הצעת חוק הקאדים (תיקון - העברת סמכויות למשרד המשפטים), התש”ס-1999 הסמכות על בתי הדין השרעים ועל הקאדים המכהנים בהם מסורה למשרד הדתות. שר הדתות הוא הממונה על ביצועו של חוק הקאדים. הוא יושב ראש ועדת המינויים לקאדים, הוא זה המוסמך להודיע ברשומות על הצורך למנות קאדים, והוא זה המכנס את הועדה. בנוסף, שר הדתות רשאי להציע מועמדים לתפקיד של קאדי, והוא זה שממנה את יושב ראש בית הדין השרעי לערעורים. שר הדתות הוא זה המוסמך להעביר קאדי למקום אחר, והוא זה המוסמך להגיש קובלנות על קאדים לבית הדין המשמעתי, מסקנות ביה"ד המשמעתי מובאות לפני שר הדתות. שר הדתות אף מוסמך להשעות קאדים בנסיבות מסויימות. אופיו הדתי-יהודי של משרד הדתות מחד גיסא, ואופיים המשפטי של הקאדים ושל בתי הדין השרעים מאידך גיסא, מחייבים את ניתוקם של בתי דין אלה ממשרד הדתות והעברתם למשרד המשפטים, כמוהם כיתרת בתי המשפט האזרחיים. בעבר הועלתה הצעה להקמת רשות משפטית עצמאית, שתכלול את כל בתי המשפט במדינה: ההלכתיים, וביניהן השרעים, והאזרחיים. מציעי החוק מברכים ותומכים ברפורמה כזו, אך עד שתעלה, מוצע כי בתי הדין השרעים יהיו כפופים לסמכות שר המשפטים ומשרדו. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בטבת התש"ס-13.12.99 1. בחוק הקאדים, התשכ"א-1961 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 4 - (1) בסעיף קטן (א), במקום "שר הדתות וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה" יבוא "שר המשפטים וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "שר הדתות ישמש יושב-ראש הועדה" יבוא "שר המשפטים ישמש יושב-ראש הועדה". 2. בסעיף 5 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), במקום "ראה שר הדתות שיש למנות קאדי" יבוא "ראה שר המשפטים שיש למנות קאדי"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "שר הדתות" יבוא "שר המשפטים". 3. בסעיף 6 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) במקום "ששר הדתות מינה" יבוא "ששר המשפטים מינה". 4. בסעיף 10 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), במקום "שר הדתות יקבע, בהתייעצות עם ראש בית-הדין השרעי לערעורים, עם חבר הקאדים ועם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים יקבע, בהתייעצות עם ראש בית הדין השרעי לערעורים ועם חבר הקאדים"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "שר הדתות יקבע" יבוא "שר המשפטים יקבע". 5. בסעיף 12 לחוק העיקרי, במקום "קאדי רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב-התפטרות לשר הדתות" יבוא "קאדי רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב-התפטרות לשר המשפטים". 6. בסעיף 15 לחוק העיקרי, במקום "בהסכמתו ובהסכמת שר הדתות" יבוא "בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים". 7. בסעיף 16, לחוק העיקרי, במקום "ראה שר הדתות צורך בכך מסיבות מינהליות" יבוא "ראה שר המשפטים צורך בכך מסיבות מינהליות". 8. בסעיף 17 לחוק העיקרי, במקום "כפי שיקבע שר הדתות לכל ענין" יבוא "כפי שיקבע שר המשפטים לכל ענין", ובמקום "וחבר שיתמנה על ידי שר הדתות לכל ענין" יבוא "וחבר שיתמנה על ידי שר המשפטים לכל ענין". 9. בסעיף 8 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), במקום "שר הדתות רשאי" יבוא "שר המשפטים רשאי". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "שר הדתות רשאי" יבוא "שר המשפטים רשאי". 10. בסעיף 19 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), במקום "לפני שר הדתות" יבוא "לפני שר המשפטים". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "יביא שר הדתות" יבוא "יביא שר המשפטים". 11. בסעיף 21 לחוק העיקרי, במקום "רשאי שר הדתות" יבוא "רשאי שר המשפטים". 12. בסעיף 28 לחוק העיקרי, במקום "שר הדתות ממונה על ביצוע חוק זה" יבוא "שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה", במקום "שר הדתות רשאי, בהתייעצות עם ראש בית הדין השרעי לערעורים ועם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם ראש בית הדין השרעי לערעורים". 13. בחוק בתי הדין השרעיים (אישור מינויים), תשי"ד-1953, בסעיף 4, במקום המלים "שר הדתות" יבוא "שר המשפטים". הצעות חוקבית הדין השרעי (מוסלמי)