הצעת חוק נמל היובל, התש”ס-2000 מבוא רשות הנמלים והרכבות (להלן הרשות) מפעילה את שלושת נמלי ישראל - חיפה, אשדוד ואילת. לאור הצרכים הגדלים הכינה הרשות תוכנית להקמת נמל נוסף - נמל היובל - צפונית לרציפים הקיימים בנמל אשדוד, והחלה בעבודות לקראת בנייתו. כדי להתאים את פעילות הנמלים בישראל למציאות העסקית המשתנה ולהגביר את היעלות והפריון בהם לטובת המשק כולו, יש ליצור תנאים לתחרות ולשילוב גורמים פרטיים במימון התשתיות ובתפעול הנמלים. הקמת נמל חדש מהווה הזדמנות בלתי חוזרת ליצירת תנאים כאמור. הממשלה החליטה כי הרשות תוציא מכרזים להקמת נמל היובל, כולל מכרז לרכישת הציוד, מימונו והפעלתו על ידי הזוכה במכרז. אולם מהלך זה נתקל בקשיים ונראה כי לצורך ביצועו יש להפריד את נמל היובל מנמל אשדוד, להוציאו מגדר נמלי הרשות, ולהעברתו לבעלותה ולאחריותה של המדינה. סעיף 1 מוצע כי שטחו של נמל אשדוד יפוצל לשלושה: נמל אשדוד, נמל היובל ושטח לפיתוח עתידי. שר התחבורה יקבע בצו את גבולותיהם של שני הנמלים ושטח העתודה באופן שנמל אשדוד יכלול את הרציפים הקיימים כיום, ונמל היובל יכלול את הרציפים החדשים המתוכננים. סעיף 2 מוצע כי מקרקעי נמל היובל יוקנו למדינה או למי שהיא תורה ויחדלו להיות בבעלות הרשות. נמל היובל לא יהיה חלק מנמלי הרשות ולרשות לא יהיו לגביו תפקידים וסמכיות זולת אם יוסכמו לטפל בעניין מענייניו. סעיף 3 מוצע כי המדינה תוציא מכרז לבחירת בעל הזיכיון אשר יבנה, יצייד ויפעיל את נמל היובל. בדומה למה שנקבע בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשנ"ה - 1995 ובחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) התשנ"ה -1995 (להלן- חוקי כבישי האגרה) מוצע לקבוע כי השרים, באישור הממשלה, יקבעו את תנאי המכרז ואת התקופה המרבית לזיכיון. סעיף 4 כדי להפעיל את הנמל יהיה צורך להעניק לבעל הזיכיון סמכויות שונות לפי פקודת הנמלים. מוצע להסמיך את שר התחבורה לעשות זאת. סעיף 5 בדומה לחוקי כבישי אגרה מוצע לקבוע את העניינים העיקריים אשר יכללו בחוזה הזיכיון, וכי העברת זכויות בעל הזיכיון והעברת השליטה בו יהיו טעונות אישור השרים. סעיף 6 על מנת להבטיח את האופי הישראלי וסטנדרט הוגן של תחרות בין נמל היובל ובין נמלי הרשות, צריך לקבוע כי העובדים יהיו ישראלים ודיני עבודה ישראלים יחולו עליהם בכל מקרה. סעיף 7 הרשות פרסמה מכרז לבניית שובר גלים שייגן על נמל היובל ולבניית שלב א' של נמל היובל, והיא נמצאת בעיצומו של הליך למיון מוקדם של המועמדים. כדי לא לעכב את בניית הנמל מוצע כי הרשות תמשיך בהליכים אלה ותממן את ביצועו של החוזה שייחתם בעקבות מכרז זה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' בשבט התש"ס - 10.1.2000 1. (א) נמל אשדוד יפוצל לשלושה: נמל דרומי שיקרא נמל אשדוד, נמל צפוני שיקרא נמל היובל, ושטח לפיתוח נמל עתידי (להלן - שטח עתודה). (ב) שר התחבורה יקבע בצו, תוך שלושים ימים מיום תחילתו של חוק זה, את גבולותיהם של שני הנמלים ושטח העתודה באופן ששלושתם יחדיו יכללו את כל השטח שגבולותיו נקבעו בצו נמל אשדוד (הכרזת נמל התשכ"א- 1961 ); שטח נמל אשדוד יכלול את הרציפים הקיימים ביום תחילתו של חוק זה ושטח נמל היובל יכלול את השטח שמצפון להם ושעל פי תוכניות שהכינה רשות הנמלים והרכבות (להלן - הרשות) יוקמו בו רציפים חדשים שמספריהם 21 עד 27. 