הצעת חוק עידוד היצוא החקלאי (הבטחת שער ריאלי), התש”ס-1999 היצוא החקלאי הגיע לאחרונה להיקפים מרשימים ומהווה למעשה את המוצא היחידי למניעת צמצום נוסף של מספר החקלאים בישראל, העומד כבר עתה על כ2%- בלבד מכוח העבודה בישראל. מגבלות השוק המקומי, פתיחת השווקים לחקלאי האוטונומיה וירידת הרווחיות שמחייבת תעוש החקלאות, הגדלת היחידות וצמצום מספרן מחייב לשמר ולעודד את הרחבת הייצור לייצוא. מדיניות שער החליפין בשנים האחרונות מעמידה בסכנה קיומית אפילו את ההיקף הקיים. לא רק ששער החליפין אינו מתפקד כמענה לעליית התשומות המקומיות של היצואן, אלא שזו עונה שניה בה נשחקות התמורות קשות גם מעבר לכך. אופיו של היצוא החקלאי על מוצריו הרבים מחייב התייחסות מיוחדת, מדובר ביצוא עם ערך מוסף גבוה ביותר (עובדה חיובית שדווקא פוגעת ביצואן במצב דברים זה), אך עם יעדי יצוא קשיחים לחלוטין. אלפי חקלאים מתכננים ומבצעים את שלבי הייצור הראשונים כחצי שנה לפני תחילת השיווק. מרגע זה ועל פי תוכנית שווק מפורטת מתבצעת שנת יצוא שלמה, כמעט ללא אפשרות לשינויים. חיי המדף של מוצרים אלה נמדדים בימים ספורים בלבד. מדובר במוצרים ללא כושר אטום ויצירת מלאים. אופי המוצרים, פרחים ירקות ופירות מחייב לוגיסטיקה רגישה ליעדים מוגבלים - רובם ככולם לאירופה. לנוכח כל זאת יש לנתק במהלך עונת היצוא את התמורות לחקלאי המייצא, משאר שקולי מדיניות המאקרו של הממשלה ולספק לו ודאות מרבית באשר לשערי המטבע ביעדי היצוא שלו, שכן המדיניות קובעת את התמורות והרווחיות, בנוסף על כל השאר: התחרות בשווקים, המחירים, תנאי הגידול ופגעי הטבע עמם יתמודד החקלאי. השתתפות החקלאים בקרן תיתן ביטוי להתייעלות והעלאת הפריון שלו ותהיה השתתפות מסוימת בבטוח זה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת הארבע-עשרה ומספרה פ/2275. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בכסלו התש"ס - 6.12.99 1. בחוק זה - "האזור", "ישראל" - כמשמעותם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חרום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977 ; "חקלאי" - ישראלי העוסק בישראל או באזור בייצור תוצרת חקלאית; "שער חליפין", לגבי יום מסוים - השער היציג לגבי מטבע כלשהו, שיפרסם בנק ישראל בסיומו של אותו יום, ואם לא התקיים באותו יום מסחר במטבע חוץ בבנקים בישראל - אותו שער כפי שהתפרסם ביום הראשון שלאחריו; ואם לא פירסם כאמור - ממוצע שערי המכירה ושערי הקנייה מן הציבור של העברות והמחאות באותו מטבע בשלושת הבנקים הגדולים בישראל, כפי שהיו בתוקף באותם בנקים בסיומו של יום המסחר האמור; "מדד", לגבי יום מסוים - מדד המחירים לצרכן, כפי שהתפרסם לאחרונה לפני אותו יום מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "תמורת היצוא בשקלים חדשים" - התמורה הגולמית לחקלאי, בשקלים חדשים, בגין יצוא תוצרת חקלאית בניכוי הוצאות ועמלות היצוא הישירות, אשר נוכו ישירות מהתמורה האמורה, ובניכוי היטלים המגיעים לפי חוק למועצת היצור החקלאית הנוגעת לאותה תוצרת חקלאית; "תשלום תמורה" - זקיפת זיכוי לחשבון החקלאי אצל היצואן או ביצוע תשלום לחקלאי על ידי היצואן או מטעמו, בגין יצוא תוצרת חקלאית שביצע החקלאי באמצעות אותו יצואן; "יום תשלום התמורה" - המועד בו נזקפה תמורת היצוא לזכות החקלאי בחשבונו אצל היצואן, או המועד בו קבל בפועל את תשלום התמורה, לפי המוקדם; "מטבע היצוא" - המטבע של המדינה בה נמכרה התוצרת החקלאית שיוצאה; "תמורת היצוא במטבע זר" - תמורת היצוא בשקלים חדשים, כשהיא מחולקת בשער החליפין של מטבע היצוא ביום תשלום התמורה, וזאת לגבי כל תשלום תמורה לחוד; "עונה חקלאית" - התקופה שבין 1 באוקטובר בשנה מסוימת לבין 30 בספטמבר בשנה שלאחריה; "היום הקובע" - ה -1 באוקטובר של כל שנה; "גורם שערוך המדד" - תוצר חלוקת המדד ביום תשלום התמורה במדד ביום הקובע; "שער החליפין המותאם" - שער החליפין של מטבע היצוא ביום הקובע לגבי אותה עונה חקלאית, בה בוצע היצוא, כשהוא מוכפל בגורם שערוך המדד; "תמורת הייצוא המותאמת" - תמורת היצוא במטבע זר, כשהיא מוכפלת בשער החליפין המותאם; "הפרשי שער ריאלי" - ההפרש בין תמורת היצוא המותאמת לבין תמורת היצוא בשקלים חדשים. 2. .חקלאי אשר ייצא תוצרת חקלאית, יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה הפרשי שער ריאלי. 3. תביעות לפי חוק זה תוגשנה למי שימונה לשם כך על ידי שר החקלאות (להלן - הממונה). 4. תשלומים המגיעים לחקלאי לפי חוק זה ישולמו לו מאוצר המדינה בתוך ארבעים וחמישה ימים לכל המאוחר מהמועד בו יגיש את תביעתו לממונה, בצירוף כל המסמכים הדרושים לבירורה, בהתאם לתקנות שיותקנו לפי סעיף 9; היה חלק מתביעתו במחלוקת, ישולם לו במועד זה החלק שאינו במחלוקת. 5. כל סכום המגיע לחקלאי לפי חוק זה ישא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום תשלום התמורה ועד לתשלום בפועל לידי החקלאי של אותו סכום, או בהתאמה כל חלק ממנו. 6. ערר על החלטותיו של הממונה יוגש לועדת ערר בת שלושה אנשים, שימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם שר החקלאות; בראש הועדה יעמוד מי שכשיר להתמנות כשופט שלום. 7. ערעור בשאלות משפטיות בלבד על החלטות ועדת הערר ניתן יהיה להגיש לבית המשפט המחוזי אשר בתחום שיפוטו יושבת ועדת הערר. 8. בתוך שלושה חודשים מפרסום חוק זה יקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר החקלאות, בתקנות, סדרי דין ומועדים לערערים ולערעורים לפי סעיפים 6 ו-7. 9. בתוך שלושה חודשים מפרסום חוק זה, יקבעו שר החקלאות ושר האוצר בתקנות את הנהלים להגשה ולטיפול בתביעות חקלאים לפי חוק זה, את הזכאים להגשתן, את אופן ביצוע התשלומים על פי חוק זה, וכל הוראה אחרת הנדרשת לביצועו. הצעות חוקיצואחקלאות