הצעת חוק פתיחת שוק התקשורת למתחרים חדשים

הצעת חוק הבזק (תיקון - הגברת התחרות בתקשורת הפנים ארצית הנייחת), התשס”א-2000 הצעת חוק זו עניינה עידוד התחרות בפתיחת שוק התקשורת הפנים ארצי למתחרים חדשים והסרת חסמי כניסה הנובעים ממעמדן המונופוליסטי של חברת "בזק" וחברות הטלוויזיה בכבלים בכל הקשור לתשתיות הגישה לבית המנוי. ההצעה עולה בקנה אחד עם כללי פתיחת שוק התקשורת לתחרות במדינות המערב ועקרונותיה: מתן זכות שימוש ברשת הגישה לבית המנוי על ידי המתחרים החדשים במונופולים הקיימים; הקלה בפעילותם של ספקי התקשורת החדשים והקיימים בכל הנוגע להנחת הרשתות שלהם ולהנחת מתקני הקליטה והשידור הנדרשים לצורך מתן השירות הפנים ארצי. לסעיפים 2-1 קיימת הכרה רחבה בעולם לכך שפתיחת שוק תקשורת לתחרות חייבת להיות מלווה בהסדרת שני נושאים עקרוניים: (א) האופן והתנאים שבהם יוכלו מפעילי התקשורת לקשר בין רשתות הבזק שלהם (סוגייה זו ידועה כ"קישור גומלין", או interconnection); (ב) המידה בה יש לחייב בעלי תשתיות לאפשר למפעילי תקשורת אחרים שימוש ברשתות הגישה שלהם (סוגייה זו ידועה כ"נגישות לרשתות גישה", או (access to local loops. העדר הסדרה נאותה של סוגיות אלה עלול לסכל את צמיחתה של תחרות, שכן ללא קישור גומלין לרשת הבזק של המונופול הקיים, לא יוכל מפעיל חדש להעביר שיחות ממנוייו למנויי המונופול (קרי: למרבית האוכלוסייה). מכיוון שלמונופול הקיים אין תמריץ כלכלי לסייע למתחריו החדשים על ידי ביצוע מהיר ויעיל של קישור הגומלין בין הרשתות, עלול להיווצר מצב שבו על אף שהשוק נפתח לתחרות, הרי תחרות מעשית אינה מתממשת. מצב דומה עלול להיווצר בשל מניעת נגישות המפעילים החדשים לרשתות בזק קיימות. כידוע, המרכיב הבעייתי ביותר ברשת בזק ציבורית היא המקטע האחרון שבין המרכזת המקומית לבין בית הלקוח. עלויות מקטע זה, הידוע גם כ"מייל האחרון", עולות בכמה מונים על העלויות של כל שאר מרכיבי הרשת. בניית מקטע זה כרוכה גם במכשולים חוקיים וביורוקרטיים רבים, הנובעים מן הצורך לקבל אישורים מתאימים מבעלי הזכויות בקרקע. אין גם אינטרס ציבורי כלשהו בחיוב מפעילים רבים לבנות את רשתות התקשורת שלהם עד לבית הלקוח. הקמתה של רשת בזק ציבורית מן היסוד עשויה לארוך זמן ניכר (אפילו מספר שנים) וזאת, גם כאשר מדובר ברשת המבוססת על אמצעים אלחוטיים. רק מתן נגישות למפעילי הבזק החדשים במשך התקופה הארוכה שעד להקמת התשתיות שלהם, יצמיח תחרות, וחסם כניסה מרכזי (אף כי לא היחיד) של המפעילים החדשים יוסר. קיימת, אפוא, חשיבות ציבורית ומשקית להסדרה נאותה של הסוגיות של קישור גומלין ונגישות לרשתות גישה ולמתקני תקשורת. ההצעה מטילה על בעלי רשיונות כלליים לפי חוק הבזק, חובת קישור גומלין לרשתות של מפעילים אחרים. ההצעה קובעת גם, כי מפעילים פנים-ארציים מהותיים ובעלי תשתיות חייבים להעמיד את רשתות הגישה שלהם לשימוש בעלי רשיונות לשירותי בזק פנים-ארציים נייחים. בכך הולכת ההצעה בעקבות הדין האירופי והדין האמריקאי בסוגיות אלה. כמו כן, מאפשרת ההצעה לשר התקשורת לחייב בעלי רשיונות לאפשר לבעלי רשיונות אחרים (שאינם בהכרח מפעילי בזק פנים-ארציים) לעשות שימוש במתקניהם. מן הניסיון בפתיחת תחומי בזק שונים לתחרות עולה כי נקודת תורפה העלולה למנוע חדירת ספקי שירות חדשים היא הצורך בהתקנת תשתיות חדשות בבניין ובדירת המנוי. האפשרות לעשות שימוש בצנרות הקיימות בבניינים ובדירות מהווה נקודת מפתח להתפתחותה של תחרות. אף שלדעתנו אין ספק באשר לשאלת הקניין בצנרות אלה, מן הניסיון למדנו כי המונופולים הקיימים טוענים לזכויות בצנרת זו. התיקון מוצע על מנת לאפשר לשר לתת הוראות למפעילים במידה שינקטו בצעדים או יימנעו מצעדים העלולים לפגוע בתחרות, גם אם במקביל