הצעת חוק נציב תלונות הציבור לעניין מערכת המשפט, התש”ס-2000 בתקופה האחרונה אנו עדים למצב שבו הביקורת הציבורית על ניהולה של מערכת המשפט, כמו גם הביקורת על החלטותיה, הולכות וגוברות; על מנת למנוע פגיעה במעמדה ובכבודה של המערכת, יש צורך למנות גורם בכיר, בלתי תלוי, אשר אליו יתועלו תלונות הציבור על פגמים ניהוליים של מערכת המשפט. הצעת חוק זו מסדירה את מינויו של נציב תלונות ציבור למערכת המשפט ואת הקמתה של נציבות תלונות ציבור אשר תפעל לידו; המטרה היא לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע ממעשים מנהליים של המערכת המשפטית, "כתובת" שאליה יוכל להפנות את טענותיו; כתובת כזו לא קיימת כיום, מאחר ונציב תלונות הציבור הפועל במסגרת חוק מבקר המדינה , אינו רשאי לעסוק בענייני מערכת המשפט. קיומו של גורם כאמור, יש בו כדי לבלום התקפות וסערות ציבוריות העשויות להתעורר, כמו גם לחזק את אמון הציבור במערכת המשפטית. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר ב' התש"ס - 27.3.2000 בחוק זה - "הנציב" - נציב תלונות הציבור למערכת המשפט. הנציב ימונה בהחלטה של הכנסת, בהמלצת שר המשפטים, וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן - הועדה). הנציב ימלא את תפקידו בעזרת יחידה מיוחדת שתיקרא נציבות תלונות הציבור למערכת המשפט (להלן - הנציבות). עובדי הנציבות דינם כדין שאר עובדי המדינה, אולם בקבלת הוראות ולגבי פיטורים יהיו נתונים למרותו של הנציב בלבד. עובדי הנציבות, לרבות הנציב, לא יהיו רשאים לשמש בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעסק או במקצוע מלבד תפקידם בנציבות. עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם ולהתחייב על כך בכתב עם תחילת העבודה. (א) כל אדם רשאי להגיש תלונה אל הנציב. (ב) תלונה שהוגשה בכתב ותלונה שהוגשה בעל פה ונרשמה מפי המתלונן תיחתם בידי המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו. 8. תלונה של אסיר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, תוגש במעטפה סגורה, ונציב בתי הסוהר, או מי שהוא הסמיך לכך, יעבירה - בלי שיפתחנה, אל הנציב. 9. תלונה ניתנת להגשה על כל אחד מאלה: (1) בית משפט המנוי בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וכל בית משפט אחר שנקבע בחוק כבית משפט; (2) בית דין דתי ובית דין אחר; (3) שופט, עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בגוף כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף זה, אשר לא ניתן לברר עליו תלונה בנציבות תלונות הציבור, כמשמעותה בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. 10. נושא לתלונה יכול שיהיה אחד מאלה - (1) מעשה או מחדל, שפגע במישרין במתלונן עצמו שלא כדין, או שמנע ממנו במישרין קבלת שירות נאות; (2) כשהמתלונן הוא חבר הכנסת או גוף ציבורי - אף מעשה או מחדל, שפגע במישרין בזולת או שמנע ממנו במישרין קבלת שירות נאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו משום נוקשות יתירה או אי-צדק בולט; לענין פסקה זו, "מעשה או מחדל" - לרבות פיגור בעשייה; "גוף ציבורי" - גוף מן המנויים בתוספת. 11. בתלונות אלה לא יהיה בירור - (1) תלונה על החלטה של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין, של ועדה שכוננה על פי חיקוק או של חבר מחבריה; (2) החלטה או פסק דין הניתנים לערעור או החלטה או פסק דין שניתנו בערעור; (3) תלונה בעניין הנתון לשיפוט משמעתי; (4) תלונה של עובד המדינה, או של עובד בגוף כאמור בסעיף 9, בענין הנוגע לשירותו כעובד. (5) תלונה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שהמעשה נודע למתלונן, לפי המאוחר יותר, אלא אם מצא הנציב שיש סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן. 12. סבור הנציב כי תלונה שהוגשה מצריכה בירור מהיר, רשאי הוא לנקוט בכל פעולה שימצא לנכון, ובכלל זה פניה אל מי שהתלונה עליו, לשם בירורה ופתרון העניין המובא בה במהירות האפשרית. 13. (א) משהוגשה תלונה, יפתח הנציב בבירורה, זולת אם ראה שאינה ממלאה אחרי תנאי סעיף 7(ב) , או שאינה בגדר סעיפים 9 או 10, או שאין לברר אותה מאחת הסיבות המנויות בסעיף 11, או שהיא קנטרנית או טרדנית. (ב) החליט הנציב לא לפתוח בבירור תלונה מאחר שמדובר במקרים האמורים בסעיף קטן (א), יודיע הנציב למתלונן בכתב, שלא יטפל בתלונה, ויציין את הנימוקים לכך. 14. (א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה, ואינו כפוף להוראות סדרי דין או לדיני הראיות. (ב) הנציב יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה הוגשה עליו, ואם היה עובד כאמור בסעיף 9(3)- גם לידיעת הממונה עליו (להלן - הממונה), ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב תלונות הציבור רשאי לדרוש ממי שהתלונה עליו להשיב על התלונה תוך התקופה שיקבע בדרישתו. (ג) הנציב ישמע את מי שהתלונה הוגשה עליו, והוא רשאי לשמוע את המתלונן וכל אדם אחר אם ראה תועלת בדבר. (ד) לצורך הבירור רשאי הנציב לדרוש מכל אדם או גוף לתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים, לדעת הנציב, לעזור בבירור אמת; מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, יהיה חייב למלא אחר הדרישה. 15. הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה בכל עת, אם נוכח שנתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, או שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; במקרה זה יודיע בכתב למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך. 16. (א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו, ואם ראה לעשות כן - גם לממונה, ויציין את נימוקיו; הנציב רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להצביע בפני מי שהתלונה עליו ובפני הממונה על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו. (ב) מי שהוגשה עליו תלונה או הממונה, יודיע לנציב, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על צעדים שננקטו; לא עשה כן, או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת שר המשפטים או הועדה לביקורת המדינה של הכנסת. (ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו, ואם ראה לעשות כן - גם לממונה, ויציין את נימוקיו; ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו. (ד) העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הנציב את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה; ורשאי הוא לעשות כן אם העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה משמעתית על פי כל דין. 17. (א) החלטותיו וממצאיו של הנציב בענין תלונה - (1) אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היה להם לפני כן; (2) אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה. (ב) לא ייזקק בית-משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה. 18. (א) הנציב יגיש לכנסת מדי שנה, בראשית מושב הכנסת, דין וחשבון על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול בתלונות. (ב) הונח דין וחשבון על שולחן הכנסת, תדון בו הוועדה ותגיש לכנסת את סיכומיה והצעותיה לאישור. (ג) דין וחשבון לפי סעיף זה לא יפורסם לפני הנחתו על שולחן הכנסת. 19. תקציב הנציבות ייקבע על ידי וועדת הכספים של הכנסת, על פי הצעת הנציב, ויפורסם יחד עם תקציב המדינה; ועדת הכספים רשאית, על פי הצעת הנציב, לאשר שינויים בתקציב משרדו. 20. שר המשפטים אחראי על חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו; שר המשפטים, בהסכמת הועדה, רשאי לגרוע או להוסיף גופים לתוספת. תוספת (סעיף 10) המועצה הישראלית לצרכנות הצעות חוקמערכת בתי המשפטנציב תלונות הציבור