הצעת חוק גימלאות לנושאי - מישרה ברשויות השלטון (תיקון - פנסיה צוברת לחבר הכנסת), התשס"א-2000 העברת חברי הכנסת שנבחרו לתפקידים לאחר כ"ט באייר התשנ"ט (15 במאי 1999) (להלן - חבר כנסת חדש) לפנסיה צוברת במתכונת חדשה, יצרה מצב המפלה אותם לרעה באופן חמור ביותר ביחס לחברי הכנסת הוותיקים. חבר כנסת חדש מצטרף לקרן צוברת בה אחוזי הצבירה פחותים משיעור של 2% לשנה, וכאשר גילו של חבר הכנסת עולה על 52, הקרן מוגבלת לחיסכון בסכום שלא עולה על פעמיים השכר מהשכר הממוצע במשק. האוצר מפריש בגין הקרן אגרות חוב נושאות תשואה של 4.8% על סכום של 70% מהחיסכון, וסכום של 30% מהחסכון מושקע בשוק ההון. להלן טבלת השוואה בין חבר כנסת חדש לחבר כנסת ותיק: חבר כנסת ותיק חבר כנסת חדש אחוז צבירה 2% לשנה מעל גיל 52 - 2% לשנה. מעל גיל 60 - עד 1.5% לשנה. שיטת הצמדה צמוד לשכר הממוצע במשק צמוד למדד המחירים לצרכן. תשלום לקרן הפנסיה על ידי חבר הכנסת אפס 65 שקלים חדשים. פנסיה לפי המשכורת האחרונה, על כל השכר. לפי ממוצע שלוש שנים אחרונות, עד לסכום של 12,600 ₪ והשאר קופות גמל או ביטוח מנהלים. ההבדלים האלו מובילים לפער של כ- 500,000 אלף ₪ בארבע שנות קדנציה של חבר כנסת ותיק לחבר כנסת חדש, מה שאין הדעת יכולה לסבול. מוצע על כן, לקבוע כי חבר כנסת חדש יוכל לבחור לקבל גמלאות על פי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 אם הודיע על כך שלוש שנים מיום היבחרו. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' בחשון התשס"א - 30.10.2000 תיקון סעיף 1א 1. בחוק גימלאות לנושאי - משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, בסעיף 1א(ב), בסופו יבוא: "וכן על חבר הכנסת אשר הודיע תוך שלוש שנים מיום בחירתו, שברצונו לקבל גמלאות על פי חוק הגמלאות, אף אם החל את כהונתו לאחר יום כ"ט באייר התשנ"ט (15 במאי 1999)." הצעות חוקחברי כנסתפנסיהכנסת ישראל