יעלה הצורך בבירור שאלות קנייניות. אנו מציעים כי בצד סמכות השר להורות לבעל רשיון בדבר מתן זכות שימוש לאחר בתשתיותיו, תוקנה לשר סמכות, מקל וחומר, לתת הוראות לבעל רשיון שלא למנוע שימוש של אחר בהתקנים כגון צנרות, בהם לא הוכרה זכותו הקניינית של בעל הרשיון. לסעיף 3 ביטולה של הבלעדיות בשירותי תקשורת פנים ארציים מחיבת כי כל המתמודדים החדשים יעמדו באותם תנאי פתיחה רגולטוריים במועד תחילתה של התחרות. מטרת הסעיף להבהיר כי אף חברות הכבלים, ההופכות מבעלות זיכיון לבעלות רשיון יעמדו בתנאים אלה. לסעיפים 4-8 אחת הבעיות הקשות בהן לוקה סימן ח' בפרק ב1 לחוק הנה ההסדר הקיים למעבר בקרקע שאיננה ציבורית. כידוע, באזורי הפריפריה, שטחים רבים המשמשים ככבישים או כדרכים סלולות, אינם מוכרזים ו/או רשומים על שם המועצות האזוריות. לכן, כבישים רבים שאינם כבישים ארציים, אך מהווים עורקי תחבורה מקומיים, אינם מהווים "קרקע ציבורית" כהגדרתה בחוק. בדרכים כאלו, על פי סימן ח' האמור, נדרשת הסכמת הבעלים לשם הנחת קווי תקשורת תת-קרקעיים בצדי הדרכים. במצב דברים זה, מונעים "בעלים" פורמליים מעבר של קווי תקשורת תת-קרקעיים בעורקי תחבורה ציבוריים. למעשה, לא תהיה כל פגיעה אמיתית בקניין, אם יותר להניח מתחת או לצד דרכים אלו קווי תקשורת תת-קרקעיים. סעיף 6כח(א) לחוק קובע הליך תכנון להקמת רשת בקרקע ציבורית בלבד. על פי לשון החוק, אם לא יתוקן, לא יתאפשר לאשר תכנית להנחת רשת בהליך מקוצר, לגבי תוואים שעוברים בקרקע פרטית. כידוע, הליכי התכנון והאישור מהווים נדבך נוסף לנדבך הקנייני ואינם מבחינים בין בעלויות, כך שממילא, תכנית שתאושר לגבי תוואי בקרקע פרטית, תוכל להתממש רק בכפוף למילוי של התנאים הקנייניים הדרושים. מוצע, אם כן, להחליף את המילים "בקרקע ציבורית" במילה "מקרקעין". בסעיף 6כח(ג) לחוק נקבעה זכות ערר לועדה המחוזית. כידוע, חוק התכנון והבניה תוקן זה מכבר, ובמסגרתו הוקמו ועדות ערר מחוזיות הדנות בעררים על החלטות ועדה מקומית לסרב לתת היתרי בניה. בראש ועדות אלה, שהנן ועדות מקצועיות, יושבים משפטנים והן הוכיחו את עצמן כיעילות וענייניות. בעוד הועדות המחוזיות עמוסות ומתקשות בקיום דיונים תכופים, ועדות הערר סייעו לא מעט במתן מענה ענייני לסירובים בלתי מוצדקים להיתרים. מוצע, אם כן, לתקן את סעיף 6כח(ג) לחוק, כך שבמקום "ועדה מחוזית" יבואו המילים: "ועדת הערר על פי סעיף 12א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965". התיקון המוצע יעניק את זכות הערר בפני ועדות הערר המחוזיות שהתמחותן בעררים, במקום בפני הועדות המחוזיות. מוקד חיכוך משמעותי נוסף נוצר בין גופי התקשורת לרשויות המקומיות בכל הקשור לפגיעה בתשתיות קיימות והשבת מצב התשתיות לקדמותו, בסוף הנחת קווי התקשורת התת-קרקעיים. נטען לא פעם, כי חברות הכבלים פגעו בתשתיות הרשויות המקומיות, וכיום נדרשים גופי התקשורת לשקם את התשתיות הנפגעות תוך כדי ביצוע העבודות. כידוע, לעיתים הדרישות להשבת המצב לקדמותו מתפתחות וגדלות לדרישות המהוות ניסיון לחדש תשתיות מוזנחות על חשבון גופי התקשורת, ללא כל הצדקה עניינית. לדרישות אלה אין הסדר טיפול סטטוטורי והן מעכבות לא פעם מתן אישורי עבודה ותיאום תשתיות. בהתאם להצעה, החוק יסדיר את שיקום תוואי העבודות כחלק מהליך אישור, בהליך נאות פתוח לדיון מקצועי, שתינתן לגביו זכות ערעור במסגרת אישור תכנית הנחת הרשת. הסדר כאמור יאפשר, מצד אחד, מניעת פגיעה מיותרת בתשתיות ציבוריות ושמירה על מצבן במהלך ולאחר ביצוע עבודות להנחת רשת ומצד שני, דיון מקצועי בנושא השיקום, באמות מידה ציבוריות ותחת עין בוחנת של ועדת ערר מקצועית. בהתאם, מוצע להוסיף סעיף במיקום שיש לקבוע (למשל בסוף סעיף 6כח(א)), אשר יקבע: "בקשה לאישור תכנית כאמור, תכלול מפרט עבודות להשבת מצב המקרקעין, בהן תונח רשת, לקדמותם, בסיום עבודת הנחת הרשת. מפרט כאמור יהווה חלק בלתי נפרד מבקשה לאישור תכנית להנחת הרשת". בנוסף, נדרש גם תיקון אשר יאפשר למפעילים החדשים לפרוס את תשתיותיהם על פי אותן סמכויות שמוקנות כיום לחברת בזק, וזאת לתקופה מוגבלת של חדירתם לשוק. לסעיף 9 אחת הבעיות הקרדינליות העומדות בפני המפעילים העומדים להצטרף לתחרות בתחום התקשורת הפנים ארצית, היא יכולת הפריסה המהירה של תשתיותיהם. מאחר שמועד תחילת התחרות התכנס עם מועד תחילת מתן שירותים חדשים בכל סוגי התשתיות, עיכוב בכניסתם של המפעילים החדשים לתחרות יגרום ליצירת מונופולים גם בתחום השירותים החדשים, ויהווה מחסום להתפתחותה של תחרות. לפיכך יש חשיבות רבה מן הבחינה המשקית, מנקודת מבטו של הצרכן וכמובן גם מנקודת מבטם של המפעילים החדשים לאפשר להם כניסה מהירה לשוק. אנטנות שידור וקליטה מהוות חלק בלתי נפרד מן הרשת האלחוטית, שהיא היום האלטרנטיבה העיקרית לפריסה מהירה של תשתיות בהיקף כלל ארצי. מטרת התיקון להקל בהליכים הכרוכים בקבלת היתר בניה לכל אחת מן האנטנות שיותקנו ברשת, ובעיקר אנטנות קצה, התואמות להגדרת מתקן שידור זעיר, ומספרן עשוי להגיע לאלפים. בבדיקות קרינה שנערכו באנטנות אופייניות לטכנולוגיית LMDS נמצא כי כולן עומדות בתקן הקרינה האירופאי ICNIRP אשר אומץ על ידי משרד התקשורת והמשרד לאיכות הסביבה כתקן מחייב. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בחשון התשס"א - 27.11.2000 1. בחוק הבזק, התשמ"ב (להלן - החוק העיקרי), במקום סעיף 5 יבוא: "קישור גומלין 5. (א) בסעיף זה - "בעל רשיון" - בעל רשיון כללי; "קישור-גומלין" - חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרשיונות, או מתן שירותים בידי בעל רשיון אחד למנוייו של בעל רשיון אחר, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רשיון אחד לבעל רשיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רשיונות, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רשיון אחד ממנוייו של בעל רשיון אחר; "מידע" - מען, דרכי התקשרות ומספר תעודת זהות. (ב) לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, בעל רשיון יאפשר קישור-גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו; השר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן ביצוע קישור גומלין וכן בדבר פעולות, שירותים רמות שירות והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין, דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לחברה בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות; התשלום בעד קישור הגומלין ייקבע על בסיס של עלות קישור הגומלין בתוספת רווח סביר. קביעת העלות תיעשה בהתאם לשיטת חישוב שתיקבע בתקנות. (ג) ככל שלא נקבעו הוראות בתקנות לפי סעיף קטן (ב), יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את תנאי קישור-גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ד). (ד) ככל שלא נקבעו בתקנות הוראות ביחס לענין הקשור בביצוע, הקמה או מימוש של קישור הגומלין, ולא הגיעו הצדדים לידי הסכמה ביניהם, רשאי כל צד לפנות לשר בבקשה שיכריע במחלוקת ביניהם; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית. (ה) אי הסכמה בין בעלי רשיון בדבר תנאי כלשהו הקשור לביצוע, הקמה או מימוש של קישור הגומלין לא תעכב את ביצוע קישור-הגומלין; מנע מפעיל פנים-ארצי מהותי מבעל רשיון אחר את קישור הגומלין, יהא דינו כדין מי שעבר עבירה לפי סעיף 33 לחוק; במקרה זה, יהא השר רשאי גם להשתמש בסמכותו לפי פרק ז'1, וכן להתלות, להגביל או לבטל את רישיונו של המפעיל