הצעת חוק פרשנות על פי המשפט העברי

הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון - פרשנות על פי המשפט העברי), התש”ס-2000 לסעיף 1: עם ביטולו של סימן 46 לדבר המלך במועצתו, קבעה הכנסת הוראה חדשה בדבר מקורות משפט משלימים לחוקי מדינת ישראל. וזה לשון סעיף 1 לחוק יסודות המשפט התש"ם- 1980 (להלן חוק יסודות המשפט). "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". ההצעה מאמצת את החלטתו של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק כהן המנוח, לפיה יש להסיר מכשולות מהחלת המשפט העברי, וכן לקבוע בלשון ברורה, כי ההכרעה על פי מקורות מורשת ישראל היא על פי המקורות המשפטיים של עם ישראל. לסעיף 2: בחוק יסודות המשפט נקבעה הוראה לפיה המקורות היהודיים הם המשלימים את חוקי מדינת ישראל, אבל לא נאמר בה דבר לעניין פרשנות החוקים. העדרה של הוראה בדבר פרשנות הביאה לחילוקי דעות בין השופטים. ההצעה שלפנינו באה למלא חסר זה. המשפט העברי הינו "חלק מנכסי צאן ברזל של תרבות (האומה היהודית)... חוקם הלאומי של היהודים" (לשון הנשיא אגרנט בע"א 191/51 , סקורניק נ' סקורניק, פ"ד ח 141, בעמ' 177), ומן הראוי שחוקיה של מדינת ישראל יפורשו ברוח מערכת משפטה הלאומי. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השלוש-עשרה על ידי חבר הכנסת יגאל ביבי ומספרה רמ"ו. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באב התש"ס - 2.8.2000 1. בחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980 (להלן החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום הסיפה החל במלים "או בדרך של היקש" יבוא "יכריע בה לאור המשפט העברי". 2. אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: 1א. כל חוק יתפרש על פי המשפט העברי, זולת אם אין הדבר מתיישב עם לשון החוק." הצעות חוקהמשפט העברי