2. (א) נמל היובל לא יהיה נמל מנמלי הרשות. (ב) כל המקרקעין שבתחום נמל היובל יוקנו למדינה או למי ששר התחבורה ושר האוצר (להלן - השרים) , באישור הממשלה, הורו, החל מיום פרסומו של הצו לפי סעיף 1(ב); ההקניה תהיה ללא תמורה לרשות. (ג) לרשות לא יהיו תפקידים וסמכויות לגבי נמל היובל, זולת אם השרים, באישור הממשלה, יסמיכו אותה לפעול בעניין מענייניו ובתנאים שיקבעו. 3. (א) בנייתו של נמל היובל תושלם והוא יצויד ויופעל על ידי בעל זיכיון, שייבחר מבין מציעים שיימצאו מתאימים במכרז פומבי. (ב) השרים, באישור הממשלה, יקבעו את תנאי המכרז, לרבות התקופה המרבית של חוזה הזיכיון, ועל אופן ניהול המכרז. (ג) בהוראות לפי סעיף קטן (ב) ניתן לקבוע כי הרשות או חברה בבעלותה תנהל את המכרז מטעם הממשלה, או תסייע לממשלה בניהולו כפי שיקבע. 4. (א) שר התחבורה רשאי להעניק לבעל הזיכיון או לנושא משרה בו, לעניין נמל היובל, כל סמכות הנתונה לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971,לממונה על הנמלים או למנהל נמל כהגדרתם בפקודה האמורה. (ב) בעל הזיכיון יהיה מוסמך לקבוע, לגבות ולקבל תשלומים בעד השירותים שיתן בנמל היובל ובלבד ששיעוריהם לא יעלו על התשלומים או התשלומים המרביים שנקבעו לפי סעיף 21 לחוק רשות הנמלים והרכבות, התשכ"א - 1961 ואשר חלים לגבי נמל אשדוד. 5. (א) חוזה הזיכיון יכלול את זכויותיו וחובותיו של בעל הזיכיון לרבות אלה: (1) תכנון נמל היובל, בנייתו, אחזקתו, הפעלתו ושיפורו ככל שיידרש; (2) מניעת מפגעים סביבתיים ובטיחותיים; (3) חובות ביטוח וערבויות; (4) תקופת חוזה הזיכיון בכפוף להוראות סעיף 3(ב); (5) העברת נכסי הנמל למדינה או לבעל זיכיון חדש בסיום חוזה הזיכיון בתום תקופתו או בשל הפרה או בשל סיבה אחרת; (6) חובות בעל הזיכיון לעניין מתן שירות לכוחות הביטחון והפעלת הנמל במצבי חירום. (ב) העברה או שיעבוד של זכויותיו של בעל הזיכיון לפי חוזה הזיכיון, וכן העברת שליטה בו, טעונים הסכמה מראש של השרים; לעניין זה, "שליטה" - כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 . 6. (א) העובדים בנמל היובל, למעט מומחים זרים שיקבלו אשרות כניסה, יהיו תושבי ישראל. (ב) כדי להסיר ספק, נאמר בזה כי גם אם בעל הזיכיון יהיה תאגיד הנשלט בידי מי שאינם תושבי ישראל, יחולו על העובדים, העובדים בנמל היובל, כל דיני העבודה הישראלים ולא ניתן יהיה להתנות עליהם בחוזה העבודה שיעשו עימם. 7. על אף האמור בחוק זה, הרשות תמשיך בהליכי המכרז שהחלה בהם לפני תחילתו של חוק זה לבחירת קבלן לבניית שובר הגלים והרציפים בשלב א' של נמל היובל, ותממן את ביצוע החוזה שייחתם על פי תוצאותיו של המכרז האמור. 8. השרים ממונים על ביצועו של חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. הצעות חוקמשפט ימי - דיני ימאות