הפנים-ארצי המהותי. (ו) התנאים לקישור הגומלין אשר רשאי בעל רשיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ג) יהיו בלתי מפלים, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה." 2. סעיף 5א לחוק העיקרי יסומן 5ד ולפניו יבוא: "חובת מתן שימוש ברשת גישה לבעל רשיון פנים ארצי 5א. (א) בסעיף זה - "מפעיל פנים-ארצי"- בעל רשיון כללי לשירותי בזק פנים-ארציים נייחים; "מפעיל מהותי" - מפעיל פנים-ארצי שיש לו השפעה של ממש על התחרות בשירותי בזק פנים ארציים נייחים; מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל יראו כמפעיל מהותי מי שהוא, לבד או ביחד עם חברה אם, חברה אחות או חברה בת, בעל נתח שוק של עשרים וחמישה אחוזים או יותר; "רשת גישה" - מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס"ר או בין מוקד שידור לבין נס"ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם; (ב) מפעיל פנים-ארצי מהותי, וכן מפעיל מהותי אשר הפעיל, ערב חקיקת חוק זה, רשת בזק פנים-ארצית נייחת, חייב לאפשר לכל מפעיל פנים-ארצי אחר זכות שימוש ברשת הבזק הציבורית וברשת הגישה שלו, כולה או חלקה, לרבות מתן אפשרות להתקין מתקן בזק במתקניו ו/או בחצריו, וזאת לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו. (ג) השר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן השימוש ברשת הבזק הציבורית וברשת הגישה של אחר או התקנת מתקני בזק במתקניו או בחצריו של אחר, לרבות במרכזת של מפעיל מהותי, וכן בדבר פעולות שירותים והסדרים הנילווים לכך, או העברת מידע בין בעלי רשיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים וצורך גביית תשלומים בידי בעל רשיון אחד ממנוייו של בעל רשיון אחר, דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לחברה בשיעור ובאופן שייקבע . קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין. (ד) ככל שלא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ג) בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיונות הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר השימוש שעושה האחד בנכסי האחר, ובאין הסכמה, רשאי השר ליתן הוראות בדבר תנאים אלה. (ה) ככל שלא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ג), רשאי מפעיל פנים-ארצי מהותי לדרוש מחיר סביר ובלתי מפלה בעד השימוש ברשת הגישה שלו ובעד מתן האפשרות להתקין מתקן בזק במתקניו או בחצריו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בהתבסס על עלות מתן השימוש, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר, ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית. (ו) אי הסכמה בין מפעיל פנים-ארצי מהותי למפעיל פנים-ארצי אחר בדבר המחיר כאמור בסעיף קטן (ג) לא תעכב שימוש ברשת הגישה של המפעיל הפנים ארצי המהותי או התקנת מתקני בזק במתקניו או בחצריו. מנע מפעיל פנים-ארצי מהותי ממפעיל פנים ארצי שימוש ברשת הגישה שלו, יהא דינו כדין מי שעבר עבירה לפי סעיף 33 לחוק. במקרה זה, השר יהא רשאי גם להשתמש בסמכותו לפי פרק ז'1, וכן להתלות, להגביל או לבטל את רשיונו של המפעיל הפנים ארצי המהותי. שימוש אחר במתקני בזק של בעל רשיון אחד על ידי בעל רשיון אחר 5ב. (א) "מוקד שידור" - כהגדרתו בסעיף 6א(א); "שימוש" - לרבות אלה: (1) מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רשיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם; (2) מתן אפשרות להתקין מיתקן בזק של בעל רשיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רשיון אחר. (ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 5 ובסעיף זה, היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רשיון