הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון - סמכות לדון בענייני הקדש), התש”ס-2000 על-פי סעיף 53(111) לדבר המלך במועצה מוסמך בית דין רבני לדון בענייני הקדש, באם ההקדש נוסד בפני בית דין רבני. קיימים הקדשים רבים, שנוסדו לפני קום המדינה ועוד לפני היות בתי דין רבניים ולכן נוצרו לפני בית דין שרעי או פורמלית כלל לא נוסדו או נרשמו, אך בפועל הם קיימים מזה עשרות שנים ואף למעלה מזה ומתנהלים על-פי דין תורה. במצב המשפטי הקיים כיום, אין לבית הדין הרבני סמכות בהקדשים הללו והם נידונים לפני בתי המשפט האזרחיים. יצוין, שעל-פי סעיף 4 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזים תשכ"ג - 1962, יש לבתי דין אלו סמכות שיפוט על הקדש "שנוסד...לפי מנהג דרוזי..." סמכות זו, אין כאמור לפי נוסח סעיף 53 לדבר המלך, לבית דין רבני. לאחרונה, נדון עניינו של הקדש שנוסד לפני בית דין שרעי בבית הדין המיוחד בתיק בד"מ 5257/94 פודהורצר נ' קופרשטוק ונפסק בדעת רוב שסמכות השיפוט היא לבית המשפט האזרחי ולא לבית הדין הרבני. בית הדין המיוחד מפי ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט שלמה לוין, בפסקה 7 לפסק דינו, הביע משאלתו, שהמחוקק ייתן דעתו למצב משפטי זה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באדר א' התש"ס - 28.2.2000 1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג 1953 אחרי סעיף 10 יבוא: "סמכות שיפוט בענייני הקדש 10א. (א) לבית דין רבני, תהיה סמכות שיפוט ייחודית על הקדש, שנוסד בפני בית דין רבני או על הקדש יהודי שנוסד לפני תחילת חוק זה, אף אם הוא נוסד לפני בית דין דתי אחר או על הקדש יהודי שנוסד על-פי דין תורה. (ב) בית הדין, כשהוא דן בענייני הקדש שבתחום שיפוטו לפי חוק זה, ידון על-פי דין תורה. 2. סעיף 53 (111) לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922 - 1947 - בטל. הצעות חוקהקדש