהלת, ובהסכמת רבני העיר. (ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. 34. (א) המנהל, באישור המועצה, ולאחר התייעצות עם ראשי הרשויות המקומית באזור פעולתה של המינהלת, ובהסכמת רבני העיר, רשאי למנות - (1) סגן מנהל למינהלת - ברשות מקומית שבה יותר מ-125,000 תושבים; (2) שני סגני מנהל למינהלת - ברשות מקומית שבה יותר מ-250,000 תושבים. (ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. 35. (א) מנהל המינהלת וסגנו יחתמו על הצהרת אמונים כנוסחה בתוספת. (ב) כהונתו של מנהל המינהלת או סגנו מותנית בהצהרה כאמור בסעיף זה. 36. (א) תקופת כהונתו של מנהל המינהלת וסגנו תהיה חמש שנים. (ב) המנהל, באישור המועצה ולאחר התייעצות עם ראשי הרשויות המקומיות באזור פעולתה של המינהלת, ובהסכמת רבני העיר, רשאי להאריך את מינויו של מנהל המינהלת או סגנו בתום תקופת כהונתם, לתקופת כהונה אחת נוספת. 37. (א) מנהל המינהלת או סגנו יחדלו לכהן לפני תום תקופת כהונתם באחת מאלה: (1) התפטר בהודעה בכתב שהגיש למנהל; (2) הפר את הצהרתו כאמור בסעיף 35; (3) המועצה החליטה להעבירו מכהונתו, לפי בקשת רבני העיר; (4) המנהל קבע, לאחר התייעצות במועצה כי נבצר ממנהל המינהלת או סגנו דרך קבע למלא תפקידם; (5) על פי קביעת נציב שירות המדינה. (ב) התפטר מנהל המינהלת או סגנו, תפקע כהונתם בתום שלושים ימים מיום הגשת ההתפטרות, זולת אם הסכים המנהל למועד קצר מזה, לפי בקשת המתפטר. 38. (א) מנהל מינהלת רשאי, באישור המנהל, להקים מחלקות ומחלקות הלכתיות לענין מסוים שבסמכות המינהלת ולמנות להן ראש מחלקה מבין עובדי הרשות, לרבות רבני שכונות שבאזור פעולתה של המינהלת, בהסכמת רבני העיר. (ב) המנהל לא יאשר למנהל המינהלת להקים יותר מחמש מחלקות. פרק ז': רבני ערים ושכונות 39. (א) רבני שכונות ימונו על ידי רבני העיר, באישור המועצה. (ב) סמכות רבני העיר תעבור למועצת הרבנות הראשית באחד מאלה - (1) חילוקי דעות בין רבני העיר המונעים את המינוי; (2) העדר רבני עיר; (3) פנית תושבי שכונה למועצת הרבנות הראשית בטענה כי רבני העיר לא הפעילו סמכותם, למרות פניית תושבי השכונה אליהם. 40. (א) בכל מקום בחוק זה בו נדרשת הסכמת רבני עיר, ולא ניתנה הסכמתם בתוך שבועיים מיום שנדרשה, בשל חילוקי דעות בינם לבין המינהלת, תעבור ההחלטה לדיון במועצת הרשות, והיא רשאית - (1) להכריע בשאלה; ההכרעה טעונה הסכמת הרבנים הראשיים; (2) לחזור ולבקש את הסכמת רבני העיר, ואם זו לא ניתנה כעבור שלושה ימים, להכריע כאמור בפסקה (1). (ב) בכל מקום בחוק זה בו נדרשת הסכמת רבני עיר, ולא ניתנה הסכמתם בתוך שבועיים מיום שנדרשה, בשל חילוקי דעות בין רבני העיר, או בשל העדר רבני עיר, תעבור הסמכות לידי מועצת הרבנות הראשית; מועצת הרבנות הראשית תכריע בתוך פרק זמן סביר. פרק ח': דין וחשבון 41. הרשות תגיש לשר, אחת לששה חודשים, דין וחשבון על פעולותיה, וכן חייבת היא למסור, לשר או למי שהוא הסמיך, מידע על פעולותיה, כל אימת שתידרש לעשות כן. 42. הרשות תגיש לרבנים הראשיים, אחת לששה חודשים, דין וחשבון על פעולותיה. 43. הרשות תגיש לוועדה, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה. 44. המנהל יגיש דין וחשבון למועצה על ביצוע התקציב, על המשאבים ואופן השימוש בהם וסקירה על פעולות הרשות - (1) אחת לשלושה חודשים; (2) על פי דרישת המועצה לא יאוחר מ-21 ימים לאחר שנדרש לעשות זאת. 45. המינהלת תגיש למנהל דין וחשבון על פעולותיה אחת לשלושה חודשים. 46. המינהלת תגיש דין וחשבון על פעולותיה לרבני העיר, אחת לשלושה חודשים או כל אימת שתידרש לעשות כן. פרק ט': עובדי הרשות 47. עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה לכל דבר וענין. 48. (א) שכרם ותנאי עבודתם ותקניהם של עובדי הרשות, לרבות המנהל וסגנו, יהיו כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, בהתחשב בתפקידיה המיוחדים של הרשות, בהתייעלותה, ובתיאומים שתקבע המועצה. (ב) כל תנאי העבודה, שינויי התקן, השכר וההטבות אחרות של עובדי הרשות, טעונים אישור השר ושר האוצר. 