בזק שאינו מפעיל פנים-ארצי, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רשיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה . (ג) השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר , לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר שימוש במתקני הבזק שלו וליתן הוראות בדבר אופן השימוש והיקפו, וכן בדבר פעולות שירותים והסדרים נלווים לשימוש. (ד) נקבעה חובת מתן זכות שימוש במתקניו של בעל רשיון אחר לפי סעיף-קטן (ב), יחולו על קביעה כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים. (ה) היה ביצוע שידורים בידי בעל רשיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק, לרבות מוקד שידור, של בעל רשיון, לרבות בעל רשיון לשידורים אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), בשינויים המחויבים ובהם: במקום "בתחום הבזק ורמת השירותים בו" יבוא "בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בו"; (ו) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף זה, רשאי השר, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם, לקבוע ברשיון הוראות בדבר חובתו של בעל רשיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים. מניעת פגיעה בתחרות 5ג. ראה השר כי יש בפעולתו של בעל רשיון כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרשיון בדבר הצעדים שעליו לנקוט או לחדול מלנקוט, כדי למנוע את הפגיעה." 3. אחרי סעיף 6יב לחוק העיקרי יבוא: "מתן רשיון לבעל זכיון בתנאים שווים 6יב1. (א) בסעיף זה - "בעל זכיון", "זכיון", תחנת שידור" ו-"רשת כבלים" כמשמעותם בפרק ב'1 כנוסחו ערב תחילתו של תיקון זה; "חברה בעלת זיקה", "חברה אם", חברה בת", חברה אחות" ו"השפעה ניכרת" כמשמעותם בתקנות הבזק בדבר קבלת רשיון כללי; "חוק התיקון" -חוק הבזק (תיקון - הגברת התחרות בתקשורת הפנים ארצית הנייחת), התשס”א-2000; "תקנות הבזק בדבר קבלת רשיון כללי" -תקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים), התש"ס - 2000. (ב) השר רשאי ליתן לבעל זכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל הזכיון (להלן - "המבקש") רשיון כללי לפי סעיף 4, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק באמצעות רשת הכבלים המשמשת לשידורים בידי בעל זכיון (להלן: "הרשיון"), בכפוף לתנאים אלה: (1) המבקש יעמוד בתנאי הכשירות והתנאים האחרים שנקבעו בתקנות הבזק בדבר קבלת רשיון כללי, ובכל תנאי אחר שנקבע לפי כל דין הקובעים הליכים או תנאים לקבלת רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים; (2) המבקש יפעל לשם התאמה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית; (3) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בגין השינוי בזכויות בתחנת השידור, הנובע מביטולו של סעיף 6יא(ב) כנוסחו ערב תחילתו של חוק התיקון (בסימן זה-התמורה); שיעור התמורה ייקבע בידי מומחה שאינו עובד מדינה, אשר ימונה לשם כך בידי השר, בהסכמת שר האוצר; התמורה תשולם בנוסף לכל תשלום אחר בו מחויב בעל רשיון שידור, לפי חוק זה ולפי כל דין; (4) השר, בהסכמת שר האוצר, יורה לבעל הזכיון בדבר אופן תשלום התמורה, לרבות אלה: (א) דמי רשיון; (ב) תמלוגים מהכנסות הנובעות ממתן שירותי בזק או משידורים, בידו או בידי החברה בעלת הזיקה; (ג) תשלומים אחרים, חד - פעמיים או עתיים; השר רשאי להורות לבעל הזכיון בדבר מתן ערבות לצורך הבטחת תשלום התמורה; (5) היה המבקש החברה בעלת הזיקה, יינתן לו הרשיון, ובלבד שבעל הזכיון יעביר אליו את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו; (6) היה המבקש בעל הזכיון, יינתן לו הרשיון ובלבד שהעביר את הפעילות הכרוכה במתן השידורים, לרבות הזכויות במוקד השידור, לחברה בעלת הזיקה; (7) הבקשה לקבלת רשיון הוגשה לא יאוחר מחלוף שנה ממועד תחילתו של חוק התיקון." 