הצעת חוק העונשין (תיקון - נטישת ילד), תש”ס-2000 לאחרונה רבו המקרים בהם אירעו טרגדיות מחרידות של מוות או פגיעה בתינוקות אשר הוריהם השאירו אותם ללא השגחה במקומות מסוכנים, כמו למשל: מכונית סגורה ללא אוורור. מדינות רבות בעולם, ובכללן אנגליה וארה"ב, קבעו בחוק עבירה מפורשת ונפרדת בהתייחס לאיסור השארת ילדים עד גיל מסויים ללא השגחת מבוגר, וראוי שגם מדינת ישראל תקבע בחוק מפורשות איסור שכזה, בכדי להגן על הילדים. מטרתה של חקיקה זו איננה בהכרח רק כדי להביא עבריינים לדין, אלא בעיקר לקבוע נורמות ראויות ובכלל זה גבולות שבין המותר לאסור ביחסים בין בני אדם, גם אם אלה לא נעשו בכוונת תחילה או בזדון, אלא מתוך הזנחה, רשלנות או חוסר תשומת לב. סעיף קטן (א) קובע איסור מוחלט על השארת ילד שהינו מתחת לגיל שש ללא השגחה ראויה, זאת מתוך הנחה שאין להשאיר ילדים כאמור אף לפרק זמן קצר. סעיף קטן (ב) קובע קנה מידה גמיש לסבירותו של פרק זמן ההשארה, במקרה שהמושאר הינו קטין מעל גיל שש, ההנחה היא שילדים נבדלים זה מזה במידת עצמאותם, וכן כי אין השארתו של קטין למספר שעות ללא השגחה, כהשארתו למספר ימים או אף יותר מכך. לפיכך נקבע כי סבירות פרק הזמן תלויה בגילו וביכולתו של המושאר. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת הארבע עשרה ומספרה פ/1425. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר ב' התש"ס - 27.3.2000 1. בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 אחרי סעיף 361 יבוא: 361א. (1) הורה המשאיר ילד אשר טרם מלאו לו שש שנים ללא השגחה ראויה, דינו - מאסר ששה חודשים. (2) הורהו של קטין אשר מלאו לו שש שנים המשאיר ללא השגחה ראויה למשך פרק זמן החושף אותו לסכנה נפשית או פיזית, הכל בהתאם לגילו ויכולתו, דינו - מאסר ששה חודשים." הצעות חוקקטיניםהזנחה