49. סדרי קבלתם לעבודה של עובדי הרשות, לרבות המנהל וסגנו, יהיו כתנאיהם של עובדי המדינה, בהתחשב בתפקידיה, הדתיים, התורניים והמיוחדים של הרשות, בהתייעלותה, ובתיאומים שתקבע המועצה. 50. (א) עובדי הרשות המועסקים על ידי המינהלות במחלקות הלכתיות יהיו כפופים בנושא ההלכתי לרבני העיר. (ב) קבלת עובד למחלקות ההלכתיות טעונה הסכמה של רבני העיר. (ג) לרבני העיר הזכות לקבוע כי עובד המינהלת, לרבות מנהל מחלקה, לא יועסק במחלקה ההלכתית. (ד) שיא כוח אדם במחלקה הלכתית יקבע בהסכמת רבני העיר. 51. (א) לא יפעל אדם בשם הרשות אלא אם הוא עובד הרשות או מועסק בה באמצעות קבלן כוח אדם. (ב) שכרם של עובדי הרשות והמועסקים על ידה ישולם על ידי הרשות בלבד, אלא אם שולם על ידה באמצעות קבלן כוח אדם עמו התקשרה הרשות לשם העסקת עובדים. (ג) לא יקבל עובד או מועסק כאמור שכר ממי שמקבל שירותים מהרשות. 52. השר, באישור הוועדה, ובהתחשב בתפקידיה, הדתיים, התורניים והמיוחדים של הרשות ובהתייעלותה, רשאי לקבוע בצו - (1) הוראות משמעת שיחולו על עובדי הרשות, בנוסף להוראות חוק המשמעת; (2) שחלק מהוראות חוק המשמעת לא יחולו על עובדי הרשות, כולם או חלקם. פרק י': תשלומים, תקציב, נכסים וכוח אדם 53. המועצה, בהתיעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור השר וועדת הכספים של הכנסת, תקבע את התשלומים והאגרות שישולמו עבור השירותים הניתנים על ידי הרשות. 54. (א) המועצה תמנה חשב לרשות. (ב) כל הוצאה כספית או התחייבות להוצאה כספית של הרשות תשא את חתימת החשב. 55. (א) תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב. (ב) הממונה על סעיף תקציב זה, לענין חוק יסודות התקציב, יהיה יושב ראש המועצה. 56. המנהל יערוך בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, את הצעת התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח של הרשות לכל שנת כספים, המראה את אומדן הכנסות והוצאות הרשות. 57. על אף האמור בכל דין - (1) תקציב הרשות טעון אישור המועצה; (2) המועצה תגיש את הצעת התקציב לאישור השר ושר האוצר; (3) תקציב מינהלת טעון אישור רבני העיר; (4) תקציב מינהלת לא יפחת מ-2% מסך תקציב הרשות המקומית, המצויה באזור פעילותה של המינהלת. 58. שכר רבני עיר ותקציב לשכותיהם ישולם ישירות מתקציבה הכללי של הרשות ולא מתקציב המינהלת. 59. (א) כל נכסי הרשות יהיו נכסי המדינה, בכפוף להוראות חוק נכסי המדינה. (ב) המנהל, ביחד עם חשב הרשות, מורשה לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. 60. (א) המועצה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, תהא רשאית לקבוע את תקן עובדי הרשות. (ב) שר האוצר, באישור הוועדה, רשאי להפחית את תקן עובדי הרשות; הפחתת תקן עובדי המחלקות ההלכתיות טעון הסכמת הרבנים הראשיים. פרק י"א: הוראות מעבר 61. (א) מי שהיה עובד מועצה דתית ערב תחילתו של חוק זה, יהיה עובד הרשות מיום תחילתו של חוק זה בתנאי עבודה שלא יהיו גרועים מתנאי עבודתו ערב תחילת החוק. (ב) כל הזכויות, תנאי העבודה, התניות וההליכים ליישוב חילוקי דעות שהיו לעובד מועצה דתית, ערב תחילתו של חוק זה, לרבות הזכויות הנובעות עקב פיטורים או התפטרות, ישמרו לו, ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו ברשות. (ג) התפטר עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בסעיף קטן (א) בשל אי הסתגלותו לעבודה ברשות, יראו את התפטרותו כפיטורים. 62. (א) מי שהיה עובד חוץ ערב תחילתו של חוק זה, יהיה עובד הרשות מיום תחילתו של חוק זה, בתנאי עבודה שלא יהיו גרועים מתנאי עבודתו ערב תחילת החוק, ובתיאומים שתקבע המועצה. (ב) יראו את העברתו של עובד חוץ האמור בסעיף קטן (א), לעבודה ברשות כפיטורים ממקום עבודתו הקודם, וחובת תשלום פיצויי הפיטורים וכל תביעות הנובעות מעבודתו הקודמת, יחולו על מעבידו הקודם. 