4. במקום סעיף 6כו לחוק העיקרי יבוא: "הגדרות 6כו. בפרק זה - "חוק המקרקעין"-חוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969; "בית משותף" - כמשמעותו בחוק המקרקעין, לרבות בית כמשמעותו בפרק ו' 1 לחוק האמור; "בעל דירה" - כהגדרתו בסעיף 52 או 77 לחוק המקרקעין; "בעל רשיון" - מי שניתן לו רשיון כללי; "מפקח"- כהגדרתו בחוק המקרקעין; "מקרקעין פרטיים"-מקרקעין שאינם קרקע ציבורית; "קרקע ציבורית"-קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיקוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, או קרקע המשמשת לדרך, כהגדרתה בסעיף 6כז(א)(3); "רכוש משותף" - כמשמעותו בפרקים ו' ו-ז'1 לחוק המקרקעין, למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסוימת בבית משותף; "רשת" - רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מתקן בזק." החלפת סעיף 6כח 5. סעיף 6כח לחוק העיקרי יסומן "21א", ובו- "אישור להנחת רשת בזק ציבורית 21א. (1) בסעיף קטן (א) במקום "בקרקע ציבורית" יבוא "במקרקעין"; (2) בכותרת שוליים ובסעיף קטן (א) במקום "רשת הכבלים" יבוא: "הרשת"; (3) בכל מקום, במקום "בעל זכיון" יבוא "בעל רשיון", ובמקום "בעל הזכיון" יבוא "בעל הרשיון"; (4) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בקשה לאישור תכנית כאמור בסעיף קטן (א), תכלול מפרט עבודות להשבת מצב המקרקעין, בהן תונח רשת, לקדמותם, בסיום עבודת הנחת הרשת. מפרט כאמור יהווה חלק בלתי נפרד מבקשה לאישור תכנית להנחת הרשת". (5) סעיף קטן (ג) יסומן "(ד)" ובו- במקום המילים "ועדה מחוזית" יבוא "ועדת הערר על פי סעיף 12א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965". (6) סעיף קטן (ד) יסומן "(ה)." החלפת סעיף 18 6. במקום סעיף 18 בחוק העיקרי יבוא: "הנחת רשת בקרקע ציבורית 18. (א) בעל רשיון שהוענקו לו סמכויות על פי סעיף 4(ו) (להלן בפרק זה - בעל רשיון), וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הקמת קשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן: (1) לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה; (2) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה של סעיף זה; (3) להסיר או לגזום, מסביב לכל מתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן; (4) לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין; (5) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרשיון את הדרך למצבו הקודם. (ב) כניסה למיתקן בטחוני על פי סעיף זה טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן". 7. אחרי סעיף 21א בחוק העיקרי יבוא: "מתן העדפה למפעילים חדשים 21ב. בשלוש השנים הראשונות מיום קבלת רשיון כללי לאספקת שירותי בזק פנים ארציים נייחים, יחולו על פעולותיו של בעל הרשיון במקרקעין פרטיים, למעט לעניין התקנת התקן מערכת גישה אלחוטית כמשמעותו בסעיפים 22א עד 22ד, הוראות סעיפים 18 עד 22 לחוק, כנוסחם ערב תחילתו של חוק התיקון." 