הצעת חוק סייגים להאזנת סתר

הצעת חוק האזנת סתר (תיקון - סייגים להאזנה מותרת), התש”ס - 2000 המונח "האזנת סתר" מוגדר בסעיף 1 לחוק הקיים כ"האזנה (המתבצעת) ללא הסכמתו של אף אחד מבעלי השיחה". משמעותה של הגדרה זו היא שהאזנה לשיחה, המתבצעת באישורו של אחד מן הדוברים לפחות, אך בלא ידיעתם של בעלי השיחה האחרים, איננה נחשבת "האזנת סתר" כמובנה בחוק. לפיכך, אדם המשוחח עם אחר ומקליט את דבריו בלא ידיעתו, או שמתיר לצד שלישי להקליט את שיחתם בחשאי, איננו פועל בניגוד לחוק. תוצאה זו איננה עומדת בקנה אחד עם מטרתו היסודית של החוק להגן על הזכות לפרטיות. התפיסה העומדת ביסוד ההצעה היא שכל אדם רשאי לדעת מראש כי דבריו מתועדים במכשיר האזנה ועלולים לשמש כנגדו. כל עוד לא הסכים להאזנה באופן מפורש, התיקון מבטיח כי יוכל להתבטא באורח חופשי, וללא מורא שמא דבריו המוקלטים יופצו ברבים בניגוד לרצונו. לכן לפי התיקון המוצע, האזנה לדבריו של אדם תותנה בהסכמתו. בלא הסכמה, הכלל יהא שההאזנה תהווה עוולה אזרחית, ותהיה פסולה מלשמש כראיה בבית משפט. עם זאת, הדין הכללי האמור מסוייג במספר חריגים: ראשית, כדי למנוע שיבוש בפעילותם השוטפת של גופי בטחון ומשטרה, מוצע להעניק לגופים אלה היתר כללי להאזין לשיחות שבהן אחד מבעלי השיחה לפחות מסכים להאזנה, ובלבד שהיא התבצעה במסגרת תפקידם של אותם גופים, כלומר נועדה לסייע במניעת עבריינות, גילוי עבריינים או הגנה על בטחון המדינה. סייג זה עומד בקנה אחד עם התפיסה הכוללת של החוק, לפיה אינטרסים חיוניים של גופי בטחון ומשטרה מצדיקים את סיוגה של הזכות לפרטיות. כמו כן, כדי למנוע שיבוש של הליכים משפטיים, ולמנוע הכבדה על מלאכתו של בית המשפט לפסוק בנושאים המובאים בפניו, מוצע להתיר האזנה המתבצעת לצורך איסוף ראיות. במשפטים אזרחיים ההיתר יוגבל לבעל עניין ישיר בתובענה תלויה ועומדת או צפויה, או לאדם אחר הפועל מטעמו (כגון חוקר פרטי). בנושאים פליליים, תותר כל האזנה שנועדה לסייע למניעת עבירות או לקידום הליכי חקירה פליליים. בשני מצבים בלבד, תורחב האחריות גם למישור הפלילי: האחד, כאשר ההאזנה בוצעה לשם ביצוע עבירה או מעשה נזק, והשני, כאשר היא נועדה לגילוי דבר שהוא מתחום צנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג. הרחבת האחריות בנושאים אלה גם למישור הפלילי משמרת את הדין הקיים. בתחום הראייתי, מוצע להעניק לבית המשפט במקרים מיוחדים שיקול דעת, שיאפשר לו לקבל כראיות גם האזנות שבוצעו שלא כדין. מטרת הסעיף למנוע שיבוש של ההליך המשפטי, כאשר במערכת נסיבות מסוימת השתכנע בית המשפט שהצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באדר א' התש"ס - 14.2.2000 1. בחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 במקום סעיף 3 יבוא: "האזנה שלא בהסכמת כל בעלי השיחה 3. (א) האזנה לשיחה, שנעשתה שלא בהסכמת כל בעלי השיחה - אסורה, ודינה כדין האזנת סתר, למעט אם התקיים אחד מאלה: (1) ההאזנה בוצעה על ידי המשטרה או על ידי רשות בטחון לשם מניעת עבירות וגילוי עבריינים או לשם הגנה על בטחון המדינה; (2) ההאזנה בוצעה לשם איסוף ראיות לצורך תובענה תלויה ועומדת או צפויה, על ידי בעל עניין באותו הליך, או על ידי אדם הפועל מטעמו; (3) ההאזנה בוצעה לשם מניעת מעשה פלילי או לשם קידום הליכי חקירה פליליים. (ב) על אף האמור בסעיף 13, אם שוכנע בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי בנסיבות העניין הצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות, רשאי הוא לקבל כראיה האזנה שנאסרה לפי סעיף קטן (א) רישא." 2. אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: "אחריות בגין האזנה שלא בהסכמת כל בעלי השיחה 3א. (א) האזנה אסורה כאמור בסעיף 3(א) תהיה עוולה אזרחית כמשמעותה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], . (ב) על האזנה אסורה כאמור בסעיף 3(א) לא תוטל אחריות פלילית לפי סעיף 2, אלא אם נתקיים אחד מאלה: (1) ההאזנה נעשתה למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק; (2) ההאזנה נעשתה למטרת גילוי דבר שהוא מתחום צנעת האישות, ושלא לצורך הליך משפטי בין בני-זוג." הצעות חוקהאזנת סתר