מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בכפר קאסם ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בכפר קאסם ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בכפר קאסם ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי כפר קאסם, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בכפר קאסם ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בכפר קאסם ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בכפר קאסם תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בכפר קאסם##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בכפר קאסם, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בכפר קאסם, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל כפר קאסם הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בכפר קאסם הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בכפר קאסם - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל בכפר קאסם לגבי הלוואה## בת.א 42876/03‏ ‏התובעים היו תושבי כפר קאסם. התובע ורעייתו ביקשו לבנות את ביתם בכפר קאסם. התובע הגיש לבית המשפט תביעה לפסק דין הצהרתי, לפיו התבקש בית המשפט להצהיר, כי חישובי הריבית וההצמדה שנעשו על ידי הנתבעת, מכוחו של ההסכם ההלוואה, הינם מוטעים, מוגזמים ומופרזים. לטענתם, התובעים היו מיוצגים על ידי עורכי דין, נועצו בחברים ובקרובי משפחה ואף בראש מועצת כפר קאסם, והעלו כל טענה אפשרית כנגד הסכם ההלוואה. השופט ציין כי המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לחישוב גובה החוב - מחלוקת שבירורה בדרך המלך הינו בלשכת ההוצאה לפועל. תיק נוסף נפתח בהוצאה לפועל כנגד התובע בגין שטר חוב שניתן לו בקשר לעמלה עבור הסדרת ההלוואה מהנתבעת. בגין שטר החוב נקט הנתבע בהליכי הוצאה לפועל, לאחר שהתובע לא עמד בתשלום החוב הנטען. הנתבעים טענו כי קיימים השתק עילה והשתק פלוגתא בינם ובין התובעים, מכוחם של ההליכים המשפטיים הקודמים, לרבות ההתדיינויות הרבות בלשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט פסק כי אין מקום להמשך ההליכים למימוש שטר החוב החתום בידי הנתבע והורה על סגירתו של תיק ההוצאה לפועל. ##(2) הוצאה לפועל בכפר קאסם על תשלום כביש אגרה## בערר 898/08 נטען כי, ברשות העורר היה מנוי לנסיעה בכביש האגרה המתייחס לשני רכבים נוספים, שאינם חלק מן הערר, והחשבונות לגביהם נשלחו לתא דואר בכפר קאסם שהינה כתובת טובה אליה מגיעים דברי דואר ללא תקלות. אביו של העורר קנה את הרכב והעורר אינו יודע מדוע ברישיון הרכב מצוינת הכתובת "כפר קאסם 0", אליה נשלחו בפועל החשבוניות. מכל מקום, גם דבר דואר שנשלח לכתובת הרשומה אמור להגיע אליו או לדודו המתגורר עימו, היות וקיימת רק משפחה אחת בשם המדובר בכפר קאסם. לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו, הוא פנה למשיבה ושילם את מלוא החוב. בנוסף, המשיבה ביקשה שהוועדה תבחן האם הערר הוגש במועד. לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל שילם העורר מיידית את כל החוב הפסוק, למרות שכפר בחובתו לעשות כן. בית המשפט הורה למשיבה, שככל שהצדדים לא יגיעו להסדר פשרה, עליה להודיע אלו חשבוניות נכללו בתיק ההוצאה לפועל ואת הסכומים ששילם העורר לסגירת התיק. מכאן בית המשפט למד שלכל היותר חשבוניות נכללו בתיק ההוצאה לפועל, שכן הן היחידות שמעת הוצאתן חלף פרק הזמן שיש בו כדי להפוך חיוב לחלוט. בנסיבות המתוארות, בית המשפט קבע כי אין כל הצדקה להמשך קיומו ויש להורות למשיבה, ללא תנאי, להשיב לעורר את מלוא הסכומים ששולמו על ידו כנגד סגירת תיק ההוצאה לפועל. ##(3) הוצאה לפועל בכפר קאסם - ביטול פסק דין## בבש"א 155677/06 הוגשה בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד חברה בע"מ וכנגד המבקש, על דרך הרמת מסך, בהיותו מנהל ובעל מניות בחברה. המבקש התגורר בכתובת שבכפר קאסם כ – 20 שנה. פסק הדין ניתן בגין אי תשלום עבור דמי שרות ושימוש אשר סיפקה המשיבה לחברה. פסק הדין ניתן, בהסתמך על מסירה אישית של כתב התביעה לידי המבקש במען בכפר קאסם שהתבסס על דו"ח חוקר. האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה כדין למבקש. לגירסת עורך דין המבקש, עת קיבל את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל פנה אל עורך דינו אשר פנה למשיבה לניהול משא ומתן. לגרסת המבקש, מיום קבלת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל ועד שבוע לפני כתיבת בקשה זו, התנהל משא ומתן בין הצדדים תוך שהמבקש מאמין כי הצדדים יגיעו להסכמה בנוגע לחוב נשוא התביעה. בית המשפט הורה על חילוט הערובה שהפקיד המבקש - הפקדה שבוצעה כתנאי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק. ##(4) הוצאה לפועל בכפר קאסם - התנגדות להפקדת ערובה## בת.