8. במקום סעיף 22 לחוק העיקרי יבוא: "רכישת זכויות במקרקעין 22. נוכח בעל רשיון כי דרוש או נחוץ הדבר לשם מתן שירותי בזק, רשאי הוא: (א) לרכוש זיקת הנאה בכל המקרקעין; ובלבד שאושרה למקרקעין תכנית לפי סעיף 21א וקוימו ההליכים בהתאם לקבוע בסעיפים 19 עד 21 לחוק. (ב) (1) בעל הרשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכויות הנתונות להם לפי סעיף זה, יימנעו עד כמה שהדבר ניתן, מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נעשה שימוש בסמכויות אלה; (2) נגרם נזק כתוצאה משימוש בסמכות האמורה בפסקה (1), ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק, לכיסוי הנזק; (3) החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי פסקה (2) ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך שישים ימים מיום קבלת הדרישה; (4) על החלטת בעל הרשיון לפי פסקה (2) יהא רשאי התובע לערער לבית משפט השלום ויחולו על ערעורו סעיפים 20 ו-21, בשינויים המחויבים. (ג) על אף הקבוע בכל דין, רכש בעל הרשיון זכויות במקרקעין לפי חוק זה, מבעל הזכויות במקרקעין, יהא רשאי בעל הזכויות במקרקעין במועד הרכישה והוא בלבד, לתבוע פיצויים לפי סעיף זה, ולא תישמע טענה מצד שלישי כלשהו לפיה הפיצויים מגיעים לו או לפיה יש לו זכות קדימה על פי דין, או על פי הסכם, לרכישת הזכויות במקרקעין." 9. אחרי סעיף 22 לחוק העיקרי יבוא: "הגדרות 22א. בסעיפים 22א עד 22ד : "התקן מערכת גישה אלחוטית" - התקן המשמש או המיועד לשמש לשידור וקליטת מסרי בזק, הכולל אנטנה, משדר וכל מכשיר עזר אחר שנועד לתמוך ביעוד המתקן, אשר הותקן על ידי בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, לשם אספקת שירותי בזק; "גג בנין", לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים; למונחים אחרים בסעיפים אלה תהא המשמעות שיש להם בסעיף 6כו בחוק זה. התקנת התקן מערכת גישה אלחוטית 22ב. (א) התקנת התקן מערכת גישה אלחוטית תיעשה בהתאם להוראות סעיפים 22א עד 22ד. (ב) התקנת התקן מערכת גישה אלחוטית על גג בנין פטורה מהיתר לפי פרק ה' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965. התקנת התקן מערכת גישה אלחוטית בבית משותף 22ג. (א) לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת התקן מערכת הגישה האלחוטית על גג, כאמור, בהתקיים אלה: (1) בעל דירה בבית המשותף (להלן - מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה תוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג; (2) מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת התקן מערכת הגישה האלחוטית על הגג; (3) מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת התקן מערכת הגישה האלחוטית במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים; (4) המפקח רשאי להתיר את התקנת התקן מערכת הגישה האלחוטית כאמור, בתנאים ועל פי הוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעונין להסיר את התקן מערכת הגישה האלחוטית מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג, כדי לאפשר ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בנייה על פי הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965; (5) החליט המפקח כאמור בסעיף קטן (ב), ניתן לפנות בבקשה למפקח לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות; (6) הוראות סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין יחולו על הדיון בפני המפקח על פי סעיף זה. החלת הוראות 22ד הוראות סעיפים 6כט עד 6לא לחוק העיקרי יחולו לענין התקנת התקן מערכת גישה אלחוטית בשינויים המחויבים, לרבות אלה: (1) במקום "להניח" או "הנחת" יבוא: "להתקין" או "התקנת"; (2) במקום "רשת" יבוא: "התקן מערכת גישה אלחוטית"; (3) בסעיף 6כט(ב) בהגדרת "הוראה מיוחדת" בסופה יבוא: "או שיש בה כדי לפגוע באפשרות קבלת השירות באמצעות התקן מערכת הגישה האלחוטית"; (4) בסעיף 6כטב(ב1)(3)(א), בסופו יבוא: "או כדי למנוע את אפשרות קבלת השירות באמצעות התקן מערכת הגישה האלחוטית"; (5) הוראות חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלויזיה ורדיו) התשל"ו-1975 לא יחולו לענין התקנת התקן גישה אלחוטית לפי סימן זה." הצעות חוקתקשורת