הצעת חוק נציבות הדורות הבאים, התש”ס-2000 מעל כל מעשה חקיקה מרחפת הסכנה של תוצאות בלתי צפויות, דהיינו, שהמחוקק מתכוון להשיג מטרה מסוימת, בעוד שלמעשה מושגת תוצאה, לעיתים שלילית, שלא נלקחת בחשבון. לפעמים קשה לחשב כיצד מעשה חקיקה ישפיע בעוד שנים ספורות ולא כל שכן, כיצד הוא ישפיע בעוד דור או דורותיים. הדבר נכון שבעתיים בחברה דינמית כמו זו שלנו, שההתפתחות הטכנולוגית המהירה מאיצה את תהליכי התהוותה. זה ועוד: פוליטיקאים נוטים לעיתים לפתור את בעיות השעה , הלוחצות על בוחריהם, מתוך תקווה שלטווח ארוך העניינים יסתדרו ומכל מקום הם יהוו בעיה לממשלה אחרת ולכנסת אחרת. על רקע זה מתעורר צורך במינויו של אומבודסמן שייצג בפני הרשות המחוקקת את הדורות שטרם נולדו, "נציב הדורות הבאים". תינתן לו הזדמנות לבחון כל מעשה חקיקה ולהופיע בפני ועדת הכנסת המתאימה, אם יתעורר חשש של קיפוח הדורות הבאים. זה יכול להיות זיהום הקרקע או האוויר, פגיעה בקרנות פנסיה, השלכותיה של ביולוגיה גנטית או תוצאות של פיתוח טכנולוגי. דוגמא אקטואלית לצורך ההמחשה אם כי אינה מעולם החקיקה, הינה בעיית "באג 2000" שהיתה נמנעת לו לפני שנים היתה נבחנת ביחס לעתיד. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' בשבט התש"ס - 10.1.2000 1. בחוק זה - "הועדה" - ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; "הדורות הבאים" - מי שעתידים להימנות על אוכלוסיית המדינה בכל עת, וטרם נולדו; "עניין מיוחד של הדורות הבאים" - ענין שיש לו השפעה ניכרת על חיי הדורות הבאים לרבות בנושאי כלכלה, דמוגרפיה, איכות סביבה, איכות החיים ומדע. 2. מוקמת בזה נציבות הדורות הבאים (להלן - הנציבות) אשר תפעל באמצעות נציב הדורות הבאים (להלן - הנציב) ועובדי הנציבות. 3 הנציבות היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. 4. הנציבות תהיה גוף מבוקר על פי האמור בסעיף 9 (2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח- 1958 [נוסח משולב].. 5. תפקיד הנציבות לייצג את ענייניהם המיוחדים של הדורות הבאים בפני הכנסת ובפני הממשלה; נושא לייצוג על-ידי הנציבות יכול שיהיה כל נושא, אשר יש בו, לדעת הנציב, עניין מיוחד של הדורות הבאים. 6. (א) הנציב ייבחר בידי הכנסת בהצבעה חשאית. (ב) המועמד שבעד בחירתו הצביע רוב חברי הכנסת - הוא הנבחר; לא הצביע רוב כאמור בעד מועמד אחד - מצביעים שוב; החל מההצבעה השלישית ובכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה המועמד שבעדו הצביע בבחירה הקודמת מספר חברי הכנסת הקטן ביותר. (ג) בחירת הנציב תיערך לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; נתפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, תיערך הבחירה תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו; חל מועד הבחירה שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב - ראש הכנסת את הכנסת לשם הבחירה. (ד) יושב - ראש הכנסת יקבע את יום הבחירה; הודעה על כך תפורסם ברשומות לפחות ששים ימים לפני יום הבחירה. 7. כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל כשיר להיות מועמד לכהונת הנציב. 8. (א) נקבע יום הבחירה, רשאי כל אדם, הכשיר להיות מועמד, להציע את מועמדותו; ההצעה תהיה בכתב ותימסר ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר מעשרה ימים לפני יום הבחירה; להצעה תצורף תמיכה במועמד של עשרה לפחות מחברי הכנסת, בכתב; לא ישתף עצמו חבר הכנסת בתמיכה ביותר ממועמד אחד. (ב) יושב ראש הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת, בכתב, לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה, על כל מועמד שהוצע ועל שמות חברי הכנסת שתמכו במועמדותו, ויכריז על המועמדים בפתיחת ישיבת הבחירה. 9. (א) תקופת כהונתו של הנציב תהיה שבע שנים. (ב) הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד. (ג) כהונת הנציב פוקעת - (1) בתום תקופתה; (2) בהתפטרותו או בפטירתו; (3) בהעברתו מכהונתו. 10. (א) הכנסת לא תעביר את הנציב מכהונתו, אלא עקב דרישה בכתב שהוגשה לועדה בידי עשרים, לפחות, מחברי הכנסת, ולפי הצעת הועדה. (ב) הועדה לא תציע להעביר את הנציב מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו. (ג) דיוני הכנסת לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לעניין זה בלבד; הדיון יתקיים לא יאוחר מעשרים ימים אחרי החלטת הועדה; על מועד הדיון יודיע יושב - ראש הכנסת לכל חברי הכנסת בכתב לפחות עשרה ימים מראש; חל מועד הדיון שלא בזמן אחד בכנסים של הכנסת, יכנס יושב - ראש הכנסת את הכנסת לשם קיום הדיון. 