א 54061-07-19 התיק נפתח כהתנגדות לביצוע שטר אשר הוגש על ידי התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבעת הדגישה כי כל בעלי מניותיה של התובעת הינן חברות בע"מ, כתובת משרדה בכפר קאסם ללא ציון שם רחוב ולה רשימה אינסופית של שעבודים לבנקים שונים בסכומים המצטברים כדי עשרות מיליונים. התובעת התנגדה לבקשה להפקדת ערובה, תמכה את תגובתה בתצהיר סמנכ"ל הכספים שלה שנחתם בפני עורך דין, וציינה כי זו הוגשה בחוסר תום לב וכי בניגוד לנטען, אין בית המשפט חייב לחייבה בהפקדת ערובה בנסיבות אלו. לגופו של עניין נטען כי כתובתה הרשומה היא בכפר קאסם ומצבה הכלכלי אינו כפי שהתובעת מציירת אותו. ההליך הועבר מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט ומשנעשה כן, ההתנגדות לביצוע שטר אשר נידונה לפני הרשמת, דינה של הבקשה לביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר לפי תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל. נפסק כי, את ההתנגדות רואים כבקשת רשות להתגונן בדיון לפי סדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין, ולפי פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, ראו גם סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל. בית המשפט ציין כי כשבתביעה שטרית בין צדדים קרובים עסקינן, ולא בתביעה נזיקית, המחלוקת בין הצדדים הינה חוזית בעיקרה ומתמקדת בשאלה האם חובה על הנתבעת לפרוע את השטר שמשכה לטובת התובעת, ובכלל זה גם טענות ההגנה השטריות, כגון כישלון תמורה, וגם אלו החוזית כגון הפרה, קיזוז וכיו"ב. הטענות המפורטות בהליך בין הצדדים שלפניי הן הדדיות ואחת מהן לצורך הדוגמא היא שהשיק לא אמור היה להיות מוגש לפירעון אלא מוחזר למושך. ##(5) סמכות מקומית הליך הוצאה לפועל לגבי הסכם שנערך בכפר קאסם## בת.ט 51367-02-14‏ הוגשה בקשה להעברת התיק לבית משפט השלום בשל חוסר סמכות מקומית של בית המשפט. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק המשוך על שם המבקש אשר לא כובד. עורך דין המבקש הגיש תחילה בקשה לביטול כל ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. בהמשך, הגיש בקשה למתן ארכה להגשת התנגדות לביצוע שטר, בקשת התנגדות, בקשה לביטול עיקול ובקשה להעברת התיק להידון בבית משפט שלום. בבקשתו להעברת הבקשות לבית משפט השלום טען המבקש, כי הסמכות המקומית לדון בהתנגדות היא לבית משפט השלום שכן ההסכם למכירת הרכב שהוא עסקת היסוד נערך בכפר קאסם ושם נמסר הרכב. לטענתה, הטענה לחוסר סמכות מקומית לא נטענה על-ידי המבקש בהזדמנות הראשונה, אשר היתה, לטענתה, בקשתו לביטול ההליכים שהוגשה לראש ההוצאה לפועל, בה לא נטען דבר לעניין הסמכות המקומית. אשר לסמכות המקומית גופה, המבקש טען בתצהיר שאומת על ידי עורך דין, כי עסקת היסוד נערכה ומומשה בכפר קאסם. בית המשפט פסק כי אין לראות בבקשה שהגיש המבקש לביטול הליכים במסגרת ההוצאה לפועל כהזדמנות הראשונה הרלוונטית להעלאת טענת חוסר סמכות מקומית של בית משפט זה, שכן ביחס להוצאה לפועל, וכל עוד לא הוגשה התנגדות, לא חלים דיני הסמכות המקומית, לפי סעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל. ##(6) בקשת בעל מפעל הבטון בכפר קאסם להתנגד לביצוע שטר בהוצאה לפועל## בת.ט 24793-02-20 הצדדים ניהלו מו"מ בניסיון להגיע להסכמות, ומשזה נכשל מילאה המשיבה את סכום החוב בשטר והגישה אותו לביצוע בהוצאה לפועל. בפועל הגיש עורך דין המבקש התנגדותו ובמסגרתה הגיש גם בקשה לדחיית מועד. לטענתו האזהרה לא הומצאה לו וכי נודע לו על הבקשה לביצוע שטר באקראי בעת בירור כללי בלשכת ההוצאה לפועל על תיקים תלויים ועומדים נגדו. משהוגשה התנגדות והדיון בהליך עבר לבית-המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל. נטען כי, קיימות ראיות נוספות המחזקות את האפשרות כי המבקש ידע על ההליך, ובכלל זה חתימתו על ייפוי כח עורך דין מייצג. טענתו כי ביקש לברר תיקים ועומדים בהוצאה לפועל באופן כללי לא נסתרה אך קשה לקבל את הגיונה, אישורו כי קיבל לידיו החלטות מתיק ההוצאה לפועל כולל עיקולים, ואישורו כי בתקופת הביניים נוהל מו"מ מול המשיבה. אשר לגובה הערובה, בית המשפט ציין כי הלכה פסוקה היא כי בית-המשפט נדרש להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה, וכי קיים יחס הפוך בין סיכויי ההגנה לגובה הערובה: ככל שסיכויי ההגנה נראים, על פני הדברים, קלושים יותר – כך עשויה להידרש ערובה משמעותית יותר, כתנאי למתן הרשות להתגונן.הוצאה לפועל