הצעת חוק פיצוי כספי בגין טובות הנאה שהושגו שלא כדין

הצעת חוק פיצוי כספי בגין טובות הנאה שהושגו שלא כדין, התש”ס-2000 במסגרת ההסדר החקיקתי הקיים למלחמה בשחיתות במגזר הציבורי לא קיים הסדר חוקי הולם להסדרת תביעת החזרת כספי טובות ההנאה שהושגו שלא כדין. כמן כן, בהעדר בסיס חקיקתי מספק (מעבר להסדר ההצהרתי בחוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ח -1998), אין כל תמריץ ממשי לחשיפת מעשה השחיתות. כדי לענות לבעיות דומות, פותח בארצות הברית מנגנון של תביעה הנקראת "QUI TAM" שבה התביעה מוגשת על ידי חושף שחיתות שבמסגרתה ניתן לדרוש שיפוי על הוצאת כספים שלא כדין מרשות ממשלתית, וכי חלק מן הכספים שיוחזרו לרשות יועברו לתובע עצמו. בעקבות תיקון בשנת 1986 לחוק פדרלי משנת 1863 הוחזרו לממשלת ארצות הברית (ולמדינותיה שחקקו חוקים דומים) סכומים משמעותיים ביותר. הצעת חוק זו, מעבר לתרומה הכספית הממשית למשלם המיסים, עשויה להרתיע מקבלי טובות שלא כדין ולצמצם את תופעת השחיתויות ברשויות המדינה ובגופים המבוקרים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באב התש"ס - 2.8.2000 1. בחוק זה - "בית משפט" - בית המשפט לעניינים מנהליים אשר לו נתונה הסמכות המקומית על פי תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; "גוף מבוקר" - כמשמעו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]; "קובל" - כל מי שהודיע בכתב לפרקליט המדינה או למי שהוסמך על ידו, על קיומה של עילת תביעה לפי חוק זה, והפרקליטות אישרה לו בכתב שאין לה התנגדות לכך שהוא יגיש תביעה וינהל אותה עד תום על חשבונו; פרטי ההודעה והראיות שיוגשו לענין זה ייקבעו בתקנות. 2. העושה מעשה שלא כדין, או הנמנע מלעשות מעשה, שעל פי דין חובה עליו לעשותו, וכתוצאה מכך נגרם נזק ממון למדינה או לגוף מבוקר, ניתן לתובעו לפי הוראות חוק זה. 3. בנוסף לכל סעד שבית משפט מוסמך לתת, רשאי בית משפט הדן בתביעה שהוגשה לפי הוראות חוק זה, לחייב את הנתבע בהשבת מלוא טובת ההנאה שהנתבע השיג, לעצמו או לאחר, במעשהו או במחדלו, וכן לחייבו לשלם לאוצר המדינה פיצוי שלא יעלה על פי שלושה מגובה הסכום השווה למידת התעשרותו כאמור, או למידת הנזק שגרם. 4. ואלה רשאים להגיש תביעה על פי חוק זה - (1) היועץ המשפטי לממשלה; (2) המדינה, או גוף מבוקר שכלפיו כוון מעשהו או מחדלו של הנתבע; (3) הקובל. 5. (א) פרקליט המדינה או מי שהוסמך על ידו ישיב על הודעת הקובל תוך שלושים ימים מיום המצאתה, או יודיע על התנגדותו להגשת התביעה, לא עשה כן, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הקובל, להורות לפרקליטות להשיב מדוע לא יורשה הקובל לתבוע על פי חוק זה, וכן רשאי בית המשפט להסמיך את הקובל לתבוע על פי חוק זה. (ב) הגשת בקשה על ידי קובל אינה גורעת מסמכות היועץ המשפטי לממשלה להתערב בהליכים המתנהלים על פי חוק זה. (ג) הוגשה תביעה על פי חוק זה בידי קובל, יראו אותו ואת שלוחיו כשלוחיה של המדינה, או של הגוף המבוקר לפי הענין. (ד) הוצאה לפועל של פסק דין שניתן נגד נתבע בתביעה שהוגשה על ידי קובל, תהיה בידי המדינה או הגוף המבוקר, אך רשאים הם לייפות כוחם של הקובל או בא כוחו לפעול בענין זה כפי שיקבע שר המשפטים. (ה) אין בהגשת תביעה בידי קובל כדי ליצור חבות של המדינה או של הגוף המבוקר כלפי הקובל. 7. בתביעה לפי הוראות חוק זה רשאי בית משפט לפסוק לטובת קובל כל סכום שימצא לנכון מתוך הכספים שנפסקו לטובת המדינה או לטובת הגוף המבוקר, בהתחשב, בין היתר, בהוצאות של הקובל, בשכר הראוי עבור עבודתו ועבור עבודת בא כוחו ובנזק הנחסך למדינה או לגוף המבוקר עקב פעולתו; על סכום זה יהא שיעבוד מדרגה ראשונה לטובת הקובל מהכספים המגיעים למדינה או לגוף המבוקר מידי הנתבע. 8. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. הצעות חוקפיצוייםטובות הנאה