11. במילוי תפקידו יהיה הנציב אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה. 12. תוך תקופת כהונתו לא יהיה הנציב פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה רשאי - (1) להיות חבר בכנסת או במועצה של רשות מקומית או מועמד לחברות כזו; (2) להיות חבר בהנהלה של חבר בני אדם המנהל עסקים לשם השגת רווחים; (3) לשמש בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעסק או במקצוע; להשתתף, במישרין או בעקיפין, במפעל, במוסד, בקרן או בגוף אחר, שהם בעלי זכיון מאת הממשלה או נתמכים על ידיה או שהממשלה משתתפת בהנהלתם או שהועמדו לפיקוחה של הממשלה, וכן להינות, במישרין או בעקיפין, מהכנסותיהם; (5) לקנות נכסי מדינה, בין מקרקעין ובין מטלטלין, לחכרם, לקבלם במתנה, להשתמש בהם או להחזיק בהם בכל דרך אחרת, לקבל מהממשלה קיבלות או זכיונות או הענקה אחרת, נוספת על שכרו, פרט לקרקע או להלוואה לשם התיישבות או לצורכי שיכון. 13. (א) הנציב רשאי לייצג את עניניהם המיוחדים של הדורות הבאים בכל דרך שיראה, ואינו קשור להוראות שבסדר דין או בדיני ראיות. (ב) לצורך הייצוג רשאי הנציב: (1) לדרוש מכל שר למסור לו, תוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה ומסמך, העשויים, לדעת הנציב , לסייע בידיו בייצוג עניניהם המיוחדים של הדורות הבאים; שר, שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, יהיה חייב למלא אחר הדרישה; (2) להזמין את הציבור למסור לו, תוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל דעה, ידיעה ומסמך, העשויים, לדעת הנציב, לסייע בידיו בייצוג עניניהם המיוחדים של הדורות הבאים. 14. (א) הכנסת תציג בפני הנציב כל הצעת חוק, העומדת להידון לגופה לראשונה בוועדה מוועדותיה. (ב) הודיע הנציב ליושב ראש הוועדה בה עומדת להידון הצעת החוק, כי מצא בהצעת החוק עניין מיוחד של הדורות הבאים, תזמן אותה וועדה את הנציב או את נציגו לדיוניה בהצעת החוק. 15. (א) שר, העומד להתקין תקנה מכח סמכות שהוקנתה לו בחוק טעון היוועצות, יציג בפני הנציב את הנוסח המוצע של התקנה ויוועץ בנציב בטרם יתקינה. (ב) בסעיף זה - "חוק טעון היוועצות" - חוק, אשר עובר לחקיקתו מצא בו הנציב עניין מיוחד של הדורות הבאים, כאמור בסעיפים 14(ב) או 24 (ב) או שהינו נמנה על רשימת החוקים שפורסמה על-ידי הנציב כאמור בסעיף 24(א). 16. הצעת חוק המוגשת לכנסת לשם הבאתה לקריאה ראשונה, תציין בדברי ההסבר את השפעתו של החוק המוצע על הדורות הבאים. 17. הנציב יניח על שולחן הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו (להלן -הדו"ח); בדו"ח יכלול הנציב, בין היתר, את המלצותיו להיערכות לקליטת הדורות הבאים. 18. (א) עובדי משרד הנציב דינם כדין שאר עובדי המדינה, אולם בקבלת הוראות ולגבי פיטורים יהיו נתונים למרותו של הנציב בלבד. (ב) הנציב רשאי להסתייע בביצוע תפקידו באנשים שאינם עובדי משרדו במידה שיראה צורך בכך. 19. עובדי משרד הנציב וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם במסגרת עבודתם. 20. תקציב משרד הנציבות ייקבע על פי הצעת הנציב בידי ועדת הכספים של הכנסת, ויפורסם ביחד עם תקציב המדינה. ועדת הכספים רשאית, על פי הצעת הנציב, לאשר שינויים בתקציב משרדו. 21. נבצר מהנציב, דרך ארעי, למלא תפקידו, תמנה הועדה ממלא מקום לנציב לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; הועדה רשאית להאריך את המינוי לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות כהונתו של ממלא מקום הנציב לא יעלו על ששה חודשים; נבצר מהנציב למלא את תפקידו במשך תקופה של ששה חדשים רצופים, יראו אותו כאילו התפטר. 22. דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין הנציב במילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי. 23. משכורתו של הנציב ותשלומים אחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו או לאחריה, או לשאיריו לאחר מותו, ייקבעו בהחלטה של הכנסת או של ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך. 24. (א) בתוך שנים עשר חודשים מיום מינויו לראשונה של הנציב יפרסם הנציב את שמות החוקים, אשר חוקקו קודם למינויו ואשר מצא בהם עניין מיוחד של הדורות הבאים. (ב) בתוך חודשיים מיום מינויו לראשונה של הנציב יפרסם הנציב את שמות הצעות החוק, אשר הדיונים בהן בוועדות הכנסת הסתיימו ואולם הן עדיין תלויות ועומדות בפני הכנסת במועד הפרסום האמור בסעיף קטן זה, ואשר מצא בהן ענין מיוחד של הדורות הבאים; יושב ראש הכנסת רשאי, בתוך 15 יום מיום הפרסום האמור בסעיף קטן זה, להורות על החזרת הצעת חוק, ששמה נכלל בפרסום האמור, לדיון נוסף בוועדה שדנה בה לאחרונה, על מנת שתשוב ותחליט לגביה לאחר שתיוועץ בנציב. 25. תחילתו של חוק זה בתום 180 ימים מיום קבלתו בכנסת. הצעות חוקטכנולוגיה