הצעת חוק עדיפות לאומית בחינוך, התשס”א-2000 החינוך מהווה מנוף חשוב לשינוי מעמדן, יכולתן, ופיתוחן של חברות אנושיות בכל מקום בעולם, הוכח בעבר כי השקעה אינטנסיבית ומתן עדיפות לאומית בפיתוח אזורי פריפריה גיאוגרפית וחברתית גרמו לטרנספורמציה חיובית בכל הקשור למצבם הכלכלי-חברתי של האוכלוסיות החיות באזורים אלו. ברור כי המחסום העיקרי המונע מאוכלוסיות רבות מלהגיע להישגים משמעותיים בתחום הפיתוח, הכלכלה וההשכלה הוא המחסום הכלכלי. אחריות המדינה לחינוכם של ילדים מגיל אפס מחייבת השקעה הולמת באוכלוסיות חלשות. המציאות לפיה ניתן לצפות, ברמת סבירות גבוהה, מה יהיה עתידו של כל ילד בהתאם לשייכות החברתית של משפחתו, מקום לידתו - אם במרכז או בפריפריה - עדתו, או דתו, חייבת להשתנות. לכן על הממשלה והגורמים הציבוריים השונים שיש להם נגיעה ישירה ויכולת השפעה על מצבם החינוכי, הכלכלי והחברתי של תושבי יישוב כלשהו, להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותם למען סגירת הפערים בין ישוב זה לשאר חלקי החברה. אין לאפשר מציאות של השקעה ישירה, אפילו מוגבלת, בחינוך כעסקה סגורה בעלת אוריינטצייה פוליטית או מפלגתית. שיקולים פוליטיים מפלגתיים או עדתיים אינטרסנטיים לטווח קצר הנם בעלי השלכות חמורות לטווח הארוך. תופעות קשות כגון עבריינות, סמים וכיו"ב מחייבות טיפול שורש מקיף ומהותי ע"י רשויות המדינה כחלק ממדיניות חברתית-כלכלית מובנית, ולא ניתנות לפתרון בהתערבות ישירה של גורם זה או אחר. על כן מן הראוי שהעקרונות המנחים את מדיניות הממשלה לעידוד ישובים ואוכלוסיות נזקקות יהיו נגזרים מן ההנחות שהוזכרו לעיל, ויעוגנו בחוק. במציאות הקיימת היום משקיעה המדינה מיליוני שקלים בישובים שמקבלים מעמד של "עדיפות לאומית" ללא קריטריונים. על כן קיים צורך דחוף בחוק שיקבע קריטריונים להקצאת משאבים לישובים שיקבלו מעמד של איזור עדיפות לאומית. קריטריונים אלו יאפשרו מתן תקציבים לעיירות הפיתוח, שכונות מצוקה, ויישובים ערביים הנמצאים גם במרכז הארץ. עדיפות לחינוך הנה חובת המדינה כלפי כלל האוכלוסייה, ועל כן הקצבות מיוחדות לחינוך ליישובי מצוקה שתאפשר גישור על פערים הנה העדיפות הלאומית של המדינה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת ה-14 על ידי חבר הכנסת אחמד סעד ומספרה פ/2675. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב בחשון התשס"א - 20.11.2000 חוק זה בא לתרום לפיתוחם של ישובים הסובלים ממצוקה כלכלית-חברתית, ולסייע בהקטנת החיכוכים החברתיים ותחושת האפליה בקרב תושביהם. בחוק זה- "אחוז הזכאים לתעודת בגרות", "אחוז הנשירה", "אחוז הילדים טעוני הטיפוח" - כמשמעותם בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לכל ישוב בו מתקיים אחד מהתנאים הבאים יינתן מעמד של יישוב בעל-עדיפות לאומית בתחום החינוך: (1) אחוז הזכאים לתעודת בגרות הוא פחות מ-50% מכלל בני ה-17; (2) אחוז הנשירה בקרב בני הנוער מגיע ל-20% ומעלה מכלל אוכלוסיית תלמידי גיל חינוך חובה; (3) אחוז התלמידים טעוני הטיפוח הוא מעל הממוצע הארצי. 4. הממשלה תקצה תקציבים מוגדלים ליישוב שנקבע כישוב בעל עדיפות לאומית בחינוך, בתחומי התשתיות החינוכיות, הבניה לחינוך טכנולוגי, פיתוח טכנולוגי, פיתוח תוכניות לימודים, ותמריצים לעובדים בתחום החינוך. 5. רשימת היישובים שקיבלו מעמד עדיפות לאומית בחינוך תפורסם ברשומות. 6. שר האוצר ושר החינוך ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. הצעות חוקעיירות פיתוח / פריפריהדיני חינוךעדיפות לאומית