63. (א) מי שהיה מועסק במועצה דתית באמצעות קבלן כוח אדם ערב תחילתו של חוק זה, יהיה עובד הרשות או מועסק על ידה מיום תחילתו של חוק זה, בתנאי עבודה שלא יהיו גרועים מתנאי עבודתו ערב תחילת החוק, ובתיאומים ולתקופה שתקבע המועצה. (ב) יראו את העברתו של מועסק האמור בסעיף קטן (א), לעבודה ברשות כפיטורים ממקום עבודתו הקודם, וחובת תשלום פיצויי הפיטורים וכל תביעות הנובעות מעבודתו הקודמת, יחולו על מעבידו הקודם. 64. על אף האמור בסעיפים 48, 61, 62 ו-63 יחתם הסכם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המיצג, בדבר העברת העובדים והמועסקים לעבודה ברשות או באמצעותה. 65. ההסדרים לגבי זיכוי הרשות בסכומי התשלומים אשר עובדים שיועברו לשירותה יהיו זכאים להם, ייקבעו תוך שנה מיום קבלתו של חוק זה, בהסכם בין הרשות לממשלה. 66. (א) נכס שהיה בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית, אשר היה מוחזק, ערב תחילתו של חוק זה, בידי מועצה דתית, או נכסים כאמור המשמשים למתן שירותי דת יהודיים, יועבר לרשות; בסעיף זה, "נכס" - מקרקעין, מטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא. (ב) העברת זכויות בנכסים או רישום נכסים לפי סעיף קטן (א), פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם, לרבות אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההעברה. 67. (א) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנת הכספים השוטפת לפעולות המועצות הדתיות שביצוען מועבר לרשות ולא הוצאו עד יום תחילתו של חוק זה; תקציב הרשות המקומית שיועד למועצה דתית יועבר לרשות על ידי משרד הפנים. (ב) עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יקבע התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים הנובעים מהקמת הרשות. (ג) בסעיף זה - "שנת הכספים השוטפת" - שנת הכספים שבה חל יום תחילתו של חוק זה. 68. (א) מי שכיהן כיושב ראש מועצה דתית ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו כאילו נתמנה כמנהל מינהלת לפי חוק זה, וימשיך לכהן לתקופה שלא תעלה על שנה מיום כניסתו של חוק זה לתוקף, ובלבד שתקופת כהונתו לא תמה ערב תחילתו של חוק זה. (ב) מי שנתמנה למנהל מינהלת לפי סעיף קטן (א), ותקופת כהונתו תמה בתוך השנה האמורה, ימשיך לכהן עד לסיום תקופת כהונתו המקורית בלבד. (ג) מי שנתמנה למנהל מינהלת לפי סעיף קטן (א), יחדל לכהן טרם סיום תקופת כהונתו באם מינה המנהל מנהל מינהלת בדרך האמורה בסעיף 33. 69. הרשות תבוא במקום מועצה דתית לגבי כל תביעה תלויה ועומדת או כל עילה לתביעה מטעם המועצה הדתית או נגדה ערב תחילתו של חוק זה. פרק י"ב: הוראות שונות 70. דין הרשות כדין המדינה לכל דבר וענין. 71. דין יושב ראש המועצה כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה: (1) חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ"ט - 1969; (2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט - 1959; (3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם - 1979; (4) חוק העונשין, התשל"ז - 1977; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971; (6) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (7) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט - 1969. 72. בחוק שירותי הדת, סעיפים 1 עד 12, 13 - 14 ו - 15(1) - בטלים. 73. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת המועצה ובאישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו. 74. תחילתו של חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות, ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מששה חודשים מיום קבלתו בכנסת. תוספת (סעיפים 8, 24, 35) מתחייב אני, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, להישמע להוראות הרבנות הראשית לישראל ולרבני העיר באזור כהונתם, למלא באמונה את תפקידי כחבר הרשות לפי הוראות חוק זה ולקיים את החלטות הרשות. הצעות חוקדתיהדות